בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקשר הקורסיקאי

קורסיקה, שנחשבת לאחד האיים היפים בים התיכון, מושכת מיליוני תיירים בשנה. אלא שהיא גם מוקד של אנרכיה עקובה מדם שמשלבת מאבק לאומי, משפחות מאפיה ותככים בצמרת הצרפתית

13תגובות

רוצחיה של מארי-ז'אן בוצי לא רק הרגו אותה. הם שחטו אותה. שני קליעים בקוטר תשעה מ"מ היו מספיקים כדי לחסל אותה, אך ב-22 באפריל 2011, בעיירה הקורסיקאית פורצ'ו, פגעו בגבה של בוצי שמונה קליעים. שני הבריונים שנמלטו על קטנוע העבירו מסר.

בקורסיקה, המקום שבו הגברים קשוחים והנשים שבריריות, רצח אשה בת 55 מול מרכז קניות הומה, מבטיח נקמת דם. בוצי העגלגלה לא נראתה כמי שחיה חיים כפולים. ביום מותה קנתה סיגריות, ופסעה בנחת למכונית המרצדס שלה, שם המתינו רוצחיה. כראש העיר לשעבר של פורצ'ו, היא נהגה ללכת לאט. רבים עצרו כדי לומר לה שלום.

אלא שלבוצי היה עבר סבוך. היא נבחרה לראשות העיר ב-2001, אולם נאלצה להתפטר ב-2002, לאחר שהורשעה בניהול רשת זנות. בוצי היתה המדאם של "פוסי קט", בר בבעלות אחיה ז'אן-טוסן מיקלוזי ושל ה"סיזר פלאס", מועדון הלילה של בעלה, אנטואן. בחיפוש אחר ראיות לעיסוקה הצדדי, נמצאו בתיק היד שלה קבלות המעידות על פעילותן של שמונה נערות ליווי, ששורבטו על גב חשבונות ורשימות קניות. למרות זאת, בוצי הוכיחה את יכולת התמרון שלה, כשנבחרה פעם נוספת ב-2005 עם 75% מקולות הבוחרים. שנתיים לאחר מכן הורשעה בהעלמת מס, והצליחה לשכנע את תושבי העיר לבחור במקומה את בתה ואלריה.

אי-אף-פי

ועדיין, כל חטאיה של בוצי לא הצדיקו התנקשות. הרצח שלה היה תגובה למעורבותה לכאורה במלחמת כנופיות שמזעזעת את קורסיקה מאז 2006. הכל התחיל עם מותו של ז'אן-באטיסט ז'רום קולונה (המוכר כז'אן ז'ה) "הסנדק של דרום קורסיקה", שלמרבה הפלא מת מוות טבעי מהתקף לב בשעת נהיגה. מאותו היום נלחמים כל בכירי המאפיה כדי להשתלט על אוצרותיו החבויים.

רצח בוצי היה השביעי מבין 22 מקרי רצח שהתרחשו בקורסיקה ב-2011. שנה שקטה בהשוואה ל-2010 (40) ול-2009 (44). השנה, האלימות ממשיכה לגאות. עד לתחילת מאי נמנו תשעה מעשי רצח. הסיבות להתגברות מעשי האלימות הקטלניים מגוונות: גברים זועמים שרוצחים בגלל "כבוד המשפחה", סכסוכים עסקיים, מריבות אלימות על מקום חניה ועוד. ב-2009, לפחות 17 מהרציחות היו חיסולים של המאפיה. לפי השבועון הצרפתי ל'אקספרס, מספר הקורבנות הופך את קורסיקה, שאוכלוסייתה מונה כ-300 אלף נפש, לאזור האלים והקטלני ביותר במערב אירופה. (בסיציליה, המונה יותר מחמישה מיליון תושבים, נמנו באותה שנה רק 19 חיסולי מאפיה).

בעיני רבים נחשב קורסיקה לאי היפה ביותר בים התיכון. ה"הר בלב הים" מוכר בזכות פסגות בגובה של 2,700 מטרים, יערות עצי מחט ומסלולי סקי. בקיץ מגיעים לאי כשני מיליון תיירים למפרציו החוליים.

אך שורשי האלימות באי סבוכים. מבחינה היסטורית שולטת בקורסיקה, מסורת של התנגדות פראית לפולשים, שנמשכה מימי האימפריה הרומית ועד למלחמת העולם השנייה. פוליטית, החמירו הבעיות בשנות ה-70, אז פנו הלאומנים לטרור. ב-1998 נרצח קלוד אריניאק, נציג הממשלה באי.

GoogleEarth

רכישת קרקעות בקרבת החוף היא הדרך המהירה ביותר להרוויח מיליונים בקורסיקה, וחוזי חכירה וקנייה נחתמים במהירות ובסיוע טקטיקות אלימות. אין בקורסיקה נאמנות למדינה, אלא תפישה שבטית. איבן קולונה, החשוד ברצח אריניאק, הצליח להסתתר במשך ארבע שנים מבלי שמישהו יסגיר אותו למשטרה. וכיוון שקשר השתיקה קודם לחוק, רק אחדים מחיסולי המאפיה פוענחו.

העובדה שהקורסיקאים אוהבים נשק אינה מסייעת לפתרון המצב. באי רשומים כחוק יותר מ-30 אלף כלי נשק. אחד לכל עשרה תושבים. בנוסף יש אלפי רובים לא מורשים ומספר דומה של סכיני צייד, שאחד מהם שימש ב-2005 לעריפת ראשו של ז'וזף וינסנסיני, מסעדן שהלווה כספים לשחקני קלפים. רוצחיו: לאומן-טרוריסט-דוקטורנט לארכיאולוגיה, בעל בר פושט רגל ובת זוגו לשעבר, השליכו את הגופה למאכל חזירים. כיוון שחששו שהראש לא יהיה אכיל, החליטו השלושה לערוף אותו. כיום הם מרצים עונשי מאסר שנעים בין שבע ל-30 שנה.

כמעט כולם קרובי משפחה באי, ולכן יכולים "לוחמי החירות" הקורסיקאים לאחד כוחות עם בריוני השכונות ולהבטיח לעצמם הכנסות שמנות יותר מ"מסים" על עסקים. כך, מושבעים נדרשים להתחשב בבנים שסרחו, ודודים משחדים קציני משטרה כדי שיתעלמו מתעלולי אחייניהם. לבכירי השלטון בפאריס אין כל נקיפות מצפון כשהם עושים עסקים עם דמויות אפלות במטרה למנוע מטרוריסטים מועדים לפוצץ בתי נופש של אזרחים זרים או תחנות משטרה. שארל פסקואה, קורסיקאי שכיהן לאורך שנים כשר פנים בממשלות צרפתיות שמרניות, היה שחקן מיומן בתחום. ללא תועלת. בשל בריתות שונות ומשתנות, ראשי כנופיות ומנהיגי גרילה בעיני עצמם חלקו לסירוגין את תשלומי השוחד עם הממשלה, או נלחמו עליהם.

המאפיונרים הקורסיקאים חסינים בפני מגבלות החוק, ומגיעים לפינות המרוחקות ביותר בעולם. הם מייסדים שותפויות רווחיות עם מבריחי יהלומים ברוסיה או עם סוחרי קוקאין בבוליוויה. כשהיה בשיאו נטען בוושינגטון שז'אן ז'ה הוא אחד ממייסדי ה"קשר הצרפתי". השפעה בינלאומית זאת נטועה בסולידריות שבין המהגרים הקורסיקאים, שהחלו כמהגרים עניים במאה שעברה והולידו לא רק בעלי קזינו באפריקה וברוני סמים באסיה, אלא גם שני נשיאים נבחרים בוונצואלה - ראול ליאוני בשנות ה-60 וחיימה לוסינצ'י בשנות ה-80. בתקופת כהונתו של ניקולא סרקוזי היו שני הקורסיקאים הבולטים בממשל גזבייה מוסקה מזכ"ל ארמון האליזה, וברנאר סקארסיני, ראש שירות המודיעין במשטרה. סקארסיני, המכונה "הכריש", נחשב למנוסה במאבק בפורעי החוק באי.

משפחת בוצי תבעה בזמנו את הבעלות על המורשת של ז'אן ז'ה, אולם ההתמודדות הפכה לקרב קשה. אנז'-מארי מיקלוזי, אח נוסף של בוצי ומחבריו הקרובים של ז'אן ז'ה, נרצח ביולי 2008. בני בוצי החליטו להגיב, ושמו להם כמטרה לפגוע באדם שלדעתם היה האחראי למותו של מיקלוזי, אלן אורסוני, שהיה אז בן 53 ופעיל לאומני לשעבר שחזר מעט קודם מגלות ארוכה מרצון באמריקה הלטינית. על אף שבאופן רשמי חזר אורסוני לקורסיקה כדי לכהן כנשיא קבוצת הכדורגל של אז'קסיו, המשטרה, וכך גם בני בוצי, חשדו שהוא זומם לתפוס את מקומו של ז'אן ז'ה.

הפעם פעלה המשטרה לפני שהיריות נורו. לאחר הפוגה קצרה ומתוחה, התחדשו פעולות האיבה בינואר 2009, כשתיירי קסטולה, צעיר מקורב לבני בוצי, נהרג לא רחוק מאז'קסיו. פעם נוספת יצאו בני בוצי לנקום באורסיני, ופעם נוספת עצרה אותם המשטרה ברגע האחרון. מארי-ז'אן בוצי נשלחה לכלא ושוחררה במהרה בשל חוסר ראיות. בעלה אנטואן נכלא לשישה חודשים, ואילו אחיה ז'אן-טוסן נדון לחמש שנות מאסר.

אף על פי שלא עלה בידה למצוא קשר בין אורסוני למותו של אנז'-מארי, עצרה המשטרה את אורסוני. הוא הואשם בתכנון רצח קסטולה. גי אורסוני, בנו בן ה-26 של אלן שברח לספרד, הואשם בסיוע לרצח. אלן אורסוני שוחרר לאחר עשרה חודשים, כיוון שאשמתו לא הוכחה. גי, שנעצר במדריד ב-2011, נותר בכלא.

בראיונות ובספר שפורסם באחרונה טען אורסוני כי הוא אינו מחסל חסר רחמים אלא בסך הכל קורבן למוניטין הרעים שלו. לטענתו, הוא נאלץ לברוח מקורסיקה בשנות ה-90 עקב סכסוכים בין מנהיגים לאומנים שחשדו בו, שלא בצדק, בהעלמת חלק מכספי הכופר ששילמה ממשלת צרפת. לטענת אורסוני, עם בואו לאמריקה הלטינית הוא הרוויח את מחייתו ביושר, כסוכן חברה המייצרת מכונות מזל.

המלחמה על השלל שהשאיר אחריו ז'אן ז'ה אינה היחידה שגורמת עדיין לשפיכות דמים בקורסיקה. פרנסיס מריאני, בן 59, נהרג ב-2009 כשמטען חבלה התפוצץ מתחת למכוניתו, הוא הותיר אחריו הון משמעותי שעשה משוד בנקים. ראש "כנופיית רוח הים" (על שם הבר החביב עליו), הפך בצפון קורסיקה למה שהיה ז'אן ז'ה בדרומה. הסנדק האחד והיחיד.

קורסיקה מרוחקת כ-160 ק"מ מחופי צרפת או מ"היבשת", כפי שמכנים אותה תושבי האי הזעיר, ששטחו 8,600 קמ"ר. אולם הקורסיקאים חיים בעולם אחר. בהלווייתה של בוצי ספדו לה ראשי ערים אחרים, שתיארו משרתת ציבור נאמנה. כומר הקהילה דיבר על מסירותה לכנסייה ולמשפחה. איש מהמספידים לא התייחס לעובדה שהאם המסורה לשני ילדים היתה ככל הנראה גם הסנדקית של כנופיות פושעים.

שנה לאחר מותה של בוצי לא ידוע מי היו רוצחיה ומי שלח אותם. גם הרוצח של תיירי קסטולה לא נתפס. קסטולה נהרג מקליע שנורה מצדה הרחוק של הכיכר המרכזית בבסטליקסיה. כמו תמיד, המשטרה לא מצאה עדי ראייה. על פי העיתון המקומי, "ערפל כבד כיסה פתאום את הכיכר, ולא ניתן היה לראות את המתרחש".

הכותב היה סגן עורך "לה פיגארו" וכתב העיתון בוושינגטון ובמוסקווה.

תרגום: יעל גרינפטר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו