בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרווארד קוראת לחוקריה לא לפרסם מאמרים בכתבי העת של ההוצאות היקרות

האוניברסיטה מצטרפת למאבק האקדמי להפחתת ההוצאות האדירות למימון כתבי עת

12תגובות

מאז תחילת השנה חתמו כ-11 אלף אנשי אקדמיה מרחבי העולם על עצומה הקוראת להחרים את ההוצאה לאור הגדולה ביותר של כתבי עת מדעיים, Elsevier, בשל מחירי המינוי הגבוהים שהיא גובה מאוניברסיטאות. כעת מצטרפת אוניברסיטת הרווארד למאבק נגד הוצאות כתבי העת והנטל הכלכלי הכבד שהם יוצרים. בצעד יוצא דופן, הוועדה המייעצת לספריית האוניברסיטה מטעם חברי הסגל, קראה לחוקרים במוסד האמריקאי היוקרתי לשקול לפרסם את מאמריהם בכתבי עת שהגישה אליהם חופשית, ואף לשקול להתפטר ממערכות של כתבי עת עם תמחורים בלתי סבירים או בלי נגישות חופשית.

הביקורת החריפה שנמתחת בעולם האקדמיה נגד ההוצאות המדעיות נובעת, בין היתר, מכך שהעבודה שחוקרים משקיעים בכתיבת מאמרים ובהערכת מאמרים של עמיתים נעשית חינם. על אף שאוניברסיטת הרווארד היא מהמוסדות האקדמיים העשירים בעולם, בתזכיר שנשלח לחברי הסגל נכתב כי המינויים על כתבי העת המובילים הפכו לנטל כלכלי שלא ניתן לעמוד בו לאורך זמן מבלי לפגוע באוסף הנוכחי של כתבי העת.

בתזכיר גם נכתב כי שתיים מההוצאות לאור העלו את מחירי המינויים לכתבי עת מקוונים ב-145% לאורך שש השנים האחרונות, מעבר לעליות במדד המחירים. הרווארד משלמת כעת כ-3.75 מיליוני דולרים להוצאות השונות; ב-2010, יותר מ-20% מכל עלויות המינויים של הרווארד כיסו פחות מ-10% מכלל כתבי העת.

"שולי רווח של 35% מצביעים על כך שהמחירים שעלינו לשלם אינם רק תוצאה של הגידול במספר המאמרים", נכתב בתזכיר. הוועדה גם התייחסה להוצאות לאור מסוימות שמחייבות אוניברסיטאות לקנות חבילות של כתבי עת תוך העלאת מחירי המינויים.

גם בישראל נאלצות האוניברסיטאות לשלם סכומי עתק על המינויים. הגוף הישראלי האחראי על רכישת מינויים לאוניברסיטאות ועשרות מכללות בארץ הוא מלמ"ד (המרכז לשירותי מידע דיגיטליים). לדברי מנהלת המלמ"ד, סיגל שר, כל אחת מהאוניברסיטאות משלמת מדי שנה כ-3-4 מיליון דולר על מינויים לכתבי עת, מתוכם 1.5 מיליון דולר לחבילת 2,000 כתבי העת של Elsevier.

בעוד שהתזכיר לא ציין את שמותיהן של הוצאות מסוימות, החרם האקדמי שהחל בתחילת השנה התמקד ב-Elsevier. העצומה המקוונת שעליה חתמו אלפי חוקרים קוראת שלא לתמוך בכתבי עת של ההוצאה - בין אם בפרסום מאמרים ובין אם בהערכת מאמרי עמיתים - עד שלא תשנה משמעותית את אופן פעילותה. החרם החל בעקבות פוסט בבלוג של חתן מדליית פילדס (הנובל של המתמטיקה) טימותי גאוורס מקיימברידג', שבו ביקר את התנהלות ההוצאה לאור ההולנדית, המפרסמת כ-2,000 כתבי עת, בהם Cell ו-Lancet.

בהוצאה לאור Elsevier דחו את טענות המדענים המחרימים וציינו כי הם "מוטרדים מהעיוותים ומהתיאורים השגויים", שמופיעים לטענתם בעצומה. בהודעתם כתבו כי מחירי המאמרים מעולם לא היו נמוכים יותר, וכי גם עלות הגישה לכתבי העת ירדה. ביחס לטענות על עסקאות חבילה, בהוצאה לאור טענו שספריות אינן מחויבות לרכוש מינויים מקיפים מסוג זה.

הפרופ' ניבה אלקין-קורן, ראש המרכז למשפט וטכנולוגיה ודיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה טוענת כי המאבק האקדמי נגד ההוצאות המדעיות הוא יותר אידיאולוגי מכלכלי. "זה נכון שמדי פעם אתה מבקש משהו מהספרייה", אמרה, "והספרייה אומרת שאין לה כסף. אז נוצר המצב האבסורדי שאתה מחבר מאמר או עושה שיפוט לכתב העת ואי אפשר לקנות את כתב העת ולתת לסטודנטים שלך גישה למאמרים. זה מצב אבסורדי".

"נדמה לי שאנשי המדע שנרתמו לפעילות הזאת מונעים גם ממניעים של צדק. אנחנו עושים את כל העבודה ובסוף מישהו אחר מרוויח מזה ואנו לא יכולים ליהנות ולשתף בפירות עמלנו", הוסיפה אלקין-קורן, "יש משהו בתרבות האקדמית שמעניק ערך לחשיפה של העשייה המדעית ולהנגשה שלה לאחרים ולהעמדתה לשיפוט ולביקורת. ההנחה היא שהמדע צריך להיות נגיש וחופשי, ונדמה לי שזה הדבר שעומד מאחורי זה. המצב היום מנוגד לאתוס המדע ופוגע לא רק במדע. אם, נגיד, וויקיפדיה יצטרכו לצטט רק עיתונאים ובלוגרים, נוצר תהליך מעגלי שלא מאפשר לידע להתפתח. איך אנשים יוכלו להגיע לידע?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו