בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפואטיקה של לוחמי הטליבאן

קבוצת חוקרים תפרסם בבריטניה אנתולוגיה של משוררים אפגנים

5תגובות

"אני מכיר את התעלות השחורות/ תמיד נושא מטול טילים על כתפי; אני מכיר את השוחות הלוהטות/ תמיד אורב לאויבי; אני מכיר את המלחמה, את הסכסוך, את הוויכוח/ אומר את האמת גם אם אתלה על הגרדום".

פואמה זו ללוחם הגרילה האפגני היא רק אחת משורה של יצירות, שלהן ייחשף בהמשך החודש הציבור הבריטי. בעוד עשרה ימים תפרסם קבוצת חוקרים אנתולוגיה של שירת הטליבאן, בתקווה כי בעזרתה יצליחו דוברי אנגלית להבין את אלו שיצאו למלחמה של יותר מעשור נגד כוחות נאט"ו באפגניסטאן.

רבות מהיצירות באנתולוגיה, "שירת הטליבאן", מתמקדות בניסיון הארגון להסיג את הכוחות הזרים משטח המדינה. אולם לצד המנוני מלחמה זועמים ושירי אבלות המוקדשים לאלו שנספו, ישנם גם שירים הנוגעים ללהט דתי, נוסטלגיה ואפילו אהבה.

באחד מהם נכתב: "אני מבלה את לילותי בציפייה אליך/ אני מבלה לילות ארוכים בציפייה; אני, מגיש היין העומד בפתח דלתך/ עדיין מכלה את כוסות התרעלה של הפרידה; תמיד, באבלך, לעבר חולצתי/ אני מביא למפל של דמעות פושרות".

האנתולוגיה, שנערכה בידי פליקס קוהן ופייסל דביג'י, תפורסם תחילה בבריטניה בהוצאות "הרסט ושות'", בארה"ב היא תופץ רק בספטמבר. אלכס סטריק ואן לינשוטן, אחד מעורכי האנתולוגיה, סיפר כי אסף את 240 השירים מהאינטרנט ובשטח, "כדי להבין מיהו הטליבאן". לדבריו, "זאת אחת הבעיות הגדולות במשבר: לקבל החלטות מבלי להבין כראוי את נסיבות החיים של האנשים שסביבן מתקבלות ההחלטות האלה".

סטריק ואן לישוטן מציין כי עריכת הספר והוצאתו הם חלק ממאמץ גדול יותר לתעד ולהעביר לפורמט דיגיטלי מסמכים ישנים של הטליבאן באפגניסטאן. אף על פי שפעילות הטליבאן באינטרנט מפוקחת באדיקות, רק מעטים גילו עניין בשירת הארגון. סטריק ואן לינשוטן סבור שזאת טעות. לדעתו, "הדרך היחידה להבין מיהו הטליבאן היא לקרוא ולהבין מה יש ללוחמיו לומר".

בשיר בשם "שינוי", שנכתב בשנות התשעים, כותב הלוחם ביסמיאללה סהאר: "אביב השינוי זקוק לדם שיירד כגשם/ דרוש לו דישון הגנים בדם; הוקרת הדם של מי שחיו בעבר/ דורשת את מחיר דם האדם; כל טיפה שלו הפכה לנילוס של שחר הדם/ הפרעונים רוצים למלא את הנילוס בדם".

אולם שירים אחרים אופטימיים יותר ובחלקם מובאת זעקה לשלום: "הפסיקו את האכזריות כדי/ שנמלה לא תמות בידו של אדם". בשירים אחרים יש התייחסות גם לתהייה ולספק: "חבל שאנו נודדים כנוודים/ עוללנו זאת לעצמנו". ואילו בקטע אחר נכתב, "איננו חיות/ אני אומר זאת בוודאות; אבל האנושיות נשכחה מאתנו/ ואינני יודע מתי תחזור; מי יתן ואללה יעניק לנו אותה/ ויקשטנו בתכשיט זה; תכשיט האנושיות/ שתלוי עתה רק בדמיוננו".

ג'ון ג'פקוק, מפקד בדימוס בדרגת קפטן בצבא בריטניה שערך את האנתולוגיה של שירת המלחמה הבריטית "גיבורים", אומר כי הוא רואה מקבילות בין שירת חיילי בריטניה לבין אלה שלחמו נגדם. "השירים נכתבו בידי חיילים", הוא אומר על שירת הטליבאן. "גם אם לא מסכימים עם המטרות שלהם, הם חווים את אותו סבל וצער ודאגות שעוברים על החיילים הבריטים".

עם זאת, ג'פקוק מציין שנדהם מכמה משירי המלחמה. לדעתו, שירת הטליבאן "היא הרבה יותר שחור ולבן" מהשירה שנכתבה בידי החיילים הבריטים. מלחמה, הוא מאמין, היא "עסק אפור", ושירת הטליבאן מלמדת אותו ש"יהיה קשה ביותר לשאת ולתת עם האנשים האלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו