בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשא ומתן שלא היה בין ארה"ב ואיראן

בניגוד לתפישה הרווחת, הנשיא בוש רצה לנהל שיחות ישירות עם האיראנים לפתרון כלל בעיות האזור. באיראן היתה מחלוקת אם ביכולתה להפיק דלק גרעיני בעצמה

7תגובות

"זה היה בחודש מארס 2004. מוחמד אל-בראדעי (אז יו"ר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, צ"ב) אמר לי שהוא רוצה לבוא לטהראן, והוא אכן הגיע במהירות. חשבתי שהוא בא לשוחח על ענייני הגרעין, אבל הוא ביקש לשוחח אתי באופן פרטי. הוא סיפר לי שהוא ביקר בוושינגטון שבוע לפני כן ואמר לנשיא (ג'ורג' וו.) בוש שעל ארצות הברית להיכנס למשא ומתן ישיר עם איראן על עניני הגרעין. בוש השיב לו: 'למה רק על ענייני הגרעין? מדוע שלא נפתור את כל הבעיות בינינו? אינני יודע למי יש הסמכות העליונה באיראן, אבל אם יגיע לוושינגטון מישהו עם סמכויות לסגור עסקה, אני אישית אנהל את המשא ומתן'. אל-בראדעי אמר לי שזאת הזדמנות טובה ושכדאי לשלוח מישהו עם סמכויות לוושינגטון". "האם הבקשה התקבלה?" "באותו זמן היתה החלטה של המשטר שלא לנהל משא ומתן עם ארצות הברית". "כלומר, האמריקאים עשו את הצעד הראשון?" "כן".

זהו חלק מן הראיון המרתק שהעניק ד"ר חסן רוחאני לעיתון האיראני "מהר נאמה" לרגל יציאת ספרו החדש "אסטרטגיית הביטחון הלאומי של איראן". רוחאני היה מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי באיראן בתקופתם של הנשיאים מוחמד חתאמי והאשמי רפסנג'אני, יועץ בכיר של המנהיג העליון עלי חמינאי, ומי שניהל את המשא ומתן עם מדינות המערב בעניין הגרעין בשנים 2003-2005. היום מכהן רוחאני כחבר במועצה לביטחון לאומי וכן בוועדת המומחים וועדת האינטרסים של המדינה, שתיהן מן הגופים החשובים ביותר שמחליטים על מדיניותה של איראן, ועל פי דיווחים בתקשורת האיראנית הוא גם ביקר בחודש מארס בווינה בשליחותו של חמינאי כדי להכין את פסגת איסטנבול.

רוחאני חושף בראיון כי בשנת 2006 (שנה אחרי עליית מחמוד אחמדינג'אד לשלטון) הוא שוחח עם יושקה פישר, אחרי שסיים את כהונתו כשר חוץ של גרמניה, ופישר סיפר לו שהאמריקאים היו אלה אשר בלמו את ההסכם שהושג בין מדינות אירופה לבין איראן בשאלת מתקן ההעשרת האורניום באספהאן; "אני בטוח שיכולנו להגיע להסכם בשאלת המתקן באספהאן אבל האמריקאים היו המכשול. הם לא השתתפו במשא ומתן והפעילו לחץ מרחוק".

אי-פי

אפשר להעריך שאין זה מקרה שהראיון ניתן דווקא כעת לקראת השיחות בבגדאד, ונראה כי הכוונה האיראנית היא לא רק להצביע על כך שאחמדינג'אד הוא האחראי לשינוי העמדה האיראנית כלפי ארצות הברית (לעומת קודמו חאתמי), אלא גם להצביע על השינוי שחל בעת האחרונה, כאשר איראן מוכנה להשתתפות ארצות הברית בדיאלוג ואיננה פוסלת שיח ישיר עמה.

לראיון הזה קדמו גם התבטאויותיו של רפסנג'אני, אשר סיפר בראיון נפרד, כי בזמנו הציע לנהל שיחות ישירות עם ארצות הברית אך היה זה אייתוללה חומייני אשר דחה את ההצעה. עכשיו נראה שאיראן מבקשת לאותת כי האווירה מתחילה להשתנות, וכי חמינאי הוא זה שמנווט את המשא ומתן, והוא זה שקובע את "רף ההתנגדות" גם ביחסו לארצות הברית.

אחד הפרקים המרתקים בראיון מתייחס לאופן שבו התקבלו ההחלטות לחדש את פעילות הגרעין, אחרי שזאת הושעתה בין השנים 2003-2005, בהוראת הנשיא חאתמי. מסתבר כי מי שדחף אז לחדש את פיתוח התוכנית היתה הרשות האיראנית לאנרגיה אטומית, ש"תמיד בער לה לפעול. יש להם ארגון ויש להם צוותים, הם שכרו מהנדסים ומומחים טכניים. כך שכאשר הפעילות הופסקה הם היו בבעיה. הגישה שלהם היתה שעל איראן להשלים את המלאכה. המחלוקת היתה בשאלה אם הם מסוגלים בכלל לסיים את העבודה שהם התחילו. מכיוון שעשינו אז רק את צעדינו הראשונים ולא היה לנו כל ניסיון, הרשות שאפה להוכיח שהיא יכולה לעמוד במשימה. אבל היו לה מתנגדים. אני זוכר שקבוצה של פרופסורים לפיסיקה נפגשו אתי ואמרו לי שאיראן איננה מסוגלת להשלים את מעגל ייצור הדלק הגרעיני. הם הסבירו שאלה שעוסקים עכשיו בפרויקט היו תלמידים שלהם ואמרו שהם מאמינים שזה איננו אפשרי (שהם יצליחו לייצר דלק גרעיני, צ"ב). אנשי הרשות לאנרגיה גרעינית ידעו על ההתנגדות, לכן הם דחפו כל כך להוכיח את עצמם, אבל הם לא רצו שהנושא יעבור למועצת הביטחון".

רוחאני תמה על התגובה הבינלאומית אז ובמיוחד על תגובת מדינות אירופה, שמיהרו להעביר את הנושא לדיון במועצת הביטחון. "הם ידעו מבעוד מועד שאנחנו עומדים לחדש את הפעילות במתקן באספהאן ואין לכך קשר לאחמדינג'אד. הפרויקט חידש את פעילותו באפריל 2005, בעוד שאחמדינג'אד עלה לשלטון רק באוגוסט באותה שנה. הודענו לאירופאים, שלא ראו בכך כל בעיה, ואילו האמריקאים רצו להמתין עד שיתברר מי יהיה הנשיא החדש כדי להגיב".

מעניין מה היה קורה אילו המשא ומתן עם ארצות הברית היה מתחיל עוד בתקופה של בוש, ומעניין לא פחות מה יאמר אחמדינג'אד על עמדותיו של רוחאני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו