בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוקרטס זוכה, 2,400 שנים אחרי שהוצא להורג

סוגיות חופש הביטוי שעמדו בלב משפטו של הפילוסוף היווני רלוונטיות מתמיד ליוון המקצינה, וכעת המקרה המשפטי המיתולוגי עלה שוב לדיון

41תגובות

לפני כ-2,400 שנה הרשיעו 500 מושבעים תושבי אתונה את סוקרטס בכפירה באלים ובהשחתת הנוער של אתונה. המושבעים נתנו בידי הפילוסוף היווני את האפשרות לבחור את עונשו: מוות באמצעות שתיית רעל צמחי או חיים בגלות, הרחק מהפוליס האתונאי המשגשג. סוקרטס, כדרכו הפילוסופית, לא נרתע. הוא עלב במושבעים (ביקש לקבל פרס על מעשיו) וביקר בחריפות את הפרקטיקות הדתיות, הפוליטיות והמוסריות השוררות באתונה. המושבעים לא אהבו את התרסותיו, בלשון המעטה. הם הכריזו על סוקרטס אויב הדמוקרטיה ומחרחר מרי וחתרנות לטובת ספרטה, ושלחו אותו אל כוס התרעלה.

ברפובליקה האתונאית אמנם הונחו תשתיות הדמוקרטיה, אך מה בדבר עקרונות חופש הביטוי? האם היה נכון על פי הדין האתונאי לשפוט את סוקרטס למוות, או האם בשם הדמוקרטיה היוונית, היה ניתן להכיל את דעותיו? עם שאלה זו ניסו להתמודד בסוף השבוע שופטים ועורכי דין בינלאומיים, שהתקבצו באתונה כדי לקיים משפט מחודש לפילוסוף היווני. המשפט הונצח באופן המפורט ביותר בכתבי אפלטון, תלמידו של סוקרטס, ובאמצעותו קיוו המשתתפים להעלות אל סדר היום שאלות הנוגעות למהות הדמוקרטיה וחופש הביטוי.

ב"משפט החוזר", אותו ארגנה קרן אונאסיס, השתתפו 14 נוכחים: עשרה שופטים מבריטניה, צרפת, גרמניה, יוון, שווייץ וארצות הברית, שני נציגי תביעה ושני סנגורים וזאת למרות שסוקרטס ייצג את עצמו במשפט בשנת 339 לפני הספירה. ל-800 הצופים באולם, כמו גם לאלה שחזו בדיונים באינטרנט, ניתנה גם כן האפשרות להביע את דעתם ולהצביע על גורלו של הפילוסוף. כחלק מהניסיון לפשט את ההליך ולמנוע סיבוכים מיותרים, הוחלט כי השופטים ידרשו להתייחס רק לשאלה אחת: האם סוקרטס אשם או לא על פי החוק האתונאי?

אי-אף-פי

עם סיום ההצבעה, התברר עד כמה המחלוקת סביב משפט סוקרטס רלוונטית גם לימינו. חמישה משופטי המשפט החוזר הרשיעו אותו, לעומת חמישה שקבעו כי הוא חף מכל פשע. לפיכך, נקבע כי על פי החוק היווני, במצב של תיקו, סוקרטס אינו אשם. "סוקרטס מתחזה לאיש צנוע אך בא בעת הוא מפגין יהירות. הוא חתרן מסוכן", אמרה לורטה פרסקה, שופטת מחוזית מניו יורק, שהצביעה בעד הרשעתו של סוקרטס. לעומתה אמר עורך הדין הצרפתי, פטריק סימון, ששימש "סנגורו" של הפילוסוף, כי עצם העובדה שסוקרטס מחזיק בדעה מסוימת בשל חיפושו המתמיד אחר האמת - איננה פשע. "מרשי עשה טעות אחת: הוא אהב להתגרות ולהשתמש באירוניה נשכנית. זיכויו מפגין את יציבות הדמוקרטיה", אמר. דבריהם צוטטו על ידי רשת החדשות הרוסית RT. אגב, גם במשפט חוזר אחר שהתקיים בשנה שעברה בניו יורק - זוכה סוקרטס.

הדיון בשאלת חופש הביטוי בעתות משבר, רלוונטי ליוון ולמדינות רבות בעולם הערבי אולי יותר מתמיד. במזרח התיכון עוברות מדינות רבות תהליכים לדמוקרטיזציה ואילו יוון נמצאת מרחק של שבועות ממערכת בחירות חוזרת, שתוצאותיה עלולות להכריע את עתידה בגוש היורו. המשבר הכלכלי החריף שאליו הידרדרה יוון חיזק מאוד את תמיכת הציבור במפלגות קיצוניות, ועל פי הסקרים האחרונים מפלגת השמאל הרדיקלי, המתנגדת לתוכנית החילוץ האירופית, צפויה להפוך למפלגה הגדולה בפרלמנט. "אנו נמצאים בזמנים קשים", אמר נשיא קרן אונאסיס, אנטוני פאפאדימיטריו, "אך כולנו תקווה שכמו שהתגברנו על הרומאים, הטורקים, הגרמנים והרעלים הצמחיים, כך יהיה גם הפעם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו