בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על אדונים וילדים משרתים

הודו מזועזעת לאחר שנערה בת 13 ננעלה בביתם של מעסיקיה בעת ששהו בחופשה. סיפורה הוא רק קצה הקרחון של תופעת הילדים-משרתים, שמספרם מוערך במיליונים, ושחלקם מוחזקים בתנאי עבדות

22תגובות

זעקותיה של הנערה היו שבריריות ונואשות. השכנים בבניין הדירות, באחד מפרברי ניו דלהי, הביטו למעלה וראו נערה קוראת לעזרה ממרפסת באחת הקומות העליונות. היא היתה בת 13 ועבדה כמשרתת אצל זוג רופאים. הם נעלו אותה בדירתם ונסעו לחופשה בתאילנד. אחרי שכבאי הציל אותה מהדירה הנעולה, הנערה תיארה חיים שנשמעו כמו עבדות, אמרו בכירים בשירות הרווחה לנוער. דודה מכר אותה לחברת כוח אדם, שמכרה אותה לבני הזוג. היא סיפרה שהם לא שילמו לה דבר, בקושי נתנו לה אוכל והכו אותה אם לא היו שבעי רצון מעבודתה. לדבריה, הם אפילו הציבו בדירה מצלמות במעגל סגור כדי לוודא שאינה לוקחת אוכל ללא רשות.

על פי יוניצ"ף (קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים) בהודו יש יותר ילדים עובדים מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. עבודת ילדים וסחר בילדים נחשבים לעתים קרובות לאחד מסימני העוני - משפחות עניות מוכרות את ילדיהן לשירותי עבודה שונים. במקרים רבים, הילדות הופכות לפרוצות ואילו הילדים הופכים לפועלים.

ואולם, המקרה של המשרתת הצעירה מהווה תזכורת גם לעובדה שניצול ילדים הוא אחד ממאפייני ההתעשרות הגוברת של הודו, מאחר שמעמד הביניים שגדל והולך דורש משרתים, עבודה המתבצעת לעתים קרובות על ידי ילדים.

רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

התקשורת ההודית, המשמשת בדרך כלל שופרו של המעמד הבינוני, פרסמה בעמודים הראשונים מאמרים נזעמים על מצבה של הילדה המשרתת. אך סיפורה אינו ייחודי. בשבוע שעבר, ילדה נפאלית בת 11 שעבדה כמשרתת סיפרה שמעבידתה נהגה להכות אותה במערוך, כך לפי המשטרה.

החוק בהודו אינו מעניק כלים רבים להגנה על ילדים כאלה, ואמצעי האכיפה מוגבלים. כמו כן, בחברה שבה אפילו במשפחות המעמד הבינוני הנמוך ביותר יש לעתים קרובות משרת צמוד אחד לפחות, יחס הציבור לתופעה של ילדים עובדים הוא לרוב מתירני. "הביקוש אדיר", אמר ראווי קאנט, עורך דין העובד ב"שאקטי ואהיני", ארגון ללא מטרות רווח הנאבק בסחר בילדים. "הוא גדול כל כך, שהממשלה נוטה לחוקק חוקים רגולטורים להסדרת התופעה.

ממחקר שנערך על ידי ארגון העבודה הבינלאומי (International Labour Organziation), עולה כי בהודו יש 12.6 מיליון ילדים עובדים בגיל 5-14, וכ-20% מהם עובדים כמשרתים בבתים פרטיים. ארגונים אחרים סבורים שמספר הילדים העובדים הוא 45 מיליון ואף יותר מכך.

רבים מילדים אלה באים ממדינות-המחוז העניות ביותר בהודו. הם נמסרים למקומות עבודתם על ידי חברות כוח אדם מפוקפקות, או שהם נחטפים ונמכרים לעבדות. ב-2011, דווח בהודו על יותר מ-32,000 ילדים נעדרים, בהתאם לנתונים של ממשלת הודו.

מאלה בנדארי, המנהלת את "הקו לילד", מענה טלפוני ממשלתי לילדים עובדים, אומרת שהעיור המואץ והעלייה במספר המשפחות המשתכרות שתי משכורות, מגדילים את הדרישה לעזרה בבית. לדבריה, העסקת ילדים זולה יותר. משפחה עשויה לשלם לילד-משרת רק 40 דולר בחודש, פחות ממחצית הסכום שמשלמים למשרת מבוגר.

לפי החוק ההודי, כל מי שמתחת לגיל 18 נחשב לקטין. אך בחוקים הנוגעים להעסקת נוער מ-2000 קיימת פרצה: ילדים בגיל 14-18 רשאים לעבוד שש שעות ביום לכל היותר, וגם זאת, בעבודה לא מסוכנת. על ילדים בני פחות מ-14 נאסר לעבוד כמשרתים, אך חוק זה מופר בריש גלי. מעסיקים נדרשים לאפשר לילדים כאלה ללמוד מדי יום, ועליהם לתעד את שעות ההפסקה שלהם. ואולם, רוב המשפחות מתעלמות מהדרישות האלה, משום שאיש אינו טורח לאכוף אותן.

"איש אינו יודע מה קורה בתוך ארבעת קירותיו של בית פרטי", אומרת בנדארי, הטוענת כי התעללות אולי איננה נורמה, אך היא גם איננה נדירה. מיליונים עובדים במשק בית בהודו, רובם בוגרים. לעשירים יש בדרך כלל הרבה משרתים, נהגים ועובדים מסוגים שונים. למוקש אמבאני, התעשיין המיליארדר, יש על פי השמועה כמה מאות משרתים במעונו בממגדל המגורים הפרטי שלו במומבאי. אחדות מהמשפחות ההודיות המתגוררות בחו"ל לוקחות אתן משרת אחד לפחות.

היחס החברתי כלפי המשרתים מעוצב לעתים קרובות על ידי מנהגי הקאסטות והמעמדות. משרתים רבים הם בני משפחות עניות מהקאסטות ההינדיות הנמוכות או בני שבטים המתגוררים במדינות עניות כמו ג'רקאנד, צ'טיסגאר ומערב בנגאל.

סנטוש דסאי, בעל טור ב"טיימס אוף אינדיה", העיתון הנפוץ ביותר בהודו בשפה האנגלית, הזהיר בפברואר כי בני המעמד הגבוה והבינוני נעשים בטלנים ורכרוכיים בגלל תלותם במשרתים, שעלות העסקתם נמוכה, וכי לעתים קרובות הם מאמינים בטעות כי "הם נהנים מעליונות מהותית, המאפשרת להם לשלוט על אנשים שאותם הם רואים כפחותים מהם".

המשפחות מהמעמד הבינוני שמתגוררות בשכונה שבה עבדה הילדה בת 13 בפרבר דווארקה, הביעו זעזוע מהיחס שקיבלה. הילדה, שמקורה ממדינת ג'רקאנד, מטופלת כעת במקלט ממשלתי לנשים. אחרי שחולצה מהדירה בה היתה כלואה, היא רואיינה על ידי יועצים מ"שאקטי ואהיני", שסיפרו לאחר מכן כי לדבריה, היא אולצה גם לנקות את הקליניקה של זוג הרופאים. לדבריהם, היא סיפרה להם על התעללויות מסוגים שונים. בין השאר, בני הזוג נהגו לצפות בתמונות שצולמו במצלמות המעקב שהציבו בדירתם, והכו אותה אם התנהגה בצורה שלא מצאה חן בעיניהם. הארוחה היומית שקיבלה מהם היתה רק שתי צ'אפאטי (פיתות הודיות).

ראג' מנגאל פראסאד, הממונה על האגף לרווחת ילדים בעיריית ניו דלהי, אמר כי לממשלה אין מספיק כוח אדם לחיפוש אחר משרתים לא חוקיים. הוא ציין כי אילו היתה הקצאת עובדים למטרה זו, הם היו מגלים בבירה לבדה כמה אלפי ילדים משרתים, כי להערכתו, אחת מכל 20 משפחות מעסיקה משרתים קטינים. "כל אחד יכול לראות את זה", הוסיף.

המשטרה הודיעה כי מעבידיה של הילדה, ד"ר סנג'יי ורמה וד"ר סומיטה ורמה, נעצרו ביום רביעי בשובם להודו. הוגשה נגדם תביעה משפטית על הפרת חוק התעסוקה לנוער, החוק האוסר העסקת ילדים, וסעיפים נוספים של החוק הפלילי. עורך דינם הכחיש את כל ההאשמות המיוחסות להם. עורך הדין מ"שאקטי ואהיני" אמר שבתי המשפט מחמירים לעתים נדירות בלבד בתיקים המתייחסים לזכויותיהם של משרתים. "קיימת תחושה כללית שאנחנו זקוקים לאנשים האלה", אמר. "כתבי האישום לא זוכים להתייחסות רצינית, ואין כל פחד מפני החוק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו