בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם הנשים היהודיות בדרא"פ נלחמות בהדרתן

קבוצת נשים מיוהנסבורג שאבו השראה ממאבקן של נשות ישראל לאחר שהודרו מבמות טקסי העצמאות והשואה. הן נתקלו בתגובה צינית של ראשי הקהילה

23תגובות

בשנה האחרונה חוו נשים בישראל כמה חודשים קשים במיוחד על רקע החרפת המאבק סביב נושא הדרת הנשים בחברה החרדית. הסוגיה עלתה מחדש לסדר היום על רקע הדרישה של גורמים במגזר החרדי לשימור ההפרדה בין גברים לנשים באוטובוסים ובמדרכות, ההתנגדות לעליית נשים לבמה לצורך קבלת פרסים ולאור נטישת טקסים צבאיים על ידי חיילים דתיים בשעה שנשים עלו לשיר.

קריאת מצוקה דומה נשמעה לאחרונה מנשים בקהילה היהודית ביוהנסבורג. נראה כי הנשים ביוהנסבורג שאבו השראה מהנשים בישראל, שסירבו ליחס פוגעני, להשתקה ולדרישת החרדים הקיצונים כי יעברו לחלק האחורי של האוטובוס.

בשנה שעברה הפיקה קבוצה חדשה בשם SACRED (המרכז הדרום אפריקאי לשוויון ופלורליזם דתי) סרטון וידיאו המסמן את יריית הפתיחה של קמפיין מחאה נגד התופעה במסגרתה בשלוש השנים האחרונות הודרו נשים מהבמות בטקסים לציון יום העצמאות ויום השואה שערכה הקהילה היהודית ביוהנסבורג - טקסים שנערכים עבור הקהילה היהודית כולה. נשים בקהילה מילאו באורח קבע תפקיד בהקראת קטעי שירה והגשה בטקסים. במקרים הבודדים בהם שירת נשים הסבה אי נוחות לחברים הדתיים בקהילה, לא זו בלבד שרצונם כובד, אלא נעשו סידורים על מנת שיוכלו לעזוב את האולם בדיסקרטיות כרצונם, כגון מושבים שהוקצו עבורם בסמוך ליציאה.

השנה בשונה מבעבר, חשבו גורמים בקהילה כי הדרת נשים מהטקסים תספק מענה מוצלח יותר לרגישויות החרדים. באופן רשמי, איש לא לקח בינתיים אחריות להחלטה. הדבר ככל הנראה אירע בהשפעת לחצים שהפעילה לשכת הרב הראשי של יוהנסבורג. בעוד שרב הקהילה הקודם נהג להישאר על הבמה בעת שנשים שרו בטקס, נראה כי הרב הנוכחי איננו מוכן לכך.

שרלוט פישר, יו"ר SACRED אומרת כי "נראה כי המצב בשאלת יום השואה לא לגמרי ברור - נשים בפירוש שרו בטקס בעבר. הדבר השתנה בתקופת הרב גולדשטיין, ראש הקהילה הנוכחי, שעזב לפני כמה שנים את הבמה בעת שאישה שרה שיר לכבוד יום השואה . מאז, נשים אינן מורשות לשיר בטקסי יום השואה שמאורגנים על ידי ועד הנציגים של הקהילה היהודית ברחבי דרום אפריקה".

עוד הוסיפה פישר כי "בימים כסדרם, כל אחד נוהג לפי השקפתו והבנתו את ההלכה בבתי הכנסת השונים, אבל בטקסים חילוניים, כמו יום העצמאות ויום השואה, כולנו נפגשים בחסות הגופים הקהילתיים. גופים אלה לא אמורים לייצג תפיסה ספציפית של ההלכה אלא להוות לשון מאזניים לכולם. אבל מה שקורה בפועל הוא שהגופים כופים את דעתם של הזרמים האדוקים, באופן הקיצוני והמחמיר ביותר, ובניגוד מוחלט לאמנת הקהילה, לרוח החופש של דרום אפריקה, לזכויותינו, וכבודנו כנשים דתיות".

בתגובה מסרה מועצת הקהילה כי לא הופעל עליה כל לחץ מצד הקהילה החרדית למנוע שירת נשים מהטקסים. אבל יחסו של אחד ממנהיגי הקהילה לנושא משתקף בתגובה שכתב לפוסט אינטרנט באתר שבו פורסם הסרטון של קבוצת SACRED.

דארן סביץ, ראש איגוד בתי הכנסת ביוהנסבורג התייחס בזלזול לתביעת הנשים והטיל דופי בערכיות מאבקן, בתגובתו הוא אומר כי "החלטתי לייסד קבוצה ששמה: SAWLTEPAONKPAAPEAEHBTOR (דרום אפריקאים שאוהבים לאכול חזיר ומוצרים לא כשרים אחרים באירועים ציבוריים ואפילו בבתיהם כי זו זכותנו). ברוח הדמוקרטיה של עידן מודרני זה, בו אנו חופשיים לעשות ככל העולה על רוחנו, חורה לי מאוד על שאיני יכול לאכול את המאכלים האהובים עלי בטקסים של הקהילה. מובן מאליו שההלכה היהודית אוסרת על צריכת מאכלים אלה - אבל זוהי רק עוד פרשנות, ולאלו שמעוניינים למלא אחר הציווי אומר - אתם מוזמנים בהחלט לעשות זאת - תמיד יהיה גם אוכל כשר בטקסים מעין אלה, ואתם רשאים לנהוג לפי השקפותיכם.

אבל, אם באירוע לא יוגש במקרה אוכל כשר, אתם פשוט יכולים לעזוב. אבל למה, באמת למה, שלא יתאפשר לי לאכול מה שמתחשק לי, רק בגלל שמיעוט חרדי צר אופקים כמו הטליבאן מתעקש לאכול רק מזונות מסוימים שתואמים את פרשנותם צרת האופקים להלכה. אם בא לי צ'יזבורגר בחגיגות יום העצמאות, אין סיבה שלא אוכל להשיג אותו. מניעתו ממני כמוה כפגיעה חמורה בחירויות הדתיות שלי וברצוני החופשי. הידד SAWLTEPAONKPAAPEAEHBTOR!", כתב.

פישר הביעה כעס נוכח התגובה ואמרה כי רמת ההבנה והרגישות שמגלה דמות במעמד בכיר מההנהגה הדתית בנושא כה מורכב. היא רואה זיקה ישירה בין מאבקה למאבק הנשים בישראל - ולמאבקים אחרים על זכויות האישה. "אנו רואים בצעד זה חלק ממגמה רחבה יותר להדרת נשים מהחיים הציבוריים, ששוטפת את העולם היהודי. תופעה זו כוללת גם שכתוב של ההיסטוריה היהודית ושל ההלכה על מורכבויותיה, שבמהלכן נשמר מקום חשוב לקול הנשי. אנו רואות במה שקורה אצלנו בדרום אפריקה כקשור קשר הדוק לתופעות דומות במודיעין, בית שמש ולסיפור האוטובוסים בירושלים".

לבלוג של אליסון קפלן סומר באתר "הארץ" באנגלית
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו