בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלייר הסבלן

2תגובות

חדשה דרמטית חמקה מעינינו בחודש מאי: בריטניה ייבאה 2,000 סוודרים מעזה. התודה לראש הממשלה הבריטי לשעבר ולקבוצה מרשימה של דיפלומטים בריטים אחרים

בכירי הדיפלומטיה הבריטית השקיעו בשנה האחרונה מאמצים עילאיים כדי שמשאית אחת תעביר מעזה 2,000 סוודרים לטובתם של תושבי הממלכה. הלובשים העתידיים חבים את תודותיהם בראש ובראשונה לראש ממשלתם לשעבר, טוני בלייר, שהשבוע ימלאו חמש שנים למינויו לשליחו המיוחד של הקוורטט לענייני המזרח התיכון.

בתוקף תפקידו הוא וצוות המומחים שלו, המוצב דרך קבע בארץ, עושים ככל יכולתם כדי לשתף את מומחי הטרור והכלכלה הישראליים בתגליות המרעישות שלהם: שאבטלה (34%) ועוני (44% מהעזתים סובלים מאי-ביטחון תזונתי) אינם ידידותיים לסביבה ושבלא יצוא סחורות אין התפתחות כלכלית. מסתבר שלבלייר ולצוותו יש סבלנות ברזל, של בעלי ניסיון בן מאות שנים עם קשיי הקליטה של ילידים. חמש שנים אחרי שישראל הטילה את המצור ההדוק על עזה, ושנתיים אחרי שהרפתה אותו רק בנוגע להכנסת סחורות (בצירוף מקרים נדיר עם יירוט המאווי מרמרה), הם עדיין לא שיכנעו אותה והיא ממשיכה לקבוע שאיסור על יצוא מהרצועה הוא הדרך הנכונה להיאבק בשלטון החמאס, שמסרב בינתיים להתמוטט.

נחזור לסוודרים: תודות לא פחות חמות נשלחות מפה ללורד אנדרו סטון, שביקר בעזה ביוני 2011 והיה מעורב בדרכיו שלו כדי לקשר בין כמאל עאשור, בעל המתפרה בעזה, לבין החברה הקמעונאית הבריטית ג'-ד' ויליאמס בע"מ.

בלומברג אי–פי

הבה לא נשכח גם את תרומתם של הקונסול הכללי הבריטי בירושלים, סר וינסנט פין, והשר של הוד מלכותה לענייני פיתוח בינלאומי אלן דנקן, שמשרדו סייע בשיקום המתפרה המובטלת זה שנים ובמימון ציוד חדיש והכשרת חייטים לעבוד במכונות החדישות. אין פלא שפין ודנקן בירכו בחום על משלוח הבגדים הראשון מעזה לבריטניה מאז 2007. אין ספק, לובשי הסוודרים הבריטים ישמחו לדעת שהמסים שלהם מממנים שעות עבודה כה רבות וחשובות, והן שאיפשרו ב-14 במאי 2012 למשאית האחת לעשות היסטוריה ולהסיע מכרם שלום לנמל אשדוד את פריטי הלבוש הנ"ל לחברה הקמעונאית. כשהקים אותה ג'יימס דייוויד ויליאמס, ב-1875, הוא לא שיער שב-2012 יהיו לה יותר משני מיליוני לקוחות וכ-4,000 עובדים. הוא בוודאי לא יכול היה לדמיין 25 חייטים מעזה, צמאים לעבודה, שסרגו במכונות החדישות סוודרים לכ-2,000 קונים.

כה מרעישה החדשה הזאת, שלא רק האתר של גישה - המרכז למען חופש התנועה אלא אפילו איגוד מייצרי הסריגים במלזיה דיווח עליה, כפי שמלמדת הגלישה באינטרנט. לא רק האיגוד המלזי, אלא גם בולטין כלכלי פלסטיני חודשי פירסם ביוני את הידיעה החדשה, שעד כה נעלמה מעינינו, למרבה הבושה.

הנתונים הבאים ידגישו אף יותר את הדרמטיות: בשבוע שעבר לא יצאה ממעבר כרם שלום שום משאית שהובילה תוצרת פלסטינית מעזה למקום כלשהו מחוץ לרצועה. עם זאת, מאז תחילת 2012 יש ממוצע שבועי גבוה מאפס של משאיות שמובילות תוצרת ליצוא: לא פחות משבע משאיות, לעומת 240 בממוצע שבועי לפני יוני 2007, לפי נתוני משרד התיאום של האו"ם לעניינים הומניטריים (OCHA).

הנתונים האלו נקראים גם כך, לפי OCHA: בין ינואר למאי 2007 יצאו ממעברי הרצועה 4,769 משאיות ובהן תוצרת פלסטינית ליצוא. הודות למאמציהם של בלייר ואחרים התרצתה ישראל והסכימה בתקופה המקבילה אשתקד לאפשר יציאת 187 משאיות ואילו השנה - 134. פחות מ-3% מהכמות לפני יוני 2007. במשאיות המייצאות הנדירות כל כך יש בעיקר תוצרת חקלאית לאירופה, וגם זאת רק אחרי שמשלמי המסים האירופים מימנו שעות ארוכות שבהן הבטיחו נציגיהם למומחי הטרור והכלכלה הישראלים שאל דאגה, קצת פרחים, תותים ופלפלים אינם מסכנים את שלום העולם.

עאשור, מספר לנו כתב ה"אינדיפנדנט" דונלד מקנטייר, העסיק פעם 35-40 חייטים בשלוש משמרות. היום הוא מעסיק אותם רק בשתי משמרות, ולשלושה חודשים בלבד. בריטניה לא היתה יעד מועדף על עאשור, כותב הכתב הבריטי (שהוא מושא קנאתנו, משום שהרשויות הישראליות אינן מונעות את כניסתו לרצועה כפי שהן מונעות כניסת עיתונאים ישראלים). עאשור, כמאות בעלי מתפרות אחרות, העדיף תמיד לייצא לשוק הישראלי הקרוב, שעם סוחריו - שגם הם העדיפו את בגדיו על פני תוצרת סינית - הוא גם יכול לתקשר בעברית. לפני המצור ההדוק שהטילה ישראל על הרצועה ב-2007 עאשור ייצא לישראל כ-6,000 פריטי לבוש בשתי משאיות מדי שבוע. עכשיו מעלה אבק במחסניו סחורה לאחד מלקוחות העבר הישראלים שלו. אופטימיסטים ללא תקנה - שניהם חשבו שהמשאית לבריטניה היא סנונית שמבשרת אביב.

"התנהלות שלילית"

אזרח אמריקאי בן 33 לא הצליח להוכיח שהוא אינו מסכן את ביטחון ישראל, ולכן לא הורשה לבקר אצל אביו הישיש והחולה ברמאללה.

נאיל ג'בר, נהג משאית, יליד ניו יורק ואב לחמישה ילדים, קיווה לשהות חודש ימים אצל אביו האלמן, ששב לעיר הולדתו אחרי שנים שבהן חי בארצות הברית. נאיל ג'בר ביקר לאחרונה אצל אביו לפני חמש שנים ושהה בגדה המערבית כ-45 יום, הוא כתב ל"הארץ" בדוא"ל.

ב-21 במאי הוא עוכב, לדבריו, כעשר שעות בנתב"ג ותושאל ארוכות בידי אנשים לבושי אזרחית. הוא סירב להבין את הרמז וניסה את מזלו שוב ב-30 במאי. אחרי כשלוש שעות המתנה במעבר הגבול היבשתי עם ירדן, שולח בחזרה. ממשרד הפנים נמסר ל"הארץ" שאיסור הכניסה נעשה בהמלצת השב"כ.

מהשב"כ נמסר בתגובה: "בעניינו בוצעו מספר בדיקות, לרבות תשאול פרונטלי, וזאת כפי שמתבצע בשגרה לגבי זרים במעברי הגבול. בעקבות ממצאי הבדיקות הנ"ל, לרבות אופן התנהלותו השלילית של מר ג'בר במהלך התשאול שבוצע לו, לא ניתן היה להזים סיכון ביטחוני הנובע מכניסתו לישראל. לפיכך הועברה המלצה למשרד הפנים / רשות האוכלוסין לסירוב כניסת הנדון לישראל מטעמים ביטחוניים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו