בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחילת האביב של הנשים הערביות?

בת 16 ממרוקו התאבדה לאחר שאולצה להתחתן עם אדם שלפי החשד אנס אותה. מותה מעורר הפגנות המוניות, וקריאה לשינוי מעמדן של הנשים במדינה

16תגובות

ב-10 במארס, מתה אמינה פילאלי, בת 16, בבית חולים בלראש, עיירה קטנה שבצפון מרוקו, לאחר שבלעה רעל עכברים. הצעירה התאבדה לאחר שבית משפט אילץ אותה להתחתן עם אדם שמבוגר ממנה בעשר שנים, שלפי החשד אנס אותה באיומי סכין.

מותה של פילאלי עורר סערה במרוקו והעלה לדיון ציבורי בעיה קשה שכמעט שלא נידונה במדינה: האלימות נגד נשים. "אמינה היא מוחמד בועזיזי שלנו", אומרת לילה בלמחי, בת 17, פעילה בארגון למען נשים הנאבק בהטרדות מיניות, בהתייחסה לרוכל מתוניסיה ששרף את עצמו בדצמבר 2010 והפך לסמל של "האביב הערבי".

מאז פרסום מותה של פילאלי התפשטה המחאה הציבורית באינטרנט וברחוב נגד הממשלה ומערכת המשפט במדינה. פעילים רבים מביעים זעם בעצומות מקוונות, בפייסבוק ובאין ספור ציוצים בטוויטר, ויוצאים להפגנות במטרה לשנות את סעיף 475 בחוק העונשין במדינה, המאפשר לאנס לחמוק מעונש מאסר אם הוא מסכים להתחתן עם הקורבן.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מהעולם ישירות לפייסבוק שלכם

אי-פי

לדברי פעילת זכויות האדם סטפאני בורדט, בהפגנות שבהן השתתפה בבירה רבאט "משתתפים גברים, נשים, צעירים לצד פעילי ארגונים ותיקים למען זכויות נשים. אנשים באים מכל רחבי המדינה. זה מדהים לראות התגייסות כזאת בעניין של אלימות נגד נשים ואונס, עניין שבמשך זמן רב נחשב לטאבו".

המחאה גברה בשעה שהחשוד באונס הוזמן בידי אל-מסאא, עיתון נפוץ במדינה, להשתתף בדיון על שיפור מצבן של הנשים במדינה. לדיון אף הוזמנה באסימה חכאווי, השרה היחידה במרוקו. בסופו של דבר לא השתתף האיש בפאנל, ומתחילת הפרשה הכחיש שאנס אותה וכפה עליה להינשא לו.

ארגונים לזכויות אדם במרוקו מתחו ביקורת על הזמנתו של החשוד באונס, ששמו לא נחשף, וטענו כי ההזמנה היא ראיה נוספת לאוזלת ידה של הממשלה ומערכת המשפט במדינה בכל הקשור להגנה על זכויות הנשים. "אסור היה להזמין את האיש הזה. יותר חשוב מכך: הוא לא צריך להיות חופשי", משוכנעת חדיג'ה ריאדי, נשיאת "ההתאחדות לזכויות אדם של מרוקו". "אמינה מתה והוא לא מואשם בדבר. על כך יש להפנות אצבע מאשימה לעבר המערכת המשפטית כולה".

מנתונים רשמיים עולה כי ב-2010 נישאו כלות קטינות ביותר מ-41 אלף חתונות במרוקו, 25% יותר מבשנה שעברה.

סעיף 475 בחוק העונשין, ששורשיו בימי הקולוניאליזם הצרפתי והדין הדתי האיסלאמי, קובע שאם קטינה ואדם שחטף אותה מסכימים להתחתן, לא ניתן להגיש נגדו כתב אישום. אפשר לתבוע אותו רק אם הנישואים מתבטלים. משפטנים במרוקו אומרים כי החוק תקף רק במקרים של "חטיפה" של קטינה ללא שימוש באלימות.

לדברי מישל זירארי דביף, עורך דין שמתמחה במשפט הפלילי של מרוקו, "בניגוד לדיווחים בכלי התקשורת, סעיף 475 אינו מאפשר בשום פנים לאנס להתחתן עם הקורבן". לדבריו, הסעיף אוסר על חטיפת קטינות ומתאים למקרים שבהם נערה בורחת עם גבר ונישאת לו ללא כפייה".

בהפגנות החודש מחוץ לפרלמנט של מרוקו ברבאט נשאו המפגינים שלטים רבים שעליהם נכתבו סיסמאות בגנות החוק: "אנוס אותי, ואז תתחתן אתי", "נוחי בשלום על משכבך אמינה" ו"סעיף 475 הרג אותי". פעילי זכויות אדם מתחו ביקורת על השרה חקאווי, שלפי הדיווחים בתקשורת אמרה כי "החוק לא יבוטל, לא היום ולא מחר, רק בגלל לחץ של דעת הקהל במרוקו או בעולם".

יותר מ-250 אלף בני אדם כבר חתמו על עצומה באינטרנט שקראה לבטל את הסעיף הידוע לשמצה, וקצב החתימות רק הלך וגבר ככל שנחשפו פרטים נוספים על מספר הנשים שנפגעו ממנו. לדברי העיתונאית, חנאן ג'זואני, "מדהים לראות את מספר הנשים שהפגינו ברחובות לזכרה של אמינה, בשעה שמאמציה של ממשלת מרוקו בכל הנוגע למאבק באלימות נגד נשים רחוקים מלהשביע רצון". לדבריה, במרוקו "אין שום חוק שמתייחס לאלימות במשפחה. יחסי מין מחוץ לנישואים אסורים, וקורבן אונס עלולה להסתכן בעונש ותביעה, אם האנס מצליח לשכנע את בית המשפט שיחסי המין היו בהסכמה". ג'זואני הוסיפה כי מלבד סעיף 475, שנמצא עתה במוקד תשומת הלב הציבורית, קיים גם חוק המתיר לשופטים להתחתן עם קטינות.

מצבן של הנשים במרוקו מורכב ומעמדן משתנה באזורים שונים במדינה: הערים הגדולות כמו קזבלנקה דומות יותר בלבוש ובהתנהגות לערים באירופה. לעומת זאת, אזורים כפריים רבים או עיירות בצפון כמו לראש נותרו שמרניים ביותר. ב-2003 ביצעו קיצונים איסלאמים פיגוע התאבדות בקזבלנקה. בעקבות הפיגוע, כוחם של השמרנים נחלש, וקולות בעד רפורמות שייטיבו עם מצבן של הנשים הלכו וגברו.

חוק המעמד האישי, מודאוונה (moudawana), נחקק ב-2004 במטרה להעניק זכויות רבות יותר לנשים, ובחוקה מ-2011 נכתב כי "גברים ונשים זכאים לאותן זכויות וחירויות אזרחיות, פוליטיות, כלכליות, חברתיות, תרבותיות וסביבתיות". "המודאוונה נוסח כדי להעניק יותר זכויות לנשים, אולם קוד זה אינו מספק תשובה לכל בעיותיהן", אומרת ג'זואני. "החקיקה אינה הוגנת מלכתחילה. אי השוויון בין הנשים לגברים בולט בה בכל סעיף וסעיף".

לדברי אריק גולדסטין מארגון "Human Rights Watch", "קיימים במרוקו מנהגים חברתיים רבים שפוגעים בזכויותיהן של נשים, והמשטרה אינה יודעת או מיומנת כיצד להתמודד עם תלונות נגד אלימות במשפחה. על הממשלה להרחיב את הרפורמות ולהחמיר את הענישה נגד גברים אלימים".

לדברי מומחים משפטיים, נוסף לבעיות שחקיקה, האופן שבו מפרשים השופטים את נוסח החוק מהווה מכשול לנשים. "השופטים הם חלק גדול מהבעיה", אומר גולדסטין. "הם מתעקשים על ראיות רפואיות במקרים של אונס או אלימות במשפחה, ולא מעניקים משקל ראוי לעדויות של המתלוננות".

ממשלת מרוקו גוננה על השופט במקרה של אמינה פילאלי. בעקבות כך, מפלגת השלטון האיסלאמית, מפלגת הצדק והפיתוח, שנבחרה בשנה שעברה, ספגה ביקורת קשה על כך שלא נקטה צעדים נגד השופט והחשוד באונס ולא מינתה נשים לתפקיד שרות. "קיים חשש שהממשלה בראשות המפלגת האיסלאמית תפגע בזכויות הנשים. לכן, קולות המחאה שנשמעים בעקבות פרשת פילאלי הם ברורים ורועמים במיוחד.

לדברי ג'זואני, "אמינה היא לא הקורבן הראשון. נשים רבות התאבדו אחרי שאולצו להתחתן. יש כרגע דאגה רבה מפני פגיעה במעמדן של הנשים במרוקו. ואכן, לנשים יש סיבות רבות ומוצדקות להיות מודאגות".

תרגום: גיתית גינת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו