בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארה"ב שוקלת לאפשר לניצולי שואה לתבוע חברות ביטוח אירופיות

להצעת החוק, שתאפשר לתבוע בביתי משפט פדרליים חברות שלא כיבדו פוליסות מימי מלחמת העולם, מתנגדים דווקא הארגונים היהודיים הגדולים

11תגובות

קבוצת ניצולי שואה הגיעה ביום חמישי לגבעת הקפיטול בניסיון לשכנע חברי קונגרס לקדם הצעת חוק שאמורה לאפשר לניצולי שואה לתבוע בבתי המשפט הפדרליים בארצות הברית את חברות הביטוח האירופיות שלא כיבדו את הפוליסות מימי מלחמת העולם השנייה - ולאלץ אותן לחשוף את רשימות הלקוחות היהודים מאותה התקופה. החוק נקרא על שמו של טום לנטוס, שהיה ניצול השואה היחיד בקונגרס, והוא הוגש על ידי שני חברי קונגרס מפלורידה - הרפובליקאית אילאנה רוס-לטינן והדמוקרט טד דויטש.

אף אחד לא יודע בוודאות היום מה הערך הכולל של אותן הפוליסות. לפי הערכות, הסכום עשוי להגיע ל-20 מיליארד דולר, בערך הכספי של היום. אולם משום שבמקרים רבים המשפחות היהודיות השמידו מסמכים, ארכיוני החברות עצמן הן מקור המידע היחיד - וחלק מילדי הניצולים אפילו לא יודעים אם להורים היתה פוליסה.

אין זו הפעם הראשונה שקבוצות של ניצולים מנסים לקדם את החוק בקונגרס. גם בגלגולו החדש, הוא נתקל בהתנגדות של הארגונים היהודים הגדולים, שטוענים שכבר קיימת שיטה טובה להסדרת התביעות: הוועדה הבינלאומית לתביעות הביטוח מתקופת השואה, שהוקמה ב-1998, ואמורה להסדיר את התביעות האלה ללא עלויות לניצולים. הוועדה כבר שילמה כ-305 מיליון דולר בעקבות תביעות היחידים. הצעת החוק של רוס-לטינן ודויטש כבר התקבלה בוועדת החוץ של בית הנבחרים, שרוס-לטינן משמשת כיושבת הראש שלה. עם זאת, אין סימנים מעודדים לגבי סיכוייה לעבור את ועדת המשפט, התחנה הבאה בדרכה של החקיקה להצבעה במליאה.

חברת הקונגרס רוס-לטינן אמרה במסיבת העיתונאים המשותפת עם הניצולים כי "הסרוב לאפשר לניצולי השואה להגיש תביעותיהם בבתי המשפט בארה"ב שווה ערך ליחס אליהם כאל אזרחים סוג ב' - המערכת לא מכבדת את הזכות החוקתית שלהם. כל מה שהם רוצים - זה להציג את התביעה שלהם בפני שופט לא מוטה. החקיקה הזאת כבר מזמן היתה צריכה להגיע לשולחן הנשיא לחתימה. הניצולים כבר בשנות ה-80 וה-90 שלהם, הזמן שלנו אוזל. אף תרופה לא יכולה לרפא את הסבל שהם עברו, אך אנו יכולים למנוע מהחברות האלה להתעשר על חשבונם. זה מצער שלחברות הביטוח הענקיות יש את כל הכסף להלחם נגד הניצולים האלה, והן נותנות חסות ללא מעט תוכניות בתקשורת, שנמנעות מלמתוח ביקורת עליהן".

על שאלת "הארץ" האם בהתחשב בגיל הניצולים ובעובדה שההליך המשפטי ארוך ויקר, זו הדרך הנכונה להתמודד עם הסוגיה, השיבה רוס-לטינן ש"זה נכון, אך לא מדובר רק בכסף, אלא גם בצדק. יורשיהם יכולים להמשיך את הקרב המשפטי, אך אין סיבה שהם יהיו מנועים בכלל מלהגיש את התביעה".

חבר הקונגרס דויטש הוסיף שחלק גדול מניצולי השואה בארה"ב חיים בעוני. "במחוז שלי, אני שומע שוב ושוב על הקרבות שהם נאלצים לנהל, לבחור בין מזון לתרופות. זה לא צריך לקרות".

לניצולים הצטרפו גם בני המשפחה של חבר הקונגרס המנוח טום לנטוס, שעל שמו נקראה הצעת החוק, ואלמנתו אנט אמרה ש"לפעמים גם ארגונים בעלי כוונות טובות עושים צעדים שגויים, וחברות הביטוח הוסיפו על פשעי הנאצים כשסירבו לכבד את הפוליסות. ניצולים רבים נפטרו בעודם מחכים בייאוש שחברות הביטוח הצרפתיות, האנגליות והגרמניות יכבדו את הפוליסות - משהו שהיה צריך לקרות לפני עשורים".

לאו רכטר, מנכ"ל המועצה הארצית של ילדים ניצולים, אמר ל"הארץ" שהוא לא יודע אם בתקופה שעוד התגוררו באוסטריה היה ביטוח חיים - אך הוא מניח שהיה להם. "החברות צריכות לשמור על המסמכים עד שהפוליסה משולמת. לא ביקשנו מהקונגרס לתת לנו כסף. אנו רק רוצים שחברות הביטוח האלה יפתחו ארכיונים, שנראה מה יש שם - וכמו לכל אזרח, גם לנו צריכה להיות זכות לפנות לבית משפט. חברות הביטוח עצמן מרצונן לא ילכו לחפש אחר יורשים, גם כשאנו פונים אליהן, הם עושים כל מה שניתן להימנע מאחריות - "המסמכים נעלמו", "המסמכים נגרסו", הם טוענים שאין לנו את המסמכים הנדרשים - עותק הפוליסה, תעודת פטירה. למה החברות האלה עושות את זה? לדעתי מתאוות בצע. הזרוע המבצעת לא צריכה להתערב בענייני בית המשפט".

דיוויד מרמלשטיין, תושב פלורידה וניצול אושוויץ, תקף את הארגונים היהודים המתנגדים להצעת החוק: "הארגונים האלה מתנגדים לזה מהסיבה הפשוטה - כסף. מי הם לדבר בשמנו? שילכו לפלורידה לראות איך חיים ניצולי שואה".

ג'יי (יעקוב) איפסון אמר שבתקופת השואה כל משפחתו נספתה - רק הוא ואמו שרדו. "הנאצים קיבלו את היום שלהם בבית משפט. בתור ניצול שואה, אני לא רוצה לקבל משהו מעבר לזכות שהנאצים קיבלו - לקבל את היום שלי בבית משפט. הייתי בצבא, שירתתי את המדינה הגדולה הזאת, אבל אני לא יכול לקבל צדק. ההורים השמידו את המסמכים כדי שהנאצים לא יוכלו לעלות עלינו. אני בן 77, אחד הניצולים הצעירים. אני אישית לא זקוק לדבר, אבל יש ניצולים שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות תרופות. הוועדה הבינלאומית הזאת שהם יצרו זו עבודה בעיניים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו