בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחיית המכשירים המתים

ב"קפה התיקונים" באמסטרדם, מביאים התושבים כל דבר שדורש תיקון. העבודה נעשית חינם בידי מתנדבים, שמחזירים לחיים מכונות קפה, מנורות שבורות, שואבי אבק, מצנמים ואפילו בגדים קרועים

26תגובות

מובטל, רוקח בגמלאות ורפד התיישבו ליד שולחנות מכוסים יריעות בד אדום. על השולחנות הונחו מברגים, מכונות תפירה, תה, קפה ועוגיות. היליי הלד, שגרה בקרבת מקום, הביאה עמה מגהץ משומש. "הוא לא עובד. אין אדים", היא אמרה.

הלד באה למקום הנכון. "קפה התיקונים" באמסטרדם, שפעל בעבר במבואת תיאטרון ובחדרי מלון, פועל עתה פעמיים בחודש במרכז קהילתי בעיר. בני אדם מביאים למקום כל מכשיר שדורש תיקון. העבודה נעשית חינם בידי מתנדבים, שפשוט אוהבים לתקן דברים. "קפה התיקונים" החל לפעול לפני שנתיים וחצי מתוך כוונה לצמצם את כמויות הפסולת. כדי להוציאו מן הכוח אל הפועל נדרשו 525 אלף דולרים שהועברו מממשלת הולנד, קרנות שונות ותורמים פרטיים. כספים אלו מממנים את עלויות שכר העובדים, מאמצי השיווק ואפילו אוטובוס. כיום קיימות בהולנד 30 קבוצות המפעילות "קפה תיקונים". תושבים מקומיים מגיעים לתחנות, ובמשך כמה שעות בחודש הם מתקנים בגדים קרועים, ומחזירים לחיים מכונות קפה, מנורות שבורות, שואבי אבק ומצנמים.

ניו יורק טיימס

"אנחנו, תושבים מכל מדינות אירופה, זורקים כל כך הרבה דברים", אמרה העיתונאית לשעבר מרטין פוסטמה, שהגתה את הרעיון לאחר שהפכה לאם לשני ילדים והחלה להתייחס ברצינות לנושא איכות הסביבה. "חבל, כי רוב הדברים שאנו זורקים לא לגמרי שבורים. יש יותר ויותר אנשים בעולם, והמצב הנוכחי לא יכול להמשיך כך. רציתי לעשות משהו. לא רק לכתוב על זה", היא אומרת. לדבריה, "השאלה היתה איך אדם נורמלי יכול לעשות משהו כזה במסגרת החיים היומיומיים".

לאחר שקיבלה השראה מתערוכת עיצוב שעסקה ביתרונות התרבותיים והכלכלייים של תיקון ומחזור, היא החליטה שסיוע לאחרים לתקן דברים הוא דרך מעשית למנוע השלכה מיותרת של פסולת. "דיונים על שימור האיזון האקולוגי מתמקדים בדרך כלל באידיאלים, בשאלה מה יכול להיות בעתיד. אחרי כמה סדנאות שבהן דנו בשאלה כיצד אפשר לגדל בעצמך פטריות, לאנשים נמאס והם מתעייפים. כאן מדובר במשהו מעשי, כאן ועכשיו". פוסטמה מבהירה כי "לא מדובר במודל עיסקי, כיוון ש'קפה תיקונים' פונה לאנשים שאינם יכולים לממן תיקון מכשירים ביתיים. "לאיש אין כאן כוונה להתחרות בנותני השירות בתשלום", היא אומרת.

"קפה התיקונים הוא רעיון גדול", אומר האן ואן קאסטרן, מרצה באוניברסיטת איינדהובן החוקר דרכים לניהול פסולת. לדבריו, "ההשפעה החברתית שלעצמה היא חשובה ביותר. כשאנשים מתקבצים יחדיו כדי לעשות משהו ביחד, המודעות שלהם לסביבה עולה. וגם לתקן שואב אבק מעניק תחושה טובה". אין ספק שזו היתה הרגשתה של אישה שפקדה את המקום והביאה שואב אבק בן 40 שנים לתיקון, שאותו רכשה זמן קצר לאחר נישואיה. "אני שמחה, ממש שמחה", היא אמרה בשעה שיון זאודמה, בן 70, תיקן את הבעיה בשואב ומסר לידיה את המכשיר המתוקן. לדבריה, "כשבעלי היה בחיים הוא היה מתקן דברים. עכשיו, אחרי שהוא מת יש בבית הרבה מכשירים שזקוקים לתיקון".

רבים רואים באינטראקציה החברתית שנוצרת במיזם תופעה חשובה לא פחות מהעניין האקולוגי. "מה שמעניין אותנו היא יצירת מקומות שבהם אנשים נפגשים, ולא סתם גרים זה ליד זה ומתנהגים כזרים", אמרה נינה טלחן, מנכ"ל קרן דון, שהעבירה ל"קפה התיקונים" מענק של יותר מ-260 אלף דולרים במסגרת תוכנית שהיא מקדמת לחיזוק הלכידות החברתית, שהחלה לפעול לאחר מקרי הרצח הפוליטיקאי פים פורטאון ב-2002, ובמאי הקולנוע תיאו ואן גוך ב-2004. "השילוב של הפן החברתי עם עניין איכות הסביבה רק הופך את המיזם למעניין עוד יותר", היא אומרת. לדבריה, אנשים מבוגרים מוצאים ב"קפה התיקונים" עניין רב. "יש להם כישורים רבים שנעלמו ואפשר להשתמש בהם. אף על פי שאנשים רבים עדיין עוסקים בעבודות כפיים, החברה היום הפכה למבוססת על נותני שירות".

אוולין טונקנס, מרצה לסוציולגיה באוניברסיטת אמסטרדם, מסכימה עם דברי טלגן. "זה אחד מסימני התקופה", אמרה והטעימה כי "קפה התיקונים", שמתאפיין באתוס שיוצא נגד תרבות הצריכה ודוגל בשיטת "עשה זאת בעצמך", הוא חלק מתנועה רחבה בהולנד, שמטרתה היא שיפור חיי היומיום, באמצעות יוזמות חברתיות קהילתיות. טיין נורדנבוס, אמן בן 62 מדלפט, פתח "קפה תיקונים" מקומי לפני כארבעה חודשים. "אני אוהב לתקן דברים" אמר, והוסיף כי המתקנים שהכיר מימי נעוריו נעלמו כמעט כולם. "היום, אם משהו מתקלקל אתה מחזיר אותו לחנות, והם אומרים לך 'נשלח את זה למפעל, וזה יעלה לך 100 אירו רק כדי שהם יבדקו מה הבעיה'. עדיף כבר לקנות מכשיר חדש".

האדריכל ויליאם מקדונו אומר כי "היום זורקים דברים מבלי לחשוב". הוא מאמין כי יש לייצר מוצרים רק באופן שניתן יהיה לפרקם ולעשות שימוש חוזר בחומרי הגלם. תפישה זו השפיעה רבות על פוסטמה. "ערכו של קפה התיקונים הוא ביצירת מערכות יחסים בין האנשים לבין מה החמרים שסובבים אותם", אומר מקדונו. מאריאנה ואן דר רה, מתנדבת ב"קפה תיקונים" שמחלקת טפסי מידע והרשמה ומחלקת קפה למתנדבים האחרים, אומרת כי "מגיעים לכאן אנשים שונים. יש אנשים שבאים כי הם עניים, יש אנשים עשירים שבאים כי הם בעלי מודעות לעניין הסביבתי. ויש גם כאלה שנראים פשוט קצת מטורללים".

תיאו ואן דן אקר, מנהל חשבונות במקצועו, נשא עמו מארז ובו מגהץ. לבוש חולצה שעליה כתוב "מר קפה תיקונים" הוא מפרק את מארז הפלסטיק וחושף שלל חוטי חשמל צבעוניים. לידו משוחחות היליי הלד ומאריאנה ואן דר רה על הצעיפים הסורינאמיים המסורתיים שהלד, ילידת סורינאם, מעצבת למחייתה. בשעה שואן דן אקר הרכיב מחדש את המגהץ, נותרים על השולחן שני חלקים מיותרים. "לא משנה. הם לא היו חשובים במיוחד", הוא אומר. הוא מחבר את התקע לשקע החשמל. האור הירוק נדלק, ומים בצבע חלודה החלו לזלוג. בסופו של דבר הוא התחיל להעלות אדים.

תרגום: יעל גרינפטר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו