בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טהראן וקהיר - לא בהכרח אחים מוסלמים

הקשר בין איראן ל"אחים" בארץ הפירמידות ידע לאורך השנים עליות ומורדות. אולי דווקא שלטונו של מוחמד מורסי יקרב את מצרים לזרועות המערב

6תגובות

בעוד מצרים סופרת במתח את הקולות האחרונים שיכריעו מי יהיה נשיאה הבא, זולג המתח גם למדינות ערביות אחרות, ובעיקר לאיראן. האם נצחונו של מוחמד מורסי ישקם את ציר טהראן-קהיר? האם קהיר תהפוך בכך ליריבתה של סעודיה ומה יהיה טיב הקשר שלה עם סוריה? וכיצד יוכל חמאס להמשיך לדבוק בעמדתו, שאינה מכירה בישראל, כאשר האחים המוסלמים דווקא דבקים בהסכם השלום עמה?

התשובות שיביא שלטון האחים המוסלמים עשויות לקבוע במידה רבה את הרכב הקואליציה האסטרטגית האזורית, ובעיקר – האם יוכלו ישראל וארה"ב לראות באחים בעלי ברית פוליטיים על אף היריבות האידיאולוגית.

יחסיה של איראן עם האחים המוסלמים ידעו עליות ומורדות. אחרי המהפכה האסלאמית במדינה ב-1979 הביעו האחים תמיכה מסויגת במהפכה, אולם בעקבות רצח הנשיא סאדאת ב-1981 החלו האחים לבקר בחריפות את טהראן. "אנחנו תמכנו במהפכה האסלאמית אשר ביטאה שחרור משלטונו של עריץ, אבל מבחינה הלכתית, הסונה היא דבר אחד והשיעה היא דבר אחר", אמר המדריך הכללי של האחים המוסלמים, עומר תלמסאני בשנת 1982.

שלוש שנים אחר כך נענתה איראן לבקשת איש הדת, מוחמד אל-רזאלי – שהיה אחד מעמודי התווך של האחים המוסלמים – ושחררה אזרחים מצרים שלחמו לצד עיראק במלחמה נגד איראן. המדריך הראשי הקודם, מהדי עאכף, הבהיר לפני שנים אחדות כי תנועת האחים ואיראן רואות עין בעין את העניין הפלסטיני, אבל נזהר מלקבוע כי קיימת "אחווה" בין הסונים לשיעים. את ניתוץ האחווה הזאת ביצע באופן בוטה השיח יוסף אל-קרדאווי, איש הדת החשוב אשר משפיע על הזרם המרכזי של האחים, כאשר הזהיר לפני כשנה וחצי באופן פומבי מפני סכנת חדירת השיעה למצרים.

אי-אף-פי

עם זאת האחים המוסלמים לא התנגדו לקשר שנרקם בין חמאס, שנחשבת לצאצאיתה האידיאולוגית של האחים, לבין איראן. לא התנגדו, אבל גם לא התלהבו מכך. "זהו אילוץ שאין בו גנאי", אמר בשעתו אחד הדוברים של האחים שהסביר שהמאבק הלאומי נגד הכיבוש הישראלי "מחייב לגייס את כל האמצעים" – במיוחד כאשר מצרים של מובארק עמדה למכשול לחמאס.

אולם מאז חלו כמה תהפוכות. דווקא המועמדים החילוניים לנשיאות, כמו עמרו מוסא ולפניו נביל אל-ערבי (שמונה אחר כך להיות מזכ"ל הליגה הערבית) תמכו בפומבי בשיקום הקשרים בין איראן למצרים. "איראן איננה מדינת אויב והיחסים הגרועים עימה היו טעות מדינית", אמר מוסא. לעומתו, מוחמד מורסי היה מסויג יותר וטען כי "איראן היא מדינה מוסלמית וצריך לקיים עמה קשרים".

לשיקומם או הקפאתם של הקשרים בין קהיר לטהראן תצטרך מצרים להתחשב בדעתה של עוד שותפה חשובה – סעודיה אשר מנהלת זה כמה עשורים, וביתר שאת בשבע השנים האחרונות, מאבק אימתני נגד איראן. כדי להבטיח שמצרים, גם תחת האחים, לא תשקול אפילו לאמץ את איראן כשותפה, מיהרה סעודיה להפקיד בבנק המרכזי המצרי למעלה משני מיליארד דולרים וחצי, ולהבטיח עוד מענקים והלוואות. האחים המוסלמים שמכירים מקרוב את הקשיים הכלכליים העצומים של מצרים, מכירים תודה עמוקה לסעודיה, לא רק בגלל הכסף, אלא גם משום שהיא עשויה לשמש אלטרנטיבה להלוואות מקרן המטבע הבינלאומית שמצרפת חבילת תנאים קשים להלוואותיה.

אי–פי

יחסיהם של האחים המוסלמים עם איראן עשויים להיות גם פועל יוצא של התנהגותו של המשטר הסורי במרי נגדו. טבח עשרות אלפי הפעילים באחים המוסלמים בעיר חמאה בשנת 1982, חקוק היטב בזיכרון התנועה, ועל אף שכל סניף של התנועה מתנהל באורח עצמאי, השמיעו בכירי האחים במצרים ביקורת חריפה ביותר, קשה יותר אף מזו של מזכ"ל הליגה הערבית, נגד משטר אסד. במאבק שמתנהל עכשיו בסוריה, נמצאים האחים דווקא בצד הסעודי והמערבי ולא בצדה של איראן.

השאלה המעניינת לא פחות היא כיצד יתנהל חמאס נוכח שלטונם של האחים המוסלמים בשאלת ההכרה בישראל. בעוד האחים המוסלמים, כולל מוחמד מורסי והמועמד הקודם לנשיאות חירת אל-שאטר הבהירו באופן חד משמעי את דבקותם בהסכמי קמפ דיוויד – שממילא מבטאים הכרה בישראל – חמאס יצטרך להבהיר או לפחות לתרץ את עמדתו נגד ההכרה הזאת.

וכך, בעוד ישראל נתקפת חרדה נוכח ההתקפות בגבול סיני וממהרת לייחס אותם לעליית האחים המוסלמים, ייתכן שדווקא השיקולים הגיאו-פוליטיים שיעמדו אל מול האחים עשויים לבנות מערך כוחות שיהיה סביר יותר מבחינתה של ישראל. להבדיל מאחמד שפיק אשר ייאלץ לבנות לעצמו לגיטימיות לאומית ודתית, האחים המוסלמים מחזיקים בידיהם את המונופול ביסודות אלה. הם גם "מורי ההלכה" של עצמם והם גם סמל לניצחון המהפכה. הבעיה הפלסטינית תמשיך להיות מוקד מדיניות החוץ שלהם, וביקורתם הנוקבת נגד ישראל תמשיך להדהד. אבל בכל הנוגע לאיראן, סעודיה וארה"ב הם עשויים דווקא להתגלות כבעלי ברית לא מוכרזים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו