בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההמבורגר שמאתגר את כוכבי המישלן

מסעדות שמגישות אוכל אמריקאי מתקבלות לפתע בזרועות פתוחות בפאריס האנינה. הפריזאים מוכנים לשלם 29 אירו תמורת המבורגר

16תגובות

משאית לממכר טאקו הגיעה לפאריס. "קנטינה קליפורניה" חונה בעיר מאז אפריל, אז החל גל ההשתלטות של הקולינריה האמריקאית על העיר, הכולל שפים ומנות טרנדיות כעוגות גבינה, בייגל עם גבינת שמנת, בלאדי מרי ומנהגים אחרים כמו רישום שמות החקלאים הספקים על קירות המסעדה.

הדעה הרווחת בצרפת גם כיום היא שתרבות האוכל האמריקאית מבוססת על מנות ענק של מזון מהיר. אולם בפאריס הפך לפתע האוכל האמריקאי ליותר מארוחות-בזק. בקרב צעירי פאריס אין מחמאה גדולה יותר מאשר "לגמרי ברוקלין", מינוח שפירושו תערובת קולית של חוסר רשמיות, יצירתיות ואיכות.

שלושה מרכיבים אלו מקובצים יחד במשאיות האוכל האמריקאיות שהחלו לפעול בפאריס, בהן "קנטינה קליפורניה" בה נמכרים טאקוס ממולאים בשר אורגני, ומשאית המבורגרים בשם "המשאית המעשנת" של קריסטין פרדריק, ילידת קליפורניה שלמדה בבית ספר לבישול בפאריס.

"הכל היה נגדי. אמרו לי שהצרפתים לא יאכלו לעולם ברחוב או בידיים. שהם לא ישלמו תמורת אוכל שנמכר ממשאית ושלעולם לא אקבל רישיון עסק". אלא שהרישיון ניתן, ותור ארוך של צעירים-עדכניים השתרך ליד המשאית באחד מימי ראשון האחרונים. אפשר היה לחשוב שמדובר בברוקלין או בלוס אנג'לס, אך היה זה בקצה תעלת סן מרטין שבפאריס.

ניו יורק טיימס

שפים אמריקאים מככבים כיום באחדות מהמסעדות העדכניות ביותר בפאריס, וטירוף ההמבורגרים בעיר נמשך. הפריזאים מוכנים לשלם 29 אירו תמורת המבורגר אצל "ראלף" המסעדה שממוקמת בחנותו המפוארת של ראלף לורן.

ז'ורדן פלדר בן 28, שפתח את קנטינה קליפורניה, אומר כי "צעירי פאריס אוהבים את הסצנה הניו יורקית ואת הסגנון הקליפורני". למשפחתו של פלדר, שגדל בצרפת, שורשים בקנדה ובארה"ב, וחזונו היה ליצור מראה מסוגנן ולהגיש קפקייקס וטורטיות טריות.

"אנחנו עוברים בכל יום ליד הלובר", אמר פלדר, שהוסיף "ואני מתאר לעצמי את מלכי ומלכות צרפת עומדים ליד החלונות ואומרים לעצמם, ‘מה זה היה לעזאזל?'". בבוקר בהיר אחד בחודש שעבר, ניסו כמה נשים צרפתיות אלגנטיות בשוק סנט אונורה לנגוס בעדינות בהמבורגרים שלהן, בעוד שבמסעדות הצרפתיות אוכלים המבורגר בעזרת סכין ומזלג.

אוכל-רחוב אינו זר לצרפתים. תמיד אפשר היה לקנות פיצות, קרפים (בלינצ'ס) או נקניקייה מרוקאית בבגט. אולם, הרעיון של אוכל-רחוב שמבושל בידי שפים, המשתמשים בחומרי גלם עשירים וטריים ובמכשור וטכנולוגיות חדישים חדש לחלוטין עבורם.

פרדריק פילסה את דרכה בסבך הבירוקרטי של פאריס, החל מהאגף לרישוי עסקים, דרך העירייה והמשטרה, ועד לרשות הפיקוח על השווקים. משאיות המזון בצרפת אינן מורשות לחפש חניה או לעבור משכונה לשכונה, ומיקומן, כמו גם ימי פעילותן, נקבעים מראש.

לדבריה, מאז שפתחה את העסק נמכרו בכל יום כל ההמבורגרים שהוכנו, והמשאית זכתה לפרסום שרוב השפים יכולים רק לחלום עליו. השבועות הראשונים היו מלווים בדיווחים בלתי פוסקים בבלוגים שונים, רובם בערבית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו