בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרנסואה הולנד: הנשיא שלא אוהב עשירים

הוא הבטיח להיאבק בתוכניות הצנע, ולהעלות מסים לעשירים. אך האם מתכוון נשיא צרפת הנבחר לקיים את הבטחותיו, או שהן נועדו בעיקר לצרכים פוליטיים?

12תגובות

מרבית דרכו הפוליטית של פרנסואה הולנד היתה רצופה אכזבות. בימי כהונתו של הנשיא הסוציאליסט פרנסואה מיטראן, מ-1981 עד 1995, הוא לא התמנה לשר וכך היה גם בשנים שבהן הסוציאליסטים נהנו מרוב בפרלמנט מ-1997 עד 2002. בתפקידו כמזכיר המפלגה הסוציליסטית היה עד לשתי תבוסות של מועמדיה בבחירות לנשיאות. ב-2002, כשליונל ז'וספן לא הצליח לעלות אפילו לסיבוב השני, וחמש שנים אחר כך, כשסגולן רויאל, בת זוגו דאז, הובסה בידי ניקולא סרקוזי.

אלא שבשנה שעברה חלה לפתע תפנית חדה בקריירה הפוליטית האפרורית של הולנד, וזו הובילה אותו היישר לארמון האליזה. ניצחונו בבחירות שלשום מהווה רגע מיוחד במינו לא רק לאיש, כי אם גם למפלגתו, שמאז מלחמת העולם השנייה הצליחה להכניס לארמון הנשיאות רק מועמד אחד מטעמה, מיטראן, וזה היה מזמן - כשרונלד רייגן עוד ישב בבית הלבן ומיכאיל גורבצ'וב ישב בקרמלין. ואף שרבים ממקורביו של הולנד כבר היו אז פוליטיקאים פעילים, הרי שחלק אחר חבש עדיין את ספסלי בית ספר היסודי.

ניצחונו של הולנד שם קץ לשלושים שנות קריירה פוליטית בצל השלטון, שהחלה עם הצטרפותו ללשכת מיטראן ונמשכה ב-11 השנים שבהן כיהן כמזכיר המפלגה הסוציאליסטית. מאז נפרד מתפקידו זה לפני כארבע שנים, עמד הולנד בראש מחוז קורז, חבל זעיר המונה 250 אלף נפש בלבה הכפרי של צרפת. שלשום הוא שב אליו כדי לשאת את נאום הניצחון שלו.

אי–פי

בשנה שעברה, כשהודיע הולנד על כוונתו להיות מועמד הסוציאליסטים לנשיאות, איש לא התייחס אליו ברצינות. התמונה השתנתה כליל לאחר שדומיניק שטראוס-קאהן, שר אוצר לשעבר ומי שנחשב ליריבו הפוטנציאלי העיקרי של סרקוזי, הסתבך בשערוריית מין ויצא לחלוטין מהתמונה. כך נסללה דרכו של הולנד אל קמפיין הבחירות, שבסיומו זכה לתמיכת 51.6% מהצרפתים והדיח את סרקוזי מארמון האליזה אחרי קדנציה אחת.

אחרי השבעתו בעוד שבוע בדיוק, ייצא הולנד לביקור רשמי ראשון בברלין ושם ייפגש לראשונה בחייו עם קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. לאחר מכן יטוס לפסגת G8 שתתקיים בקמפ דייוויד ב-18-19 בחודש, ומשם ימשיך לפסגת נאט"ו בשיקאגו. הולנד לא יזכה לנוח זמן רב מדי על זרי הדפנה. המצב הכלכלי באירופה דוחק. אל פגישותיו הראשונות יגיע לא רק כבלתי מוכר, אלא גם כמבשר צרות. ממרקל הוא יבקש "לפתוח מחדש" את האמנה הפיסקלית שבה היא רואה אבן פינה ליציבות גוש האירו, ואילו לאובמה הוא יגיד שצרפת מתכוונת להסיג את כוחותיה מאפגניסטאן עד סוף 2012, שנה לפני המתוכנן.

בעצרות הבחירות שלו הרבה הולנד לדבר על הגינות ושוויון אך הקפיד שלא להשתמש בלקסיקון הסוציאל-דמוקרטי השגור בפי ראשי השמאל האירופי. הוא הסביר על צדק חברתי אך נמנע מלנקוב במלה קיצוצים. בדבריו נהג להתייחס בנוסטלגיה לאבות הרוחניים של המפלגה הסוציאליסטית, לאון בלום וז'אן ז'ורס. אבל למעשה, נשיאה הנבחר של צרפת קרוב הרבה יותר לפרנסואה מיטראן, שגילם בעיני רבים מתושבי הרפובליקה סמכותיות מאופקת, קידום חברתי ומעל לכל - ניצחון פוליטי.

הולנד נולד למשפחה שקיבעה את חייה במגזר הציבורי. אביו היה רופא ואמו עובדת סוציאלית, ומעמדו זה שירת אותו יפה בהתקדמותו במפלגה הסוציאליסטית, שכוחה נשען בעיקר על מגזרי עובדים שאינם חשים אהדה יתרה לעולם העסקים. אלה מתמוגגים כשהולנד מכריז "מלחמה על עולם הכספים", מוקיע את העשירים המופלגים ומכנה אותם "תאוותנים ושחצנים".

אחד האתגרים הראשונים והמהותיים המצפים להולנד כעת, הוא הקמת ממשלה חדשה. בראש רשימת המועמדים מוזכרים שמותיהם של ז'אן מארק ארו, מנהיג הסיעה הסוציאליסטית בפרלמנט הידוע בקשריו הטובים עם גרמניה, ושל מרטין אוברי, בכירת המפלגה שיזמה את חוק שבוע העבודה המקוצר של 35 שעות. כבר בחודש הקרוב מתכוונת הנהגתה החדשה של צרפת להעביר הצעות חוק ראשונות ובהן: צמצום של 30% בשכר הנשיא והשרים, העלאה של 25% בקצבאות רווחה, הקפאת מחירי הדלק לשלושה חודשים, עיגון זכות הפרישה בגיל 60 לחלק מהעובדים והגבלת שכרם של מנהלים בחברות ממשלתיות.

עם השינויים הללו תתייצב המפלגה הסוציאליסטית בכלל והולנד בפרט, אל הבחירות לפרלמנט. הולנד גם חותר לנצל את תקופת הביניים כדי לפתוח במאבק נגד תוכנית הצנע האירופית, שאותה כבר איים "לסכל". הולנד מעוניין לשכנע את בני שיחו באירופה, ובעיקר בברלין, להעביר את הדגש לצמיחה מהירה, להגביר את השפעת הבנק האירופי המרכזי וליזום תוכנית להנפקת אגרות חוב אירופיות. וזה לא הכול. הולנד מתכנן להעביר כבר במושב הקיץ הקרוב הצעות להטלת מס של 75% על בתי אב שהכנסתם עולה על מיליון אירו (על פי הערכות יש 3,000 כאלה בצרפת), להגדלת מס הירושה על עזבונות גדולים במיוחד, להגדלת מס החברות, וכן להעסקת קבוצה ראשונה של מורים מתוך 60 אלף אנשי החינוך שהולנד הבטיח להכניס אל מעגל העבודה.

כמה מהבטחות אלה ייושמו הלכה למעשה? כמה ממקורביו של הולנד טוענים שמרבית הכרזותיו במערכת הבחירות נועדו לצרכים פוליטיים. אוליווייה פראן, ראש קבוצת החשיבה טרה-נובה, בעלת הזיקה הסוציאליסטית, סבור כי הנשיא הנכנס מודע היטב לחומרת מצבה הכלכלי של צרפת, וכי המס שהוא מתכנן על בתי אב עשירים הוא בגדר "צעד סמלי" בלבד. לפי שעה לא נראה שמול הולנד תעמוד אופוזיציה חזקה. הסוציאליסטים, ששולטים כיום ב-22 מחוזות ובהן רוב הערים הגדולות, צפויים לנצח בבחירות לפרלמנט ביוני ולזכות בתמיכת הירוקים והקומוניסטים. לסוציאליסטים רוב גם בסנאט מאז 2011 - עמדת כוח מצוינת לממשלה החדשה.

הולנד מצטייר כאדם המאמין באמת ובתמים בצורך לגבש בצרפת חברה צודקת יותר באמצעות שינוי מדיניות המס. לאחר שהצטרף ללשכת מיטראן ב-1981, זמן קצר אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר הלאומי לממשל ולניהול, אימץ את תוכניתו החברתית של הנשיא דאז ובמערכת הבחירות של 2007 הצהיר מפורשות: "אני לא אוהב את העשירים". את תדמיתו הציבורית כפוליטיקאי רכרוכי הפונה לקונסנזוס, הוא חייב לתוכנית הסאטירה "לה גיניול דה ל'אינפו", שהציגה אותו כגולם וכמתלבט. אבל הולנד קשוח הרבה יותר מכפי שהוא מצטייר. הוא אולי נוטה להתלבט עד קבלת ההחלטה, אך מרגע שזו התקבלה קשה להזיזו ממנה. "יש לו חזות מרגיעה של ראש ממשלה סקנדינווי", אומר אדם המכיר אותו מקרוב, "אבל הוא פוליטיקאי קר ומחושב".

הבורסה בפאריס קיבלה את פניו של הולנד בעלייה מתונה של כחצי אחוז, אך עם עלייה קלה גם בתשואת אגרות החוב שמנפיקה ממשלת צרפת. אם הולנד לא יטיל מרצונו גזרות על הצרפתים, קרוב לוודאי שהשווקים יהיו אלה שיפנו לו עורף ויאלצו אותו לעשות כן, וכאן עלול הולנד למצוא את עצמו במלכוד. הצרפתים אינם מרוצים ממצב הדברים כיום וחשדנים ביותר כלפי אירופה. בסיבוב הראשון הצביעו 30% מהם הצבעת מחאה ונתנו את קולם למועמד אנטי-ממסדי מהימין או מהשמאל. איש לא הכין אותם לזמנים קשים, ועל כן קרוב לוודאי שהם לא ישלימו עם גזרות שיונחתו מבריסל או מברלין, או לחילופין ייכפו על ידי נשיאם שלהם. מצד שני, אם כפי שמסתמן, הולנד יבחר שלא להתמודד עם בעיית החוב הלאומי והתחרותיות הצרפתית, הוא רק ידחה את הקץ ויגביר את הסכנה שייאלץ להטיל גזרות בעיצומו של משבר.

תרגום: סביונה מאנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו