התאבדויות, סמים וחיים בפחד - יוון, אומה בדיכאון

המחיר האנושי של המשבר הכלכלי צפוי להיות עצום. מאחורי ההתאבדויות הרבות מסתתרים אלפי מקרי דיכאון שיטביעו חותם על דור שלם של צעירים

קייט קלנד, רויטרס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קייט קלנד, רויטרס

על כל מקרה התאבדות במדינות שנקלעו למשבר כלכלי כמו יוון, יש עד 20 בני אדם נוספים שניסו להתאבד. לדברי מומחים, מאחורי ניסיונות אלה יש אלפי מקרים חבויים של מחלות נפש כמו דיכאון, התמכרות לאלכוהול והפרעות חרדה. אלה לעולם לא מגיעים לתקשורת, אך הם גובים מחיר אנושי כבד וארוך טווח. מומחים לבריאות ציבורית טוענים כי הסיכון משמעותי גם אם צרותיה הכלכליות של יוון ייפתרו - מחלות הנפש יטביעו את חותמן בדור שלם של צעירים שנפגעו עקב שנים רבות מדי של חיים ללא תקווה.

"קיצוצים יכולים להפוך למגפה", סבור דיויד סטקלר, סוציולוג באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה שבחן את האופן שבו הקיצוצים החדים בתקציב באיחוד האירופי, על רקע משבר האירו ההולך ומעמיק, משפיעים על הבריאות. "אובדן פרנסה עלול להוביל להצטברות של סיכונים שתדרדר אנשים לדיכאון ולמחלות נפש חמורות שקשה יהיה לשקם", הוא אומר. "הנפגעים העיקריים יהיו אלה שלא יקבלו את הטיפול הראוי. מחלות נפש שלא זכו לטיפול, בדיוק כמו מחלות אחרות, עלולות להחריף ולהתפתח לבעיה שתהיה קשה בהרבה לטיפול בשלב מאוחר יותר".

שיעור האבטלה של צעירים ביוון עולה על 50%. העדויות לתסכול הציבורי מקבלות ביטוי הולך וגדל. קבוצות בני נוער שמסתובבות ברחובות ומסניפות סמים הם מראות שכיחים באתונה; ליד גופתו של גמלאי יווני שתלה את עצמו בבירה לפני שבועיים, נמצא פתק ובו הסביר האיש שתמיד עבד קשה אבל נקלע לחובות. יוון נמצאת בשנה החמישית למיתון וגורלם של רבים נראה עגום. כלכלנים מעריכים כי צעדי הקיצוץ שיוון נאבקת בהם - קיצוצים שמשרד הבריאות תיאר כאילו הם נעשים בסכין קצבים ולא באזמל - מציעים רק תקווה קלושה לשיקום בזמן הקרוב. גם היוונים שעובדים נפגעו, במקרה שלהם מקיצוצים בשכר או מהקפאת משכורות, והם חיים בפחד מתמיד מחרב הפיטורים. מחקרים גילו שהתחושות האלה, של חוסר ודאות עמוק, עלולות להזיק מבחינה פסיכולוגית יותר מכל נזק אחר.

אתר זיכרון מאולתר באתונה, במקום שבו התאבד הרוקח דימיטריס כריסטולאס, בחודש שעברצילום: רויטרס

פיטר קינדרמן, מרצה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ליוורפול בבריטניה, אומר כי ההשפעה של מערבולת זו על בריאות הנפש תהיה מהירה ודרמטית. "במקום לראות עלייה אטית בהתפרצות מחלות הנפש", הוא אומר, "אנחנו רואים מה שהערכנו שנראה: להשפעות המשבר הכלכלי יש משמעות על הדרך שבה אנחנו חושבים על העולם". בזמן שלמשבר הכלכלי יש כנראה השפעה על בריאות הנפש, לבריאות הנפש יש בתמורה השפעה הולכת ומעמיקה על הכלכלה. כך נלכדים שני המשברים במעגל קסמים.

דו"ח שהוכן עבור ארגון הבריאות העולמי (WHO) ב-2011 מצביע על כך שהשלכות כלכליות של בעיות בבריאות הנפש - במיוחד אלה שמתבטאות באובדן כושר הייצור - מוערכות בממוצע בין שלושה לארבעה אחוזים מהתל"ג במדינות האיחוד האירופי.

מומחים אומרים שמאחר שהפרעות הנפש מתחילות בדרך כלל להתבטא בגיל הבגרות, אובדן כושר הייצור הוא ארוך טווח. סטקלר אומר שיש "חלון הזדמנויות גורלי" המאפשר ליצור את הקשר בין אנשים הזקוקים לסיוע פסיכיאטרי לבין השירותים שיכולים לסייע להם. הוא מדבר גם על "שלב בסיכון גבוה", שבו צעירים פגיעים שלא הצליחו לממש את התקוות שלהם חשים שנותרו מאחור. "אנחנו לא רוצים שהם ישקעו באבטלה כרונית", הוא אומר. "מצב כזה מביא בסופו של דבר להכבדה על התקציב וללחץ נוסף שמכריע את מערכת הרווחה".

יוונים חולים ליד סניף סגור של אירובנק באתונה. גם היוונים שעובדים נפגעו מקיצוצים בשכר או מהקפאת משכורות, והם חיים בפחד מתמיד מפיטוריםצילום: בלומברג

שיעור ההתאבדויות ביוון הולך ועולה במהירות, אף על פי שנקודת הפתיחה היתה נמוכה מלכתחילה. לפי נתונים שפורסמו בכתב העת הרפואי לנסט בשנה שעברה, ב-2009-2007 עלו מקרי ההתאבדות ב-17%, וב-40% במחצית השנייה של 2011 בהשוואה לאותה תקופה ב-2010. אם לשפוט מניסיון במשברים כלכליים במקומות אחרים, הרי שאבטלה, עוני וחוסר ביטחון יובילו גם הם לביקוש לשירותי בריאות הנפש - וזאת בדיוק בזמנים שבהם מקצצים בשירותים אלה.

"אנשים מסוימים עלולים להיות מושפעים (מהמגמה הזאת) בצורה עמוקה ביותר... ולהפוך לאנשים מאוד לא מאושרים ומדוכאים במשך תקופות ארוכות", אומר קינדרמן. "אני חושד שכמה מנפגעי המשברים הכלכליים עלולים לחוות שינוי כה עמוק באופן שבו הם מבינים את עצמם ואת העולם, עד שהשקפת העולם הזאת תתקבע ותישאר".

קבצנית במרכז אתונהצילום: רויטרס

פיטר לויד שרלוק, מרצה למדיניות חברתית באוניברסיטת מזרח אנגליה בבריטניה, מציע להסתכל על ההיסטוריה כדי ללמוד ממנה לקחים. שרלוק מצביע על נתונים של ממשלת ארגנטינה, שחוותה משבר כלכלי חמור ביותר ב-1999-2002, שאחריו היתה עלייה של 40% בייעוץ במוסדות לבריאות הנפש ועלייה חדה בחלוקת מרשמים של כדורים נוגדי דיכאון.

מחקרים קודמים גילו שלאנשים שהפכו לקורבנות האבטלה והעוני יש סיכוי גבוה יותר לסבול מבעיות נפשיות. גברים נמצאים בסכנה גבוהה יותר מנשים למחלות נפש, התאבדות או התמכרות לאלכוהול בתקופות משבר. כמו כן, ראיות המוזכרות בדו"ח של ארגון הבריאות העולמי מראות כי ככל שלאנשים יש חובות גדולים יותר, כך סביר יותר להניח שהם סובלים מהפרעות נפשיות.

"אם המשברים בכלכלת יוון יימשכו עשר שנים או יותר, ההשפעה הגדולה ביותר על בעיות נפשיות ובריאותיות תהיה כנראה העלייה בחוסר השוויון", אומר שרלוק. אבל האם מיתון כלכלי משמעו תמיד דיכאון פסיכולוגי? לא בהכרח. מומחים לבריאות הציבור מצביעים על כמה מדינות, כמו שוודיה ופינלנד, שבתקופות משבר הצליחו להימנע מעלייה בתחלואת נפש ומעלייה בשיעורי ההתאבדות כשהשקיעו ביוזמות תעסוקה כדי להעמיד אנשים שנית על הרגליים.

השפעה על בריאות הנפש. קבצנית בסלוניקיצילום: אי-פי

בשנות ה-90 המוקדמות חוותה שוודיה משבר בנקאות חמור שהביא לעלייה מהירה באבטלה. עם זאת, שיעור ההתאבדויות בה לא עלה באופן משמעותי. לעומת זאת, בספרד, שידעה סדרת משברים דומה ב-1970 וב-1980, עלה שיעור ההתאבדויות במקביל לשיעור האבטלה. כמה מומחים סבורים שההבדל העיקרי בין שתי המדינות היה היקף המשאבים שהוקצו להגנה בתחומי החברה והרווחה, כמו תמיכה במשפחות, דמי אבטלה ושירותי בריאות.

קינדרמן מסתכל קדימה על העתיד, בתקווה שיהיה משברי פחות עבור יוון, ומרשה לעצמו להתבטא באופטימיות. הוא סבור אמנם כי יש סכנה לבעיות פסיכולוגיות ארוכות טווח עבור אנשים מסוימים, אבל הראיות מצביעות גם שרוב האוכלוסייה יכולה להשתקם ברגע שהאופק הכלכלי יתבהר.

"אם תהיה הבראה כלכלית, אנשים רבים יוכלו להחזיר את עצמם במהירות גדולה יחסית למסגרת יותר אופטימית ובטוחה בעצמה", הוא אומר. "המסר לפוליטיקאים הוא 'תקנו את הכלכלה ואנחנו נחזור לתפקד'".

תרגום: גיתית גינת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ