בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

50 אלף הרוגים, 50 שנות מאסר

נשיא ליבריה לשעבר, צ'רלס טיילור, הוא המנהיג הראשון שנשלח לכלא בעוון פשעים נגד האנושות

תגובות

בית הדין המיוחד לפשעי מלחמה בסיירה ליאון דן את נשיא ליבריה לשעבר, צ'רלס טיילור, ל-50 שנות מאסר, באשמת פשעי מלחמה בתקופת מלחמת האזרחים הארוכה שהתחוללה שם. טיילור נמצא אשם בחודש שעבר ב-11 סעיפים קשים של סיוע לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות, והיה בכך לראש המדינה הראשון בעולם שמורשע בדין הבינלאומי, מאז מלחמת העולם השנייה. בשנים 1996-2002 הוא תמך במורדים בסיירה ליאון בתמורה ליהלומי דמים שקיבל מהם. הוא הורשע ברצח, אונס, שעבוד מיני, גיוס ילדים והפיכתם לחיילים, כריתת איברים וביזה.

כשקרא אתמול את גזר דין, אמר השופט ריצ'רד לוסיק כי פשעיו של טיילור הם החמורים ביותר בהיקפם ובאכזריותם: "חייהם של אזרחים רבים חפים מפשע בסיירה ליאון אבדו או נהרסו כתוצאה ישירה מפעולותיו". טיילור לא הביע רגש כלשהו, כשלוסיק גזר את דינו והבטיח שלעולם לא ייצא לחופשי. קודם לכן ביקשה התביעה מבית המשפט לגזור עליו 80 שנות מאסר, אך לוסיק אמר כי עונש כזה מוגזם מדי, כי טיילור מואשם בסיוע למעשים, אך לא במעורבות ישירה בפשעי המלחמה. אולם, השופט הדגיש כי לטיילור "מעמד בפני עצמו" בהשוואה לאחרים שהורשעו בבית המשפט. "מעמדו המיוחד כראש מדינה מציב אותו בקטגוריה שונה של נאשמים", אמר לוסיק.

טיילור, בן 64, מנהיג מיליציה לשעבר שהפך לנשיא, היה מעורב במלחמת אזרחים שגבתה את חייהם של יותר מ-50 אלף איש בסיירה ליאון ובקרבות שהתחוללו 14 שנה בליבריה עצמה. יותר מ-200 אלף איש מתו בליבריה בתקופה הזאת, מספר עצום של נשים ונערות נאנסו וחלק ניכר מהאוכלוסייה גורש מאדמתו.

הוא צפוי לרצות את עונשו בבריטניה, שהציעה להעבירו לתחומה אחרי שמשפטו וערערו יסתיימו. עם זאת, עורכי דינו של טיילור אמרו לבית המשפט כי הגלייתו וכליאתו בבריטניה, שבה הותקף פושע מלחמה סרבי בתאו לפני כשנתיים, יהפכו אותו ל"מבודד תרבותית" ויהיו "עונש בתוך עונש".

בנאומו האחרון בבית המשפט הכחיש טיילור כי עודד הפרות של זכויות אדם במלחמת האזרחים בסיירה ליאון והדגיש כי מעשיו נועדו דווקא לייצב את האזור. לטענתו, בית המשפט יצטרך לפסוק ברוח "של פיוס ולא של נקמה".

"אני משתתף בצער ומביע אחווה עם היחידים והמשפחות שסבלו מפשעים בסיירה ליאון", הוא אמר לחבר השופטים. "מה שעשיתי כדי להביא שלום לסיירה ליאון נעשה מתוך כבוד. הייתי משוכנע שאם לא ישרור שלום בסיירה ליאון, ליבריה לא תוכל לצעוד קדימה. קידמתי במלוא המרץ את תהליך השלום, בניגוד למה שתואר בבית המשפט".

בבית המשפט אמנם הקפיד טיילור לתאר את עצמו כשוחר שלום, אך לאורך חייו הוא חבש מסכות שונות. מסטודנט פעיל פוליטית ורואה חשבון הוא הפך לפושע שנמלט ממערכת החוק האמריקאית, לוחם גרילה ליברי, ברון מלחמה, נשיא, קניבל, סוחר ביהלומי דמים, ויש שיגידו דווקא שעיר לעזאזל שהורשע בפשעי מלחמה.

ב-1989, אחרי שברח מרודן ליבריה סמואל דו, הקים טיילור בגלותו בחוף השנהב את ארגון הגרילה "החזית הלאומית הפטריוטית של ליבריה". הארגון פלש לליבריה עוד באותה שנה ונלחם בדו. החזית הלאומית בראשותו נודעה לשמצה בשל גיוס ילדים חיילים, ומעשי טבח, ביזה ואונס מזוויעים. בסופו של דבר, נקרא כוח משימת שלום אפריקאי להתערב בסכסוך כדי להגן על האוכלוסייה.

טיילור הצליח לזכות בתמיכה רבה בקרב האוכלוסייה, שסלדה מהרודן דו. דו עצמו נחטף ונרצח בידי ארגון שתמך בטיילור. אחרי שסלל את דרכו לשליטה צבאית בליבריה, נבחר טיילור לנשיא ב-1997, בתמיכת יותר מ-75% מקולות המצביעים. יריבתו, נשיאת ליבריה הנוכחית אלן ג'ונסון סירליף, זכתה אז רק בעשרה אחוזים מהקולות.

בתקופת שלטונו התגלה טיילור לא רק כמי שהיה מעורב במלחמת האזרחים בסיירה ליאון, אלא גם בסדרה של חטיפות ורציחות שיוחסו לכוחות הביטחון שלו. כך, נאלצו תושבי ליבריה ומדינות העולם להתפכח בנוגע לתדמיתו של טיילור ולשנות אליו את היחס. בין היתר, טיילור הואשם שהשתתף בטקסים קניבליים. הוא אמנם תבע את העיתון "טיימס" שפירסם את הטענות, אך במשפטו סיפר ג'וזף, עד של התביעה, שהוא וטיילור אכלו יחד לבבות אנושיים. הסעודה היתה אמורה להעניק למנצח את הכוחות שיוחסו לקורבנו.

קורבן אונס ולוחמת חופש

בלק דיימונד מעולם לא פגשה את נשיא ליבריה לשעבר, צ'רלס טיילור, אך היא רואה ביום שבו הורשע בפשעים נגד האנושות את היום המאושר בחייה. מנהיגת המורדים, בת 30 בסך הכל, המתינה אתמול בדריכות לשמוע איזה עונש ייגזר עליו. "זה האיש שהרס את העתיד שלי", היא אומרת. "כשהוא יקבל את עונשו, אמשיך בחיי. זה מסר חשוב לעולם, מסר שיבהיר שאי אפשר לעשות מעשי זוועה ולחמוק ללא עונש".

כשפרצה מלחמת האזרחים, היתה דיימונד סטודנטית מבריקה בת 18. היא גדלה כבתו של רופא בעיר ווינג'מה שבצפון ליבריה, ומעידה שילדותה היתה שלווה. באפריל 2000 פשטה יחידה בצבאו של טיילור על העיר. החיילים הרגו את הוריה וביצעו בה אונס קבוצתי. אחרי שהתאוששה, היא פנתה לסקוקונה, מנהיג ארגון המורדים "ליברים מאוחדים למען פיוס ודמוקרטיה", והתחננה שיקבל אותה לשורותיו. כאשר הצבא תקף את מפקדתם, נטלה לידיה קלצ'ניקוב והצטרפה ללחימה.

עד מהרה הגיעה דיימונד לדרגת קולונל בחיל הנשים של המורדים ושמה יצא למרחוק כלוחמת נועזת. נשים רבות בחיל נאנסו בעבר על ידי חייליו של טיילור והחליטו להפוך ללוחמות כדי להתגונן. דיימונד עדיין מכנה אותן "הבנות שלה". שש מבין 12 הנשים שלחמו אתה כתף אל כתף נהרגו במלחמה. "ההתגייסות ללחימה היתה הדבר הטוב ביותר שיכולתי לעשות בנסיבות שנקלעתי אליהן", היא אומרת. עם זאת, הזוועות שהיתה עדה להן מוסיפות לרדוף אותה.

דיימונד נודעה כלוחמת קשוחה וחסרת פחד, שהפילה אימה על אויביה. אולם, למראית עין היא אשה שקטה, כמעט ביישנית. במלחמה היה לה תפקיד מובהק. כשבא השלום, היא נאלצה להמציא את עצמה מחדש. "אני סובלת היום מהמעשים של טיילור. המלחמה לקחה ממני הכל: את הוריי, את ההשכלה שלי ואת עתידי. אני רוצה להפיץ את המסר שאנחנו חייבים לפעול למען שלום, לוודא שליבריה לא תיקלע שוב למלחמה".

כיום היא חיה בדירה קטנה וצפופה במרכז מונרוביה הבירה. צלקות המלחמה עדיין ניכרות בעיר הזאת, אספקת המים אינה סדירה והאוכלוסייה מוכת העוני והרעב חיה בתנאים סניטריים קשים. 85% מאזרחי ליבריה חיים מתחת לקו העוני, ובהם גם דיימונד. היא מגדלת בכוחות עצמה שני ילדים משלה, ועוד שלושה יתומי מלחמה. הילדים נדבקים שוב ושוב במלריה, ודיימונד אינה מצליחה למצוא תעסוקה קבועה.

"הנשים הליבריות היו חזקות מאז ומתמיד. אנחנו גאות שבליבריה מכהנת הנשיאה הראשונה באפריקה. לפני המלחמה, מעשי אונס היו תופעה נדירה במדינה שלנו. כשהם התחילו, החליטו הלוחמות, ואני בהן, לא להיות קורבנות. רצינו להשיב מלחמה ולהבהיר לאלה שתקפו אותנו שלא יצליחו לחמוק ללא עונש, וכי הם אלה שצריכים להתבייש, ולא אנחנו".

ליבריה

בירה: מונרוביה

אוכלוסייה: 3.8 מיליון

שטח: 111,369 קמ"ר

מדד הפיתוח האנושי: 182 בעולם

היסטוריה: המדינה הוקמה ב-1842 על שטח שרכשה אגודה אמריקאית כדי ליישב בו עבדים משוחררים

מומחי משפט: העונש מפתיע בחומרתו

העונש שנגזר אתמול על נשיא ליבריה לשעבר צ'ארלס טיילור הפתיע משפטנים ישראלים המתמחים בדין הבינלאומי. לדברי עו"ד ניק קאופמן, מומחה למשפט בינלאומי שכיהן בעבר כתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ומשמש היום סנגור בבית הדין, העונש שנגזר על טיילור חמור.

לדברי קאופמן, הכלל על פי אמנת רומא, שמכוחה קם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הוא שאם לא מטילים על מורשעים בבית הדין מאסר עולם, אין לגזור עליהם יותר מ-30 שנות מאסר בפועל. לדבריו, על אף שמעורבים אחרים שנשפטו על ידי הטריבונל שהוקם בסיירה לאון נשלחו לרצות תקופות מאסר חמורות יותר בחלק מהמקרים, הרי שהגישה המחמירה הזאת אינה צריכה לשקף את הגישה המקובלת בענישה, על פי המשפט הבינלאומי. "העונש שהוטל על טיילור מופרז לחומרה לנכח המעשים שבהם הורשע. השופטים זיכו אותו מאחריות לתכנון ולביצוע המעשים, כך שנגזר עליו עונש על אחריות ברמה הנמוכה", אומר קאופמן. "אין ספק שעונש כזה מעביר מסר מרתיע למנהיגים שחושבים שיוכלו לבצע פשעי מלחמה ולהימלט מהדין".

קאופמן נפגש עם טיילור כשהיה תובע בבית הדין בהאג, שבו היה טיילור עצור. אתמול הוא סיפר כי הביא לטיילור מזוזה לבית המעצר, לאחר שזה טען כי מוצאו יהודי וכי הוא מבקש לקבל סממן יהודי-דתי.

גם הפרופסור רובי סיבל, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ והיום מומחה למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית, סבור שהעונש חמור. אולם, לדבריו, יש ספק אם העונש החמור ירתיע מנהיגים אפריקאים מפשעי מלחמה בעתיד. לדבריו, מספר המנהיגים שהועמדו לדין באפריקה קטן מאוד, ולהערכתו יועמדו בעתיד עוד פחות.

"תדמית בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג והטריבונלים שהוקמו על ידי האו"ם היא כזאת שהם נתפשים כמתנכלים לשחורים", אומר סיבל. "אני מעריך שהתדמית הזאת של בתי דין של לבנים שמתנכלים לשחורים תשפיע על הגשת כתבי אישום על פשעי מלחמה שבוצעו באפריקה. אין בעונש הזה כדי להרתיע מנהיגים אחרים, לא באפריקה, מלהמשיך במעשיהם. אני חושב שנשיא סוריה בשאר אל-אסד יכול להיות רגוע - הסבירות שהוא יובל לבית הדין הפלילי הבינלאומי באג על מעשיו נמוכה מאוד".

תומר זרחין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו