בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

81 ימים של פחד

בריחתו של עורך הדין צ'ן גואנגצ'נג העלתה שוב לכותרות את השיטות של המשטר הסיני לדיכוי מתנגדיו. האמן איי וייוויי, הפעיל המוכר ביותר למען דמוקרטיה בסין, מספר על דרכי ההפחדה

13תגובות

השוטר כיסה את ראשו של איי וייוויי בברדס שחור עד שכמעט נחנק. על הבד הופיע כיתוב לא ברור: "חשוד 1.7". במושב האחורי של רכב מסחרי לבן ישבו שוטרים משני צדיו של איי, האמן והפרובוקטור המפורסם ביותר בסין. הם אחזו בזרועותיו. ארבעה אנשים נוספים התמקמו במושבים הקדמיים.

"עד לרגע הזה עוד היה לי אומץ, כי כל זה נראה כהצגה", אמר איי. "למה הם היו כל כך דרמטיים?".

בבוקר 3 באפריל 2011 הסיעו השוטרים את איי, אחד מהמבקרים הבוטים ביותר של המפלגה הקומוניסטית, מנמל התעופה הבינלאומי של בייג'ין לכלא באזור כפרי. איי התכוון לטוס להונג קונג ולטייוואן בענייני עסקים, ומצא את עצמו בתחילתה של דרמה אנושית ופרשיית זכויות אדם שזכתה למעקב צמוד של התקשורת העולמית.

רויטרס

יחסה של ממשלת סין למתנגדיה עלה שוב לכותרות באחרונה, בעקבות העימות הדיפלומטי בין וושינגטון לבייג'ין סביב בריחתו של פעיל זכויות האדם צ'ן גואנגצ'נג. צ'ן התחבא בשגרירות ארה"ב בבייג'ין ובסופו של דבר הותר לו לעזוב את סין לארה"ב ב-19 במאי.

בריחתו הנועזת של עורך הדין העיוור ממעצר בית מזכירה את סיפורו של איי, שבשנה שעברה היה כלוא 81 ימים במעצר בלתי חוקי. שניהם חושפים את הדרכים שבהן מתנגדי המשטר העיקשים נאבקים בשלטון שיורד לחייהם, ועומדים על זכויותיהם מול יריב שנראה כי הוא מחזיק בכוח מוחלט.

למרות אזהרות חוזרות ונשנות ממשיך איי, בן 54, לצייץ בחשבון הטוויטר שלו מדי יום ולהיפגש עם דיפלומטים, עיתונאים, אמנים וליברלים סינים.

השבוע, בשיחה עם עיתונאים בבייג'ין, התייחס איי בהרחבה לפרשת צ'ן גואנגצ'נג. הוא הביע תקווה שהבריחה של צ'ן תעניק לסינים השראה להמשיך במאבקם למען דמוקרטיה. "דרך מאמציו, רוחו החזקה ואומץ לבו, הוכיח צ'ן שלאנשים אחרים אין סיבה להמשיך לחיות בפחד. מצבם לא יהיה גרוע משלו", אמר איי. "חוסר הצדק הגדול ביותר קרה כאן לאדם עיוור. איננו יכולים לקבל זאת, ועלינו לשאול: האם אנחנו רוצים לחיות בחברה כזאת?".

רויטרס

איי סיפר גם ששוחח עם צ'ן, והשניים הביעו את הערכתם זה לזה. כאשר נשאל מתי תהפוך סין למדינה דמוקרטית, התבדח איי. "צפיתי שזה יקרה אתמול. כנראה שטעיתי. אבל דרך הדיכוי לא תצליח".

החודש הסכים בית משפט בביג'ין לדון בתביעה שהגיש איי נגד בכירים ברשות המסים, הטוענים שהוא חייב 2.4 מיליון דולר בגין חובות קודמים וקנסות. באפריל הוא הציב בביתו ארבע מצלמות רשת המשדרות את שגרת יומו, דרך נוספת ללגלג על המעקב המשטרתי ההדוק שבו הוא נתון. שוטרים דרשו שיפסיק את השידור.

"כך הוא בנוי, ככל שהודפים אותו חזק יותר, כך הוא הודף בחזרה בעוצמה גדולה יותר", אומר על איי ליו שיאויואן, עורך דין וידיד שגם הוא נעצר בשנה שעברה.

לדברי איי, במשך 81 ימי המעצר, החוקרים אמרו לו שהשלטונות מתכוונים להעמידו לדין בגין חתירה תחת המשטר. שלושת חוקריו העיקריים נמנו עם אגף החקירות לפשעים כלכליים במשטרת בייג'ין, ומטרתם היתה לאסוף ראיות שיאפשרו להעמידו לדין באשמת השתמטות מתשלום מס, פורנוגרפיה וביגמיה (לאיי יש ילד בן שלוש מקשר שמחוץ לנישואים). הוא נחקר שוב ושוב על השימוש שהוא עושה באינטרנט, קשריו בעולם, תוכן יצירות האמנות שלו, ערכן הכספי העצום, וגם על פרויקט צילומי עירום מ-2010.

עיניו של איי החלו לדמוע כשנזכר איך חוקריו איימו עליו במאסר ממושך. "זה היה כואב מאוד, הם לא הפסיקו לומר: לעולם לא תראה עוד את אמך, לעולם לא תראה עוד את בנך".

בשני מתקני הכליאה השונים שבהם הוחזק, הכניסו אותו לתא קטנטן ועקבו בכל שעות היממה אחר כל תנועה שלו. לדבריו, תנאי הכליאה היו קשים יותר במתקן השני, שהיה חלק ממתחם צבאי. האורות דלקו במשך 24 שעות יממה, מאוורר קולני נהם בלי הפסקה, ושני סוהרים במדים ירוקים עקבו אחריו בדממה ממרחק של מטר. איי ישן מדי לילה בין שעתיים לחמש שעות. הוא היה נתון ללוח זמנים קפדני שהסדיר מתי בדיוק יאכל, יילך לשירותים או יתקלח. איי, אדם גדול ממדים, השיל בימי כליאתו כ-13 ק"ג.

עם זאת, הגורמים המתקן הצבאי הקפידו שרופא יבדוק אותו ארבע עד שבע פעמים ביום ושיקבל תרופות למחלותיו השונות: סוכרת, לחץ דם גבוה, בעיות לב וחבלת ראש ממכות שספג מהמשטרה ב-2009.

הסיוט של איי החל ביום שבו המשטרה הסיעה אותו מנמל התעופה לאזור כפרי נידח. השוטרים הובילו אותו לבניין והושיבו אותו על כיסא. "קום!", מישהו צעק לו. איי קם. האיש תלש מפניו את הברדס. "ראיתי לפני גבר גבה קומה, הוא נראה כאילו יצא מסרט ג'יימס בונד ישן".

איי היה בטוח שהוא עומד לספוג מכות. אבל האיש רוקן את כיסיו ולקח ממנו את חגורתו. ידו הימנית נאזקה למסעד הכיסא. כעבור זמן מה, בסביבות עשר בערב, הגיע למקום צוות החוקרים הראשון. אחד מהם הקליד במחשב נייד, האחר שאל שאלות. החוקר הראשי, לי, גבר בשנות ה-40 לחייו, אמר לו שעד שלא עשה חיפוש באינטרנט, לא ידע כלל על קיומו. הוא חקר את איי יותר משעתיים, כשהוא מעשן בשרשרת.

הוא נשאל על טקסטים שפרסם באינטרנט שבהם קרא לסינים לחולל "מהפכת יסמין". הוא גם נשאל על פסל הברונזה שפיסל, המורכב מראשי 12 בעלי חיים המסמלים את 12 המזלות הסיניים, שאמור היה להיות מוצג בניו יורק. לי טען שאיי אינו ראוי לתהילה שקצר בזכות הפסל, משום שלדבריו יצר אותו על פי דגם של מזרקה בבייג'ין, ושלא הוא, אלא פועלים שהעסיק, הם שיצקו אותו.

הוא גם השתומם מכך שראש אחד יכול להימכר בסכום המקביל ל-80 אלף אירו. "רק בודדים יודעים מדוע יצירות אמנות נמכרות בסכומים כה גבוהים, אני עצמי לא יודע", ענה לו איי. לי חקר אותו גם על קשריו עם אם בנו. השוטר הזהיר שיוגש נגדו כתב אישום באשמת ביגמיה. "אבל הפשע האמיתי שלך יהיה חתירה תחת המדינה", הודה החוקר.

הסוהרים הכניסו מדי לילה מזרן לתאו. הוא נחקר כמעט כל יום, לעתים על ידי לי, לעתים על ידי חוקר שמנמן ונמוך, ליו שמו.

איי אמר שהחוקרים נהגו בו בכבוד. בשלב מסוים קלט שהם משתעממים. ליו דיבר על הכנת אטריות. הסוהרים שיחקו בטלפונים הניידים שלהם. "אתה מרגיש כמו חרוז שהתגלגל לאיזה חריץ ונשכח, מנותק מכל הקשרים והחוויות עד הרגע הזה", אמר איי.

המעבר למתקן הכליאה השני קרה בלי התרעה מוקדמת. השוטרים שוב כיסו את פני איי בברדס. כ-80 חיילים צעירים ממשטרת העם המזוינת, כוח צבאי למחצה, הופקדו על שמירתו. הם הכניסו את איי לתא מספר 1135, לבן כולו, שנראה כמו תא במוסד לחולי נפש. המתחם נועד לחשודים בעלי שם ולמיליארדרים.

החוקר החדש היה קשוח יותר. יום אחד דן עם איי על הסיבות שבגללן החל בפעילות פוליטית. האם עשה זאת משום שחי בניו יורק 11 שנים? או משום שסבל בימי מהפכת התרבות? אין סיני שעבר חוויות כאלה ולא הקצין. בהמשך השניים הסכימו על הסיבה: האינטרנט. לפני שאיי החל לכתוב בבלוג שלו ב-2005, השימוש במחשב היה זר לו לחלוטין.

ב-15 במאי איי נצטווה להתקלח וללבוש חולצה לבנה לקראת פגישה עם אשתו. איי ידע שהיא נועדה רק לצורכי תעמולה ולא רצה ללכת. הסוהרים אמרו לו שמותר לו לומר רק שלושה דברים: שהיחס אליו טוב, שהוא נחקר בחשד לעבירות כלכליות ושעל משפחתו נאסר לדבר עם כתבים. איי ואישתו, לו צ'ינג, נפגשו למשך 15 דקות במטה המשטרה בצ'אויאנג. "לא רציתי להביט בה, אפילו", אמר. "זה היה משפיל".

כששב לתאו, החקירות התחדשו. באחד הבקרים החוקרים אמרו לו שהוא יועבר לבית סוהר ושאלו אותו את מי הוא רוצה לראות בפעם האחרונה. בהזדמנות אחרת אמרו לו שהוא ישוחרר אם יצליח לשכנע את לו לחתום על מסמך הקובע שהוא עמד בראש חברה לפיתוח תרבותי הרשומה על שמה. המשטרה החלה לאסוף ראיות נגד החברה, בטענה שביצעה לכאורה עבירות מס, וחתימה על המסמך היתה מחזקת את טיעוניהם נגד איי. המשטרה זימנה את לו. "תחתמי על כל מה שהם מבקשים ממך לחתום", אמר לה איי.

היא חתמה. החוקרים העמידו את איי מול מצלמה ודרשו ממנו להתחייב לכמה דברים: שלעולם לא יגלוש באינטרנט. לעולם לא ידבר עם זרים. וכן הלאה. איי גם חתם על מסמך שבו הצהיר שהודיעו לו שהוא חייב מסים משנים קודמות. אחר כך הסיעו אותו בעיניים מכוסות לתחנת המשטרה בצ'אויאנג. שם חיכו לו אשתו ואמו. הם חזרו יחד הביתה.

תרגום: סביונה מאנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו