בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היוונים הצביעו בעד הסכם החילוץ האירופי

"הדמוקרטיה החדשה" זכתה בכ-30% מהקולות, והגוש הפרו-אירופי הביס את השמאל הקיצוני; התושבים מלאי חששות: "אנחנו כועסים ועניים. חייבים שינוי"

17תגובות

תוצאות הסבב השני לבחירות ביוון מצביעות על ניצחון דחוק לתומכי הסכם החילוץ עם האיחוד האירופי. לאחר ספירת 99% מהקלפיות, עולה כי מפלגת "הדמוקרטיה החדשה" זכתה ב-29.6% מהקולות, המהווים 129 מושבים בפרלמנט. יחד עם מפלגת פאסוק הסוציאליסטית, שגם היא תומכת בצעדי הצנע וזכתה ב-12.3% מהקולות (33 מושבים), יוכל המחנה הפרו-אירופי להקים קואליציה, עדינה אמנם, אך מבוססת. סיריזה, מפלגת השמאל הקיצונית שאמרה לפני הבחירות כי היא מתכוונת לקרוע לגזרים את הסכם החילוץ, זכתה ב-71 מושבים.

הכעס והייאוש ניכרים ביוון. למרות שבדרום אתונה עולים פרברים באש - שריפות קיץ שאיש אינו יודע את מקורן - ולמרות כל האלימות הקשה שנראתה בשנתיים האחרונות בעת המשבר, הייאוש הזה הוא ייאוש שקט, והכעס נשמר לעת עתה לשעות אחרות.

"אנחנו עניים", אומרת עורכת דין מאתונה. "לילדים שלי אין עבודה", אומר נהג מונית שבתו רופאה ובנו כלכלן. "חייבים שינוי", אומר רואה חשבון. כולם רוצים שינוי.

רויטרס

נדמה שאתונה נהפכה אתמול לאחד המקומות החשובים ביותר בעולם, אם לשפוט על פי מספר העיתונאים שמסתובבים ברחובות ועטים על כל עובר ושב בניסיון לשמוע אמירה שתבהיר איך נקלעו היוונים לתסבוכת ואיך הם ייצאו ממנה. אולם היוונים עצמם ממש לא מאמינים שאפשר לצאת מהתסבוכת, לא בקרוב ולא בקלות. ולמרות זאת, הם רוצים שינוי.

כמעט כל האנשים שפגשנו והסכימו לדבר איתנו אמרו שהם מצביעים לסיריזה, מפלגת השמאל הקיצונית. סיריזה, בניגוד לרוב המפלגות  - ויש המון מפלגות ביוון לאחר הסבב הראשון של הבחירות, שבו התמוטטה מערכת רבת שנים של שתי מפלגות גדולות  - רוצה לשים קץ לתוכנית הצנע, ולסגת מההסכם עם האיחוד האירופי. הסיכוי שזה יתבצע הוא נמוך ביותר: אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. כלומר, להישאר ביורו וליהנות מההשלכות החיוביות שלו, וגם לחמוק מצעדי העלאות מסים, קיצוצים בתקציב ובשירותים הממשלתיים.

כיכר סינגטמה, שנודעה לשמצה כאתר להפגנות, אלימות וביטוי לשנאה יוקדת של אזרחי יוון לממשלתם, שקטה עד מנומנמת אחר הצהריים. נשארה אולי שעה עד סגירת הקלפיות, אולם מלבד כמה תיירים ורוכלים, ההתרחשות העיקרית היא  זרימתם המתמדת של עיתונאים וצלמים. חלקם מתגודדים סביב האוהל של מפלגת הדמוקרטיה החדשה בכיכר. עם סגירת הקלפיות ההמולה מתגברת. אנשים מביטים במסכי הטלוויזיה ומנסים לשמוע מי מוביל במדגמים. קוזנידיס סראס, חבר המפלגה ונציגה בשטח, אומר שהם רק רוצים שלום ושלווה. "רוצים נורמליות", הוא אומר. "רוצים שהמצב הפיננסי והפוליטי יהיה נורמלי".

האם הוא חושב שיוון צריכה להישאר בגוש היורו? החיוך שלו נעלם. "בטח ביורו", הוא זועק. בלי היורו, לדבריו, יוון לא היתה יכולה להתקדם. אבל, הוא מוסיף "הגרמנים חושבים שאנחנו עשירים. אבל אנחנו עניים". מפלגת "הדמוקרטיה החדשה" בראשותו של אנטוניס סמאראס אמנם תצליח להקים קואליציה, אך לאור הניצחון הדחוק סביר כי ראש הממשלה הבא ייאלץ לשאת ולתת עם האיחוד על מנת לשנות חלק מהגזירות הכבדות. בסוף השבוע אמרה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כי היוונים חייבים לעמוד בהסכמים שעליהם חתמו. בכך היא רמזה להתנגדותה לבחירת סיריזה, עוד אמירה שללא ספק גרעה מהפופולריות הנמוכה ממילא שלה ביוון.

המילה "עניים" חוזרת שוב ושוב. "אנחנו כועסים ואנחנו עניים", אומרת אורניה (רניה) פפגיאורגיו, עורכת דין עצמאית בת 34. היא יושבת ראש הקלפי בבית הספר הניסיוני של אתונה, תיכון שנמצא חמש דקות הליכה מהאקרופוליס, ונראה מבחוץ כמו בית ספר בכל מקום אחר בעולם. וגם בפנים, הקלפי לא שונה מכל קלפי בבית ספר יסודי בישראל, עם סדרנית משועממת ודפים כתובים ביד שתלויים על הדלתות. 

הקלפי עומד שומם למדי. "אנשים לא באים לקלפי כי הם נגעלים", אומר יאניס דלימיכאליס, מזכיר הקלפי, שיושב ליד פפגיאורגיו. "הם בטח בחופים עכשיו".

 שניהם מאשימים את הממשלה הקודמת באופן חד משמעי. פאסוק, מפלגת הסוציאליסטים בראשותו של יורגוס פפנדריאו, בן למשפחת אצולה יוונית, היתה זו שהבטיחה שיש די כסף, ולא קיימה. המנהיגים הקודמים של יוון תופסים מקום גבוה יותר ברשימת השנאה של היוונים.

 "אני מצביע לסיריזה, כי אני לא מאמין יותר בפוליטיקאים. כי המצב הזה שנמשך כל כך הרבה שנים, חייב להשתנות", אומר תמיס, נהג מונית שמסרב להצטלם ולמסור את שמו המלא. "אנחנו לא מאמינים בקומוניסטים", הוא חושף את האמת המרה והצינית, "אבל אנחנו כועסים". שני ילדיו הבוגרים מובטלים, הוא מספר. הבת למדה בבריטניה רפואה, והבן למד כלכלה. "אני חושב שסיריזה היא הסיכוי היחידי לצאת מהמצב הזה".

 הבחירות האחרונות הביאו למפץ אדיר בפוליטיקה היוונית. לא רק שמפלגת פאסוק איבדה את רוב מושביה בפרלמנט, מפלגות שוליים רבות קיבלו מאות אלפי קולות. המפחידה שבהן היא ללא ספק השחר הזהוב, מפלגה עם סממנים ניאו נאציים שהדובר שלה חבט בשידור חי בנציגות של מפלגות יריבות בשבוע שעבר. נדמה שהשחר הזהוב תהיה גם המנצחת הגדולה של הבחירות הנוכחיות כי על אף שצפו שתאבד את כוחה לאור התבטאויותיה הגזעניות הבוטות, היא שמרה על 21 מושבים בפרלמנט, כמו בחודש שעבר. "פאסוק ופפנדריאו יצרו את השחר הזהוב", אומר דלימיכאליס כששאלנו אותו אם השחר הזהוב מפחיד אותו. "יש פה אזורים באתונה, שמלאים במהגרים ובפשע. קשישים שהולכים להוציא כסף מכספומט נשדדים. השחר הזהוב אומרים להם: אנחנו נגן עליכם. אז ככה הם קיבלו מאות אלפי קולות".

בכיכר סינטגמה, אפריקאים צעירים עומדים ומוכרים את מרכולתם. גורה, מסנגל, נמצא ביוון כבר שלוש שנים. "לא, לא טוב פה. כשאני מקבל ויזה למקום אחר, אני מיד עף מפה", הוא אומר. ואז הוא מתעופף. שוטרים עברו בכיכר, ואות אזהרה מאחד מחבריו הבריח אותם בשניות. 

אם כך, נראה כי ידם של התומכים ביורו ובעמידה בהסכמים עם מנהיגי אירופה על העליונה. למרות שנראה שהיוונים לא מאמינים שמישהו יוכל להושיע אותם מהמשבר הנוראי, רובם כולם תמימים בדעתם כי עדיף להם להישאר עם היורו מאשר להיפלט ממנו ולחזור לדרכמה. מנהיג "דמוקרטיה חדשה" סמאראס קרא בנאום הניצחון שלו להקמת קואליציה פרו-אירופית. "העם היווני הצביע להשאיר את מדינתו בנתיב האירופי ובתוך גוש היורו. המצביעים בחרו בעבודה, צמיחה, צדק וביטחון". במקביל, הודה אלכסיס ציפראס מנהיג מפלגת השמאל הרדיקלית בהפסד מפלגתו, אך סירב להתייחס לעתיד המפלגה.

אם אכן תרכיב "דמוקרטיה חדשה" קואליציה עם שותפות שיתמכו בהמשך הדרך המשותפת עם אירופה, תבוא ליוון ולעולם כולו הקלה מסוימת, אולם היא תהיה רק זמנית. גם עם יוון בתוך גוש היורו, ועם הנהגה יציבה ומחויבת לרפורמות, אין לאירופה עדיין פתרון אמיתי למשבר. מערבה מיוון ממתינות איטליה וספרד, שתי מעצמות כלכליות שיסודותיהן רועדים.

 גם ליוונים לא תבוא ארוכה. השינוי שהם מייחלים לו הוא שינוי שאפילו להם קשה להגדירו.

פפגיאורגיו, יו"ר ועדת הקלפי במרכז אתונה, סיימה את השיחה איתנו בנימה שיוונים רבים יכולים לזהות. בקול שעמד על סף בכי היא קראה: "אנחנו לא רוצים לשלם עוד מסים. אנחנו רוצים... הקלה מסוימת. אנחנו רוצים תקווה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו