בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בשיא המשבר: איטליה מקדמת את פרויקט "מנהרת האלפים"

נראה כי הממשלה היא הפנטזיונרית והתושבים הם המבוגר האחראי ביחס לנתיב הרכבת הגרנדיוזי, הארוך ב-16 ק"מ מהמנהרה שמתחת לתעלת למאנש

2תגובות

זה פרויקט בממדים אקסטרווגנטיים, שהוצאתו אל הפועל נדחית שוב ושוב כבר כמעט 20 שנה. אך השבוע יוסר ככל הנראה המכשול האחרון למימוש כוונותה של ממשלת איטליה לחפור את "מנהרת האלפים" – קו רכבת תת קרקעי באורך 56 קילומטרים, שיחבר בין טורינו לעיר הצרפתית ליון. כדי לסבר את האוזן נאמר כי מדובר במנהרה הארוכה ב-16 קילומטרים ממנהרת היורוסטאר, החוצה את תעלת למאנש.

התוכנית לחיבור טורינו וליון באמצעות מנהרה עלתה לראשונה ב-1995 ומיד עוררה התנגדות גדולה של תושבי עמק סוסה, הפרוזדור ההררי המוביל בצורה הנוחה ביותר אל צרפת. לאור ההתנגדות העיקשת, בחרו ממשלות איטליה לדורותיהן שלא לקדם את הפרויקט, אולם כעת נראה כי הגיעה שעתה להוציאו אל הפועל. "אנחנו רוצים לקדם את התוכנית לא בגלל שירשנו אותה, אלא בגלל שאנחנו מאמינים בה", אומר מריו ויראנו, הנציב המיוחד שמינה ראש הממשלה, מריו מונטי, לקידום פרויקט מנהרת האלפים.

אך המהלך לא צפוי לעבור בצורה חלקה. השבוע צפויות הרשויות לאשר באופן סופי את הפקעת השטח שבו יבוצע הקידוח הראשוני עבור המנהרה, ובאיטליה לוקחים בחשבון את האפשרות שהדבר יצית מחדש גל מחאות באזור. כבר בקיץ שעבר גודר השטח, הנמצא סמוך לכפר צ'יאומונטה, והוגדר כשטח צבאי סגור, דבר שהוביל לכ-400 פצועים. 26 מהם נשפטו ונשלחו לכלא. "אנחנו נהיה שם, על האדמות שלנו", אומר ללה ריזו, אחד ממובילי מטה המאבק של תושבי עמק סוסה לקראת האישור ההפקעה.

אז מדוע בעצם מעורר הפרויקט התנגדות כה גדולה? הכפר צ'יאומונטה נטוע הרי בין מכרות ומפעלים, והשטח המיועד להפקעה שוכן לצד רשת עמודי בטון המחזיקה את האוטוסטרדה A32. "קידוח המנהרה התת קרקעית לא יגרום לשום פגיעה נופית. האסון הסביבתי האמיתי פה הם עמודי הבטון האלה שהוצבו ללא שום התנגדות", אומר ראש הכפר צ'יאומונטה, רנזו פינארד. גם לסכנה בפליטת גזים במהלך הקידוח קיימים פתרונות טכנולוגיים מספקים, ואפילו סוכם שהמשאיות יישאו את עפר הקידוח ישירות לאוטוסטרדה מבלי לעבור באזורי מגורים.

ויקיפדיה

אבל ראש הכפר נמצא בדעת מיעוט. במאבק בצ'יאומונטה, כך מסתבר, מתהפכים התפקידים שמשחקים האזרחים והרשויות בדרך כלל. כאן, המדינה היא בעלת החזון, היא זו שרוצה לקדם את התוכנית, ואילו התושבים הם שגורסים שיש לנהוג באחריות כלכלית תחת משמעת פיסקלית לאור מצבה העגום של איטליה. "בתחילת הדרך הצגנו טיעון סביבתי, אבל היום אני חייב לומר שהטיעונים המובילים הם כלכליים לחלוטין", אומר ריזו. "המנהרה הזו היא בזבוז אדיר של כספי ציבור כיוון שקו הרכבת העילי הנוכחי יכול לשרת כל גידול בתעבורה. תוכניות המנהרה מבוססות על הערכות שנעשו לפני 20 שנה".

בממשלת איטליה רואים את הדברים אחרת. לטענתם, המנהרה תוביל לקיצור זמן הנסיעה ברכבת מפאריס למילאנו משבע שעות לארבע שעות, דבר שיוביל "לעלייה משמעותית בהיקף המטענים ויחתוך את עלויות ההובלה". ברומא סבורים גם כי פתיחת המנהרה תוביל להפחתה משמעותית בתנועת המשאיות באזור התיירותי. המתנגדים דוחים עמדה זו וטוענים שממשלת איטליה מעולם לא פרסמה את תחזיות הרווחים שלה מקו הרכבת.

ואכן, הנציב ויראנו מאשר כי נתונים אלה לא פורסמו ומסתפק בתשובה לקונית: "מבחינה סביבתית לפרויקט תהיה תוצאה 'חיובית מאוד' ומבחינה כספית 'חיובית במידה מועטה'". לדבריו, מתנגדי הפרויקט מחמיצים את רעיון המרכזי, לשיטתו, בהקמת הקו: יצירתה של מציאות חדשה והגשמת חלום. לשם המחשת דבריו, מפנה ויראנו אל מפה המציגה את תוכנית הרכבות מ-1846 ששורטטה על ידי קמילו בנסו די קאבור, ראש ממשלתה הראשון של איטליה המאוחדת .

"אם הוא היה לוקח בחשבון קשרי מסחר כסיבה לפיתוח הרכבת, הוא לעולם לא היה מחליט על הקווים האלה. חלקם הובילו למדינות שהיו באותה עת במלחמה עם איטליה. אבל ההנדסה יכולה להפוך חלום למציאות וגם במקרה הזה היא יכולה", הוא אומר, "מרבית העבודה בצד הצרפתי כבר נעשתה. אם ניסוג כעת מההתחייבות נספוג תביעת פיצויים בסדר גודל של מיליארד אירו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו