בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקרלוס הלא נכון

תחקיר נדיר של פרופסור למשפטים מאוניברסיטת קולומביה שופך אור על הוצאה שגויה להורג בטקסס ב-1989. המקרה מעורר מחדש את הדיון על עונש המוות, שבוטל כבר ב-17 מדינות בארה"ב

23תגובות

לפני כמה שנים יצא שופט בית המשפט העליון בארה"ב, אנטונין סקאליה, בהצהרה מפתיעה. "עד כה", אמר, "לא היה מקרה אחד שבו הוצא אדם להורג בגלל פשע שלא ביצע. אילו התרחש מקרה שכזה, התקשורת לא היתה מפסיקה לדווח עליו ולדון בו".

כעת ייאלץ סקאליה ככל הנראה לחזור בו מדבריו. שמו של אדם שהוצא להורג בגין פשע שלא ביצע פורסם בגליון האביב של Columbia Human Rights Law Review, כתב עת של בית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה. כתב העת הקדיש את כל 436 עמודיו לתחקיר היוצא דופן. בגיליון מסופרת בפרטי פרטים פרשת הוצאתו להורג של קרלוס דלונה בדצמבר 1989 בטקסס.

"לוס טוקאיוס (בספרדית: בני אותו שם) קרלוס: אנטומיה של הוצאה שגויה להורג", מבוסס על עבודת מחקר שנמשכה שש שנים, שערך הפרופסור למשפטים ג'יימס ליבמן יחד עם 12 מתלמידיו. משנת 2004 בדקה הקבוצה כל כיוון חקירה אפשרי, ראיינה יותר מ-100 עדים, התעמקה ב-900 דו"חות, עיינה בדקדקנות בתצלומים מזירת הרצח ובמסמכים משפטיים שגובהם, אם ייערמו זה על גבי זה, יגיע ליותר משלושה מטר. הממצאים הכו בתדהמה אפילו את ליבמן, המתמחה בסוגיית עונש המוות בארה"ב ומודע היטב לפגמי השיטה. "זה היה כמו מגדל קלפים. כל התקלות האפשריות קרו בזו אחר זו", הוא מספר.

אי-אף-פי

קרלוס דלונה בן ה-20 נעצר ב-4 בפברואר 1983 בחשד שדקר למוות את ואנדה לופז בת ה-20 בחזה, בעזרת סכין מתקפל באורך 20 ס"מ. במשך שש שנים, מרגע שנעצר ועד ליום שבו הוצא להורג בזריקת רעל, התעקש דלונה על חפותו. הוא אף נקב בשמו של הרוצח: קרלוס הרננדז, פושע אלים מוכר למשטרה.

לא רק שמם של שני הקרלוסים היה זהה. גם גובהם ומשקלם. הם דמו זה לזה עד כדי כך, שרבים סברו שהם תאומים. אפילו עורך דינו של הרננדז ואחותו של דלונה לא הצליחו להבדיל ביניהם.

במשפט שנפתח ב-1983, העיד דלונה בפני חבר המושבעים כי ביום הרצח נתקל בהרננדז, שהכיר אותו 5 שנים. שני הגברים, תושבי העיר קורפוס כריסטי בדרום טקסס, נכנסו יחד לבר. הרננדז יצא לתחנת דלק לרכוש דבר מה. לאחר שעה קלה יצא דלונה לחפש אותו. לדבריו, ראה את הרננדז נאבק עם אשה מאחורי הדלפק בתחנת הדלק. הוא נתקף בהלה והחליט לברוח. דלונה ציין כי היה לו רישום פלילי בגין תקיפה מינית והוא חשש להסתבך שוב. "המשכתי לרוץ כי פחדתי", העיד.

כששמע את צופרי ניידות המשטרה שעצרו בחריקת בלמים ליד תחנת הדלק נתקף פאניקה והתחבא מתחת לרכב מסחרי, שם נלכד לאחר 40 דקות. במשפט טענה ההגנה כי הרננדז ביצע את הרצח, ולא דלונה, אולם התביעה הסבירה למושבעים שהמשטרה ניסתה לאתר את קרלוס הרננדז אך לא מצאה אף אדם בשם זה. היא הסיקה, לפיכך, שקרלוס הרננדז הוא המצאה, "רוח רפאים", שאינה קיימת.

ארבע שנים אחר הוצאתו להורג של דלונה החליט ליבמן לחקור את המקרה, בפרויקט שבו ניסה לבדוק עד כמה הליך עונש המוות מועד לטעויות. הוא ביקש מחוקר פרטי שיתחקה אחר קרלוס הרננדז. אחרי יום אחד בלבד חשף החוקר ראיות שחמקו מעיניהם של עשרות שוטרים, תובעים, סנגורים ושופטים בשש השנים שחלפו בין מעצרו של דלונה והוצאתו להורג. קרלוס הרננדז אכן היה קיים.

בתוך שעות ספורות עלה החוקר על עקבותיה של קרובת משפחה של קרלוס הרננדז. היא סיפקה לו את תאריך הלידה של הרננדז, שבעזרתו חשף את פרטי עברו הפלילי. בעזרת תלמידיו החל ליבמן לבנות פרופיל של הרננדז: אלכוהוליסט בעל עבר אלים שלא יצא מהבית בלי סכין מתקפל ארוך. הרננדז נעצר בידי המשטרה 39 פעמים, מתוכן 13 פעמים באשמת נשיאת סכין. כל חייו הבוגרים היו תלויים נגדו עונשי מעצר על תנאי. ואולם, כמעט מעולם לא הגיע אל מאחורי הסורגים. ליבמן סבור כי הסיבה לכך היא ששימש מודיע משטרתי. הרננדז היה מעורב בכמה מקרי שוד מזוין בתחנות דלק בקורפוס קריסטי. נוסף על כך, היה לו עבר של אלימות נגד נשים. באוקטובר 1989, חודשיים בלבד לפני הוצאתו להורג של דלונה, נגזרו עליו 10 שנות מאסר, לאחר שהורשע בניסיון לדקור אישה למוות.

במשפט דלונה בלטו לעין עוד כמה סתירות. ואולם ליבמן, טוען שהעובדה המדהימה ביותר בפרשה היא, שמדובר בעצם במקרה שגרתי ויום-יומי. "לא מדובר במשפטו של או.ג'יי סימפסון (שחקן פוטבול לשעבר שהועמד למשפט על רצח וזוכה), אלא בתיק נידח, שכל אחד יכול היה להיות מעורב בו. דווקא התיקים האלה מועדים לעיוותי דין. התיקים השגרתיים שבהם אף אחד לא מקדיש מחשבה לקורבן, ובטח שלא לנאשם".

המחקר פורסם שעה שנושא עונש המוות נמצא במרכז הדיון הציבורי בארה"ב. מדינות רבות בארה"ב בוחנות מחדש את העונש, ושוקלות להמיר אותו במאסר עולם. בנובמבר יצביעו בקליפורניה, שבה יש יותר נידונים למוות מבכל מדינה אחרת, אם לבטל את העונש. קונטיקט, שבה אושר באחרונה חוק לביטול עונש המוות, תהיה המדינה ה-17 בארה"ב שבה יבוטל עונש זה.

בשנים 2000-2011 זוכו בכל שנה בארה"ב חמישה נידונים למוות בממוצע, לפי "המרכז למידע על עונש מוות" (DPIC). רק בצפון קרוליינה היו שלושה זיכויים בתוך שישה חודשים ב-2008. שנה לאחר מכן אישר בית המחוקקים במדינה את Racial Justice Act, המעניק לנידונים למוות אפשרות להקל את עונשם למאסר עולם, אם שופט קבע שגזר הדין שלהם הושפע מהטיה גזעית. (יותר מחצי מהנידונים למוות בצפון קרוליינה הם שחורים). פסק הדין הראשון ניתן ב-20 באפריל וקבע תקדים לערעורים נוספים מנימוקים של גזע.

ליבמן מקווה שהפרויקט יעורר דיון על הצורך בעונש המוות בארה"ב. כל המידע שנאסף על ידי צוות המחקר של אוניברסיטת קולומביה הועלה לאינטרנט. "אנו מציגים באתר את כל המידע כדי שהציבור יתרשם וישפוט בעצמו. אני משוכנע בכך שהקוראים יסיקו, שבתיקים כמו זה של דלונה יש סיכון גבוה מדי לטעות".

באשר לצמד הקרלוסים: הרננדז מת מוות טבעי במאי 1999 בבית סוהר בטקסס, שבו ריצה עונש מאסר בגין תקיפה בסכין. קרלוס דלונה אמר בראיון טלוויזיוני, שנערך כשנתיים לפני שהוצא להורג: "האמת אולי תצא לאור יום אחד. זו תקוותי. אם יוציאו אותי להורג בסופו של דבר, תהיה זו טעות".

תרגום: יעל אלין-קוטנר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו