בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפנים החדשות של צרפת

נז'את ואלו-בלקאסם, השרה החדשה של צרפת לענייני נשים, נולדה במרוקו לאב פועל בניין. כעת, בגיל 34 בלבד, עליה להציג את הרוח החדשה באליזה. משימתה הראשונה - למגר את הזנות במדינה

18תגובות

מתחת לנברשות אחוזה היסטורית בפאריס סוגרת נז'את ואלו-בלקאסם את הדלתות הגדולות של משרדה, בניסיונה להימלט מרעש עבודות הבנייה. פועלים הופכים עתה את המבנה המפואר למשרד ממשלתי חדש, ובמסדרונות מדברים רק על תוצאות הבחירות: אחרי ניצחונו של הסוציאליסט פרנסואה הולנד בבחירות לנשיאות, זכתה מפלגתו גם ברוב מוחלט בפרלמנט.

השמאל הצרפתי מחזיק בעוצמה פוליטית שלא ידע כדוגמתה זה שנים ושולט בשני בתי הפרלמנט ובערים הגדולות. עתה ניצבת לפניו המשימה המורכבת לחלץ את צרפת ואירופה מהמשבר הכלכלי החריף, תוך התנגדות לצעדי צנע נוקשים, ולהתמודד עם הפערים החברתיים, המעמדיים והאתניים במדינה. "אסור לנו לאכזב את הבוחרים", אומרת ואלו-בלקאסם.

השרה, בת 34, מכונה "הפנים של ממשלת צרפת". היא מחזיקה בשני תפקידים: שרה לזכויות נשים, תפקיד שלא אויש עשרות שנים, ודוברת הממשלה, המייצגת אותה בחזית התקשורתית ואחראית להציג את הרפורמות שהולנד שואף ליישם.

אי-פי

על רקע מערכת הבחירות הסוערת, שהתאפיינה בפלגנות, עליית הימין הקיצוני והשיח נגד המהגרים, שאומץ בידי הנשיא לשעבר, ניקולא סרקוזי, הפך מינויה של ואלו-בלקאסם לסמלי במיוחד. מינויה הוא חלק מיוזמת הולנד להביא לשינוי משמעותי בהרכב הממשלה. 50% מחברי הממשלה החדשה הם נשים, שיעור גבוה בהרבה מהממוצע האירופי, שהוא 26%. מתוך 34 השרים בממשלה, שבעה הם בני מיעוטים אתניים.

ואלו-בלקאסם נולדה במרוקו. כשהיתה בת ארבע היגרה אמה לצרפת והצטרפה לאב המשפחה, פועל בניין שהיגר קודם לכן. היא השנייה בשבעה ילדים שגדלו בשכונת עוני בפאתי העיר הצפונית אמיין. הוריה לא היו אזרחי צרפת ולא יכלו להצביע. שיחות בין בני המשפחה על פוליטיקה היו נדירות ביותר. זה קרה רק כאשר מנהיג הימין הקיצוני, ז'אן מארי לה פן, הופיע בטלוויזיה.

ואלו-בלקאסם נהנתה מאוד בבית הספר. היא הושפעה מכתבי הפילוסוף וולטר ומשירי הברברים, השבטים הצפון אפריקאיים, ששמעה בבית הוריה. כשהגיעה לגיל 18 קיבלה אזרחות צרפתית. היא השלימה את לימודיה במכון למדע המדינה בעזרת כמה מלגות שקיבלה, ועבדה כמשפטנית.

אי-פי

ב-2002, בעקבות התחזקותו של לה פן על חשבון המועמד הסוציאליסטי, ועלייתו לסיבוב השני בבחירות לנשיאות, חשה ואלו-בלקאסם שעליה להשתלב בפוליטיקה. היא נבחרה למועצת העיר ליון והתקדמה במנגנון הממשל המקומי ובמפלגה הסוציאליסטית. ב-2006 פגשה באקראי את סגולן רויאל, שהתמודדה אז על הנשיאות. היא הציעה לסייע במערכת הבחירות ורויאל מינתה אותה לדוברת. השנה מינה אותה הולנד לאותו תפקיד במרוץ שלו לנשיאות.

מיד לאחר מינוי ואלו-בלאקסם לשרה, תקפו אותה פוליטיקאים מהמרכז-ימין והימין הקיצוני. לטענתם, היא מהווה איום על המדינה כי היא מחזיקה באזרחות כפולה, צרפתית ומרוקאית. "במשך עשר שנים פעלתי למען המדינה. אני מרגישה צרפתייה לחלוטין, ולא חצי צרפתייה בגלל האזרחות הכפולה שלי", היא אומרת. "אני מחזיקה באזרחות כפולה כי אני לא רוצה להתכחש לשורשיי".

החלטת הולנד למנות, לראשונה בהיסטוריה של צרפת, מספר שווה של גברים ונשים לממשלתו, ולהעניק תיק מרכזי לוואלו-בלקאסם, היתה הימור. קולם של הארגונים הפמיניסטיים בצרפת מתחזק באחרונה. הם מנהלים מאבק עיקש נגד אי השוויון בשכר, נגד אלימות במשפחה והטרדות מיניות, וציפיותיהם מהנשיא החדש גבוהות.

ב-2011 נעצר בניו יורק דומיניק שטראוס-קאהן, שסוציאליסטים רבים תלו בו תקוות וראו בו מועמד שיוכל לנצח את סרקוזי במרוץ לנשיאות. הוא נחשד בניסיון אונס חדרנית בבית מלון בעיר, ומאז מעצרו מתקיים בצרפת שיח ציבורי בסוגיות הקשורות ליחס לנשים והטרדות מיניות. התביעה בניו יורק ביטלה את כתב האישום נגד שטראוס-קאהן, שהכחיש את ההאשמות נגדו. ועדיין תלויה נגדו תביעה אזרחית בניו יורק והוא נחקר בחשד למעורבות בהפעלת רשת זונות בעיר ליל בצרפת. הסיקור התקשורתי של הפרשה עורר דיון ציבורי ער על סקסיזם ותרבות מצ'ואיסטית בצרפת.

ואלו-בלקאסם מעידה, שבכל שנות הקריירה הפוליטית שלה התייחסו אליה תכופות כאל "יצור מכוכב אחר". היא תוהה אם הסיבה לכך היא גילה הנמוך בכ-20 שנים משאר חברי הפרלמנט הצרפתי, או מינה, או מוצאה האתני.

בספר שפורסם השנה, "יתר על כן", מתארת ואלו-בלקאסם ארוחה שקיימה בביתה בליון במערכת הבחירות. היא פתחה את הדלת לאחד האורחים, שמסר לה את מעילו ופנה לחפש את גברת ואלו-בלקאסם. "בחברה שלנו, כשאשה צעירה וכהת עור פותחת את הדלת בבית בורגני, סביר להניח שתיחשב עובדת משק בית", כתבה.

היא מתעקשת לא להיות מתויגת כנציגת המיעוטים האתניים או כסמל של רב-תרבותיות בפוליטיקה. "כשהתחלתי את דרכי, נבחרי ציבור ממוצא זר היו תופעה נדירה. לעתים קרובות התייחסו רק למוצא שלי ותוארתי כנציגת הרב-תרבויות. זה הרגיז אותי משום שתמיד הרגשתי צרפתייה, ופתאום התייחסו אלי כאל פחות צרפתייה מאחרים".

אף שהיתה מודעת לטענה שהעלו אנשי מפלגתה, שמועמדת כמוה תסחוף קולות במחוזות בחירה שבה יש מיעוטים, היא תמיד התמקדה במחוזות בחירה הידועים בנטייתם לימין. היא הקפידה לפעול למען מטרות שאינן קשורות למיעוטים האתניים, בהן זכויות הקהילה הגאה ושאלות של ביו-אתיקה. כעת היא חשה שהצליחה להיפטר מהתווית האתנית.

"אני כבר לא משויכת רק לרב-תרבותיות. אני נחשבת פוליטיקאית בזכות עצמי ולא צריכה להצדיק את קיומי באמצעות המוצא האתני", היא מוסיפה. עם זאת, עדיין יש רבים שמשווים אותה לראשידה דאטי, שהיתה שרת המשפטים וסמל הרב-תרבותיות בממשלת סרקוזי.

דאטי, בת למהגרים ממרוקו ואלג'יריה, היתה האשה הראשונה ממוצא צפון אפריקאי שמונתה לשרה בממשלת צרפת. בתוך זמן קצר, היא הפכה לכוכבת, אך לבסוף סר חנה והיא מצאה את עצמה מחוץ לממשלה.

"אי אפשר להשוות בינינו", אומרת ואלו-בלקאסם. אף שהיא נחשבת מבקרת חריפה של סרקוזי, היא מודה שהנשיא לשעבר עשה צעד חשוב במינוי שלוש נשים ממוצא זר לממשלתו. "אבל", היא טוענת, "סרקוזי לא חיפש נבחרי ציבור שהתקדמו בכוחות עצמם. הוא בחר אותם מהמקורבים אליו. הוא קידם אותם ואחר כך נפטר מהם. פרנסואה הולנד לא נפל בפח הזה".

האתגר הראשון של ואלו-בלקאסם, שתוארה פעם כ"בולדוזר בלתי נלאה אך חייכן", הוא להעביר במהירות את החוק החדש נגד הטרדה מינית. בחודש שעבר יצאו ארגוני נשים להפגין ברחובות, אחרי שמועצת החוקה הצרפתית ביטלה חוק בעניין זה, שהיה קיים עד אז. המועצה קיבלה טיעון של סגן ראש עירייה לשעבר, שנדון לשלושה חודשי מאסר, ולפיו החוק היה כללי ומעורפל מדי. תביעות משפטיות קיימות בוטלו מיד, ולדבריה נותר עתה "חלל מסוכן".

"אנחנו מכינים חוק פלילי חדש ומפורט", אומרת ואלו-בלקאסם. לפי החוקים האירופיים, כל סוגי ההטרדות יובאו בחשבון במקומות העבודה ומחוצה להם, החל בבדיחות, רמזים ותנועות מגונות וכלה בהשארת עיתונים פורנוגרפיים על שולחן העבודה במשרד. ואלו-בלקסאם מתכננת לקיים ועידה גדולה בהשתתפות מומחים לזנות מצרפת ומאירופה. היא גם מתכננת לפגוש את שרת הפנים הבריטית, תרזה מיי, ולקבל ממנה מידע על הדרך שבה בריטניה נלחמה בזנות.

ואלו-בלקאסם סבורה שההעלייה במודעות הפמיניסטית החלה לפני המעצר של שטראוס-קאהן בניו יורק, ורק הלכה וגברה עם השנים. לדבריה, "ב‑2009, כשסרקוזי קיצץ בתקציב, החלו להיסגר מרפאות לביצוע הפלות ונשים רבות שרצו להפיל נאלצו לצאת מחוץ למדינה. לאחר מכן, ב‑2010, התוכנית של סרקוזי לרפורמות בפנסיה פגעה בנשים יותר מאשר בגברים. לכל האירועים האלה נוספה פרשת שטראוס-קאהן, שעוררה דיון נרחב על יחס לא הוגן לנשים".

כל אלה הגדילו את הלחצים על ואלו-בלקאסם והולנד לממש את הבטחותיהם בנוגע לשוויון זכויות. כעת היא מתכוונת לבחון את כל החוקים הקיימים. "אם נראה חוסר איזון, נתקן אותו", היא אומרת.

אבל בפוליטיקה הצרפתית עניין אישי הופך פוליטי וואלו-בלקאסם מודעת לדוגמה שהיא מציבה כאם עובדת. היא נשואה לפקיד בכיר במשרד ממשלתי אחר. יש להם ילדים תאומים בני שלוש. מאז מינויה לשרה, שעות העבודה שלה הן מ‑7 בבוקר עד 11:30 בלילה, שבעה ימים בשבוע.

"אני יודעת שבנוסף לצורך שלי למצוא איזון אישי אני חייבת, בתור השרה לענייני נשים, להעביר מסר לחברה על חשיבות מציאת האיזון בין העבודה לחיים. אבל זו משימה לא פשוטה בכלל", היא אומרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו