המשבר הכלכלי ביוון

לתושבי אתונה כבר אין ציפיות מהפוליטיקאים

האבטלה הגואה והמיאוס מהפוליטיקה המקומית דחפו יוונים רבים להימנע בבחירות או להצביע למפלגות הקטנות. בחצר כנסייה שבה מחלקים מזון, האנשים אינם מחייכים. רבים מהם איבדו תקווה

לוגו רויטרס
רויטרס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לוגו רויטרס
רויטרס

בסמוך לחזית בניין רעוע במרכז אתונה, הוציאו ארבעה גברים וצעירה סיר ענק ובלון גז מתא המטען של מכונית והציבו אותם על המדרכה. הם מילאו את הסיר במים, הרתיחו אותו ליד הכביש הסואן, ושפכו לתוכו פסטה, שאמורה להאכיל תושבים רבים שהגיעו לפת לחם בעקבות משבר החוב של יוון.

בדומה לחמישית מאזרחי יוון, חברי הקבוצה, המכנים את עצמם O Allos Anthropos ("הזולת") הם מובטלים. בכל יום הם מספקים מזון לנזקקים, רובם מהגרים ומובטלים אחרים. הם פועלים בזכות תרומות ממוכרים בשוק שמעבירים להם ירקות או מגמלאים שתורמים לעתים כיכרות לחם.

אין להם אמון בפוליטיקאים. "הם רק מבזבזים כספים. שיתביישו להם", אומר קונסטנטינוס פוליכרונופולוס, בן 47, איש שיווק לשעבר ומובטל בהווה, בשעה שהוא מוסיף קישואים ובצל לתערובת. "בחיים שלהם הם לא היו רעבים".

בדומה לרבים מבני האדם שלהם הוא מחלק מזון, גם הוא פוטר מעבודתו בעקבות המיתון העמוק, שהגיע לשנתו החמישית וגבה מאות אלפי משרות. רבים מחסרי הכול החדשים נמנעו בהצבעה או הצביעו למפלגות קטנות שמתנגדות לאמצעי הצנע. הם כועסים על העלאת המסים וקיצוצי השכר, שהיו תנאי הכרחי לקבלת סיוע בינלאומי, בניסיון להציל את המדינה מפשיטת רגל.

"העניים החדשים הצביעו מתוך תחושת זעם ואכזבה מהמפלגות הגדולות", אומר הסוקר קוסטס פנגופולוס. "זאת הצבעה נגד השיטה". תחושת המרירות כלפי הפוליטיקאים מורגשת היטב גם בחצר כנסייה, שבה עומדים כמה עשרות גברים ונשים בתור ושקיות פלסטיק בידיהם. הם באים הנה לקבל ארוחה חמה של תפוחי אדמה ואפונה, שייקחו הביתה למשפחותיהם. אין כאן חיוכים, האנשים מדברים בקושי, אין בלבם תקווה.

"בעוד כמה ימים אהפוך למחוסר בית. לאיזה פוליטיקאי יש פתרון בשבילי?" שואל קוסטס סמרגדיס, נגר בן 60. בעבר עבד במגזר הציבורי, אולם ב-2010 הפסיקה המדינה לחדש חוזים, והוא נותר מובטל. בינתיים מצא עבודה בבית לוויות, אולם שכרו, 400 אירו בחודש, אינו מספיק כדי למנוע את פינויו מביתו. אין לו ציפיות מתוצאות הבחירות.

מרבית הנאספים בחצר הכנסייה, צעירים ומבוגרים כאחד, מזועזעים מהיקלעותם לנסיבות האלה. הם עבדו בתור נהגי מוניות, בעלי חנויות, עובדים במגזר הציבורי, לפני שחייהם נסחפו למערבולת המשבר הכלכלי הגדול ביותר שידעה יוון מאז מלחמת העולם השנייה. כיום גם צרכיהם הבסיסיים ביותר נמצאים מעל להישג ידם.

קוסטאס יאקובקיס, בן 67, עבד שנים רבות כנהג מונית. הוא חי עם בנו המובטל, אולם שירותי הרווחה שהוא מקבל אינם מאפשרים להם לעמוד בתשלומי שכר הדירה. "אני לא סומך על הפוליטיקאים. אני נגעל מהם", הוא אומר.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ועדכונים מהעולם ישירות לפייסבוק שלכם

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ