${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצב חירום נוסח קנדה: הפגנות סטודנטים ומחאה חברתית

קנדה המנומנמת התעוררה באחרונה לגל מחאה ששוטף את המדינה. זה התחיל בהפגנות סטודנטים ונמשך בהתמרמרות כללית נגד חוקים שעשויים לפגוע בחופש הביטוי ולערער את החוקה

8תגובות

מחאת הסטודנטים במונטריאול, שהחלה בפברואר באופן די מצומצם, הפכה למאבק פוליטי מר ורחב היקף. עילת המחאה, העלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות בקוויבק, הוא כבר לא הנושא העיקרי. הסיפור הוא השלכות המחאה, ובעיקר החלת חוקי החירום, שלמעשה מפלגים את דעת הקהל בקנדה ויוצרים סערה פוליטית שלא היתה כמותה בעשורים האחרונים.

מאז תחילת המחאה נעצרו יותר מ-2,500 מפגינים תוך שימוש בחוקי החירום שהוחלו על ידי ממשלתה השמרנית של קוויבק (קבק) ומאפשרים לה לעצור כל מי שלא ביקש אישור משטרה להפגין או להטיל קנס עד סכום של 125 אלף דולר על ארגוני סטודנטים שמפרים את התקנות החדשות.

חוקת קנדה מדגישה ערכים כמו שלום, סדר ציבורי ומנהל תקין, אך חופש הביטוי אינו פחות מהותי. לכן נוצר פולמוס כה חריף סביב חוקי החירום כאשר קנדים רבים טוענים כי התקנות החדשות נוגדות את רוח החוקה, בעוד אחרים סבורים שהן נובעות מתוכה. "הנושא הוא כבר לא שכר הלימוד", טוענת קארול ביוליו, עורכת "ל'אקטואליטה", כתב עת בנושאי אקטואליה שמתפרסם בקוויבק וקרא לסטודנטים להפסיק את מחאתם. "כעת מתווכחים על נושאים לגמרי אחרים", מוסיפה ביוליו, "קשה לגמרי להבין מה הנושאים הללו בדיוק או לאפיין אותם אבל בגדול זה עימות בין ימין לשמאל. ובין מבוגרים לצעירים".

נטאלי דה רוזייה, יועצת בכירה למועצה הקנדית לחירויות אזרחיות, מהארגונים שתומכים במחאה ואף קוראים תיגר בבית המשפט על חוקי החירום החדשים בקוויבק, טוענת כי לא קשה ללבות את היצרים ו"ליצור אווירה ציבורית של ‘עד כאן', ו'אי אפשר יותר. עצם הרעיון של העברת חוקי חירום להגבלת המחאה מתבסס על ההנחה שהיא מסוכנת. זו חתירה תחת חופש המחאה".

רויטרס

בעיר, שגם כך סובלת מדי יום מתנועה בכל שעות היממה, ברור כי ההפגנות הרבות וצעדות המחאה מפרות את הסדר והשקט הציבוריים, לא כל שכן כאשר הן גולשות לעתים לאלימות. כמו כן, קיים חשש רב כי קריסת המשא ומתן בין הממשלה המחוזית לבין נציגי המחאה בסוף השבוע שעבר עלולה להרחיק תיירים רבים ממונטריאול בפרט ומקוויבק בכלל, וזאת בתקופת שיא לתיירות כשאירועי קיץ ופסטיבלים רבים אמורים להיערך בעיר.

מארגני האירוע הפותח של הקיץ, מרוץ המכוניות פורמולה 1 של מונטריאול- "הגרנד פרי של קנדה", כבר ביטלו את קבלת הפנים הפתוחה לקהל הרחב שאמורה היתה להיערך ביום ראשון במסלול המרוצים בלב העיר, מחשש לשיבושים בעקבות ההפגנות. ממטה פסטיבל הקומדיה השנתי שנערך בעיר כבר דווח שהיקף מכירת הכרטיסים ירד בחצי לעומת שנים קודמות. אולם בראיון שהעניק ביום שישי ז'אן שארה, ראש ממשלת קוויבק, הוא התייחס בביטול לחששות מהקיץ הקרוב. "אני סבור שזה יהיה קיץ שקט יחסית ואיני רואה סיבה שלא יהיה כך", אמר ראש הממשלה, "אם יהיו הפגנות, נדאג ככל האפשר שהן יהיו שקטות".

מן הסתם רבים בקוויבק חולקים עליו. ז'אן פרנסואה ליזה, סופר, איש אקדמיה, בלוגר ויועץ לשתי ממשלות בראשות מפלגת פארטי קבקואה הבדלנית, מעריך שהתסיסה בעיר לא תיפסק רק משום ששנת הלימודים הסתיימה. "הוא חי על כוכב אחר", התייחס ליזה לראש הממשלה שארה. "לכל מה שהוא עושה בשביל להרגיע את המצב, יש השלכות הפוכות".

ואולם, שארה מודה כי ההתמודדות עם האתגר שהציבו הסטודנטים טרם הסתיימה. לדבריו, הנהגת ארגון הסטודנטים הקיצוני ביותר המכונה "לה קלאס", הצהירה שסוגיית שכר הלימוד לא תבוא על פתרונה בקלפיות. "היא תיפתר ברחובות, זו עמדתם", אמר. מנגד, אפילו המתנגדים החריפים ביותר להחלת חוקי החירום של הממשלה מודים כי רוב תושבי קוויבק תומכים בהחלטה שבליבת המחאה- העלאת שכר הלימוד. ועדיין, לטענתם זה לא מצדיק החלת חוקים שמגבילים את חופש המחאה והביטוי.

בעקבות הכעס על החוק והתקנות הכלולות בו, הצטרפו לאחרונה להפגנות הסטודנטים קבוצות חדשות של מפגינים- רבים מהם נמנים עם שכבות גיל מבוגרות בהרבה. המפגינים, המכנים עצמם "קסרול" (סירים), על שם הנוהג שנפוץ בקרב מפגינים בצ'ילה שיוצאים לרחובות חמושים בסירים ומקישים בכפות תוך צעדה, גודשים את רחובות מונטריאול עם סירים בידיהם.

יש לציין כי עוד בטרם המחאה, ביטאו תושבי קוויבק רבים את אכזבתם מראש הממשלה בתשע השנים האחרונות, שארה, שהורה לפני כחודש בחוסר רצון לפתוח בחקירה בחשד לשחיתות בממשלתו. אך לצד זאת נדמה כי קיימת אכזבה גם ממפלגת האופוזיציה, פארטי קבקואה הבדלנית, שחותרת להיפרדות החבל דובר הצרפתית משאר קנדה.

אי-פי

למפלגת השלטון השמרנית של קנדה, בראשות ראש הממשלה סטיבן הארפר, אין אמנם נציגות בקוויבק. אך גם היא, בדומה למפלגת השלטון בקוויבק, החלה להקשיח את עמדותיה בעת האחרונה הן במאבק נגד הפשיעה והן בניסיונות להצר צעדים של ארגוני מחאה שונים, בהם ארגונים למען הגנת הסביבה המוחים בתוקף נגד יוזמות בעידוד הממשלה לפיתוח הפקת נפט מתוך חול.

עם זאת במובנים מסוימים רשויות האכיפה בקוויבק פחות מחמירות מאלו שביתר מחוזות קנדה. כך למשל, משטרת מונטריאול נמנעה עד כה מפגיעה בזכויות אזרח- כפי שעשתה משטרת טורונטו, בירת מחוז אונטריו, בעת פסגת ה‑G20 ב‑2010. דו"ח שחקר את האירועים האלימים בין השוטרים למפגינים בזמן הפסגה, מתח ביקורת על התנהגות המשטרה והגדיר אותה "בלתי חוקית, בלתי יעילה ובלתי מוצדקת".

יחד עם זאת, זמן קצר לאחר העברת חוקי החירום עצרה משטרת מונטריאול 518 מפגינים בלילה אחד. רבים מן העצורים כותרו בידי השוטרים, שפקדו עליהם להתפזר, אך מבלי להשאיר להם דרך מילוט. טכניקה זו, המכונה "כינוס בקר", גונתה בחריפות בחקירת פעולת המשטרה בטורונטו.

ואולם, העימותים האלימים ביותר בין כוחות המשטרה למפגינים נערכו עוד קודם לכן, בתחילת מאי, כאשר נערך כינוס של מפלגת השמאל הליברלית מחוץ למונטריאול. במוקד המחאות היו בין היתר חוקי החירום החדשים המאפשרים לקנוס כל מי שמעודד אחרים להשתתף בצעדות מחאה, וגם הדרישה לקבל מהמשטרה אישור על תוואי צעדות המחאה שמונה שעות מראש. לדעת המפגינים, התקנות הללו סותרות את החוקה הקנדית.

ראש ממשלת קוויבק דוחה טענות אלו בתוקף. "בהשוואה לכל מקום אחר, החקיקה כאן סבירה לגמרי", מתעקש שארה. נטאלי דה רוזייה, לעומתו, סבורה כי "גם אם יש בקנדה את אלה שמעדיפים סדר ציבורי ושקט עדיין אסור לשחוק את חופש הביטוי". ולראייה: ""עד עכשיו הציבור נהג באדישות יחסית. והנה קמה לנו תנועת מחאה חברתית".

תרגום: סביונה מאנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#