בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המרוץ לנשיאות

השבוע המסוכן של ברק אובמה

נתוני תעסוקה מאכזבים שפורסמו היום ובחירות גורליות שיערכו בוויסקונסין בשבוע הבא מסמנות נקודת שפל במאמציו של נשיא ארה"ב להיבחר מחדש

21תגובות

נתוני התעסוקה המאכזבים שפורסמו בוושינגטון היום (שישי) מצביעים על שתי מגמות חשובות המשלימות אחת את רעותה: ככל שהכלכלה האמריקאית מתקשה להתרומם ממעמקי המשבר הפיננסי שפקד אותה בסוף העשור הקודם, כך מתדרדר מעמדו של הנשיא ברק אובמה לקראת הבחירות לנשיאות שיערכו בנובמבר.

כשהכלכלה האמריקאית המקרטעת מייצרת רק 69 אלף מקומות עבודה בחודש, במקום ה-200 אלף הנחוצים כדי לחלצה ברצינות מהמיתון, וכששיעור האבטלה מטפס כלפי מעלה במקום לרדת אל מתחת למחסום הפסיכולוגי של 8%, אין פלא שתחושה של פאניקה משתלטת על מטה הבחירות של אובמה, בעוד אווירה של בטחון עצמי ואופטימיות זהירה מתחילה לשרור במשכנו של יריבו הרפובליקאי, מיט רומני. בבחירות שבהן הכלכלה היא כמעט חזות הכל, מתקשים הרפובליקאים להסתיר את החיוך שנמרח על פניהם לנוכח קשייו הנמשכים של המשק האמריקאי המקרטע.

ביום שלישי בשבוע הבא יעמוד אובמה לעוד מבחן גורלי, וגם בו, לפחות על פי הסקרים, הוא צפוי למעוד. בחירות חוזרות שנכפו על המושל הרפובליקאי במדינת ויסקונסין הפכו לעימות אידיאולוגי חזיתי בין תומכי האיגודים המקצועיים בשמאל הליברלי לבין שונאיהם בימין השמרני, ובתוך כך גם למעין "ניסוי כלים" לקראת הבחירות לנשיאות. בגיבוי עשרות מיליוני דולרים שזרמו לוויסקונסין ממיליארדרים ימניים ברחבי אמריקה, פתח המושל סקוט ווקר פער מובהק בסקרים על פני יריבו הדמוקרטי טום בארט, ותידרש הפתעה מרעישה כדי לשנות את המגמה המסתמנת. אנשי אובמה אמנם מנסים עתה להתנער מההשלכות הפוליטיות של המירוץ, אך תבוסה בוויסקונסין תנחית עוד מכה קשה למורל של הדמוקרטים וגם תציג לרפובליקאים מודל עסקי לניצחון: גיוס ים של כסף כדי להטביע את אובמה בצונאמי של פרסומות ארסיות.

אי–פי

אלה הם הימים שבהם נעה המטוטלת של הבון-טון הפרשני מצד לצד: בקיץ שעבר נחשב אובמה לבר מינן פוליטי שעתידו מאחוריו, אבל אז הגיעה התאוששות חזקה מהצפוי של הכלכלה לצד הפריימריז האכזריים שערכו יריביו הרפובליקאיים, והמגמה התהפכה לגמרי - אובמה אין, ויריבו הטרי רומני, נעבעך, אאוט לגמרי. עכשיו, כשהפריימריז הסתיימו, הרפובליקאים מתלכדים סביב רומני והכלכלה שוב מתחילה לצלוע - החוכמה המקובלת עושה סיבוב פרסה ומציבה את רומני כמלך הגבעה הכל-יכול, ואת אובמה כמי שאיבד לגמרי את הקסם והחן שהביאו לו את נצחונו ההיסטורי לפני ארבע שנים. "במקום תקווה – פחד" כתב השבוע הפרשן המוערך ג'ון היילמן במגזין "ניו יורק" על הפניקה שאחזה במטה אובמה ועל כוונת יועציו להפחיד את בוחריו מפני רומני הריאקציונר, במקום להלהיבם בהבטחות ליברליות שכבר ניתנו בעבר אך טרם קויימו.

כמובן שעדיין מוקדם לגמרי, אולי פרה-היסטורי, לקבוע נחרצות. עד לבחירות נותרו עדיין חמישה חודשים ארוכים שבהם יכולים להתרחש אירועים חיצוניים שישנו את התמונה מקצה לקצה. אובמה נהנה מיתרון מובנה של נשיא בפועל, ואין לשכוח את שורת העימותים הטלוויזיוניים שבהם, לפחות לדעת המומחים, אובמה המיומן יוכל למחוץ את רומני הגמלוני. פרשנים רבים, אם כי מספרם הולך ופוחת, עדיין סבורים שסיכוייו של אובמה עדיפים, כך שלגמרי לא ברור כיצד ייזכר השבוע הקשה הזה של אובמה: כנקודת שפל שממנה התאושש במהירות בדרך לניצחון - או כנקודת מפנה ששברה לו את המומנטום לקראת תבוסה משפילה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו