בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למרות הבחירות, אלג'יריה עוד רחוקה מהאביב הערבי

בשעה שכל שכנותיה עברו טלטלה עזה, נותרו אזרחי המדינה הגדולה בצפון אפריקה אדישים. הרשויות חוששות ששיעור ההצבעה הנמוך עלול להביא להתחזקות האיסלאמים

תגובות

צפון אפריקה עברה בימי האביב הערבי טלטלה פוליטית עזה. בתוניסיה התקוממו האזרחים והביאו להדחת משפחת השלטון המושחתת של זין אל-עאבדין בן עלי. בלוב הודח הרודן, מועמר קדאפי, לאחר שהנהיג את המדינה יותר מ-40 שנים, ובמצרים הודח הנשיא חוסני מובארק, ובמדינה יתקיימו בקרוב בחירות לנשיאות. אפילו במרוקו, העביר המלך חלק מסמכויותיו לממשלה נבחרת שמונהגת, לראשונה בהיסטוריה, בידי מפלגות איסלאמיות.

לעומת זאת, אלג'יריה, המדינה הגדולה ביותר בצפון היבשת, נשארה מאחור ולא הצטרפה לשינויים הפוליטיים מרחיקי הלכת שהשפיעו על שכנותיה. אתמול התקיימו במדינה בחירות לפרמנט, לראשונה מאז המהפכות באזור, אולם אזרחים רבים הגיבו באדישות ובחרו לא ללכת לקלפיות.

הנשיא עבד אל-עזיז בוטפליקה, בן 75, מ"החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה" (FLN), עומד בראש המדינה מאז 1999. היא עדיין מנוהלת בידי קבוצה קטנה של אזרחים ואנשי צבא, המקבלים החלטות הרחק מעינה הבוחנת של התקשורת. הרכב החוג הסגור הזה השתנה מעט בעשרות השנים האחרונות, אולם העיקרון נותר זהה.

אם שיעורי אבטלה גבוהים בקרב צעירים הציתו את המהפכה בתוניסיה, הרי שאלג'יריה סובלת מבעיות דומות. אף על פי ששיעורי האבטלה במדינה הצטמצמו בעשור האחרון ל-10%, הם עדיין גבוהים מאוד בקרב הצעירים ועומדים על 21%.

עשרות בני אדם באלג'יריה חיקו את ההתאבדות של מוחמד בועזיזי, הרוכל התוניסאי, ששרף את עצמו בדצמבר 2010 והפך לאחד מסמלי האביב הערבי. המקרה האחרון התרחש כאשר חמזה רחאק, מהעיירה קטנה שלחופי הים התיכון, הצית עצמו אחרי שהמשטרה דרשה ממנו לפרק דוכן שהקים באופן לא חוקי. בעקבות זאת גברים צעירים מהעיירה התפרעו ברחובות ותקפו את משרדי מפלגת השלטון. ואולם, האירועים לא הביאו לפרוץ התקוממות. השוטרים הגיבו בגז מדמיע, ומשפחתו של רחאק קראה ברדיו המקומי להרגעת הרוחות.

מדוע אפוא האלג'ירים אינם מתקוממים כפי שעשו שכניהם? לפי פרשנים רבים, אזרחי אלג'יריה עדיין מושפעים מהטראומה של מלחמת האזרחים שהתנהלה בשנות ה-90, שבה נהרגו יותר ממאה אלף בני אדם. העימות פרץ ב-1992, בשעה שהצבא התערב כדי למנוע את ניצחונן הצפוי של המפלגות האיסלאמיות בבחירות. עקב הטראומה הזאת, האלג'ירים נרתעים מכל שינוי בכיוון של דמוקרטיה שעלול להידרדר לאלימות. רגשות אלה רווחים בכלל האוכלוסייה, ובמיוחד בקרב נשים בעלות משפחה.

במקביל, אזרחים רבים, ובמיוחד הצעירים, אינם מתעניינים בפוליטיקה. אוהדי כדורגל הכינו בשנה שעברה גרסה סאטירית משלהם להלמות תופי המהפכה של רשת אל-ג'זירה. במקום הסיסמה השחוקה של קריאה להפיל את השלטון, הם קראו: "העם רוצה חשיש חופשי". כפי שמסבירים מצביעים צעירים, תקופת שלטונו של בוטפליקה התאפיינה בשיפור המצב הכלכלי, בצד סיום מלחמת האזרחים.

שבע מפלגות איסלאמיות מתמודדות בבחירות. מנהיגיהן מקווים כי המהפכות בעולם הערבי ימשכו גם את המצביעים במדינה. הם סמוכים ובטוחים כי נאמניהם יבואו לקלפי ושואפים לנצל את אחוזי ההצבעה הנמוכים כדי להתחזק. הרשויות מצדן, חוששות ששיעור ההצבעה הנמוך יביאו להתחזקות האיסלאמים ויערער את היציבות במדינה. "זה לא משנה למי תצביעו, רק בואו להצביע", מועדדות פרסומות בעיתונים ובטלוויזיה במטרה למשוך את הבוחרים. תוצאות הבחירות צפויות להתפרסם היום.

צוותי טלוויזיה של אל-ג'זירה אינם מורשים להיכנס לאלג'יריה, איסור שראשיתו בימיו הראשונים של שלטון בוטפליקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו