בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשש מתביעות נגד יהודים עקב הפסיקה בגרמניה נגד מילת ילדים

יהודים ומוסלמים נערכים לקרב בלימה נגד האיסור. יו"ר הכנסת ריבלין: "האמירה שאדם אינו יכול לקיים את דתו סותרת כל חוקה באשר תהיה"

106תגובות

הפסיקה התקדימית של בית המשפט המחוזי בקלן, האוסרת על מילת ילדים, מעוררת סערה באירופה. ארגונים יהודיים ומוסלמיים, המודאגים מהפסיקה, נערכים להילחם במגמה המסתמנת לאסור את המנהג. "המוסלמים הם בני ברית שלנו בנושא הזה", אמר הרב מנחם מרגולין, ראש איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA).

המועצה המרכזית של יהודי גרמניה מתחה אמש ביקורת על החלטת בית המשפט, וקראה לבונדסטאג (הפרלמנט הגרמני) "להגן על חופש הדת מהתקפות". יושב ראש המועצה, דיטר גראומן, אמר כי "זו החלטה מקוממת וחסרת רגישות. מילת תינוקות היא חלק אינטגראלי מהדת היהודית ונעשית ברחבי העולם כבר אלפי שנים".

יושב ראש הקהילות המוסלמיות בגרמניה, עלי דמיר, אמר כי "זו החלטה מפלה, שפוגעת בשילוב המוסלמים בחברה". לדבריו, "המילה היא ניתוח לא מזיק ומסורת בת אלפי שנים בעלת ערכי סמלי רב. איסור על מילת ילדים בגרמניה לא ימנע את עריכת הטקס בעתיד, אלא יעודד תיירות-מילה במדינות שכנות באירופה"

לימור אדרי

גם יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, התבטא הבוקר נגד הפסיקה, והעריך כי הפרלמנט בגרמניה יידרש "לומר את דברו" בעניין. ריבלין אמר בראיון לרשת ב' כי "הפרלמנט בברלין מבין את ההשלכות של הפסיקה. האמירה שאדם אינו יכול לקיים את דתו סותרת כל חוקה באשר תהיה. בית המשפט רשאי לחוות את דעתו אך בדמוקרטיה פרלמנטארית - חובתו של המחוקק לקבוע".

תוקף בכל גרמניה

בית המשפט המחוזי בקלן קבע בתחילת השבוע כי הטקס הדתי העתיק אינו חוקי ופוגע בזכויות הילד. הפסיקה התקדימית התקבלה בתיק שמנהלת התביעה בקלן נגד רופא מוסלמי, שמל בנובמבר 2010 ילד מוסלמי בן ארבע לבקשת הוריו. בעקבות ההליך, סבל הילד מדימום שלא נפסק 48 שעות, ורק אז הובהל לחדר מיון. בתחילה נדונה התביעה בבית משפט מקומי, המקביל לבית משפט שלום בישראל. השופט זיכה את הרופא וקבע כי המילה נעשתה בהסכמת ההורים וכי היא "ריטואל מסורתי שמצביע על השיוך התרבותי והדתי לקהילה המוסלמית".

הרשויות ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, וזה הותיר את זיכויו של הרופא על כנו, אך נימק זאת בכך שפעל בתום לב ושיכול היה לטעון שלא היה מודע לכך שמדובר בפשע. יחד עם זאת, פסק בית המשפט כי מילת ילדים אינה חוקית, מהווה פגיעה גופנית ביילוד וגורמת נזק קשה ובלתי הפיך לשלמות הגוף. בית המשפט אף דחה טענות בדבר עקרונות כמו חופש הדת או זכותם של ההורים לחינוך ילדיהם, וקבע כי אלה לא יכולים להצדיק את קיום המילה. על פי בית המשפט, מילת ילדים מותרת אך ורק מטעמים רפואיים - ולא דתיים. "טובת הילד היא שיוכל בעתיד להחליט בעצמו לאיזו קהילה דתית להשתייך", נאמר בפסיקה.

אי–פי

"עד כה המילה היתה בתחום האפור מבחינה משפטית ובית המשפט מעולם לא הרשיע אדם בביצוע ההליך", כתב העיתון "פייננשל טיימס גרמניה", שחשף אתמול את הפסיקה השנויה במחלוקת. "בית המשפט, בניגוד לפוליטיקאים, לא חשש מביקורת על כך שהחלטתו תיתפש כאנטישמית או כפוגעת בדת", אמר לעיתון פרופ' הולם פוצקה, מומחה למשפט מאוניברסיטת פסאו.

להחלטתו של בית המשפט המחוזי בקלן יש תוקף בכל גרמניה, אך סביר שזו תידון גם בערכאות גבוהות יותר, וייתכן שאף תגיע לפתחו של בית המשפט הפדרלי לחוקה. לפי ההערכות, בגרמניה חיים כיום כארבעה מיליון מוסלמים, מתוך אוכלוסייה של 82 מיליון איש. מחצית מהמוסלמים הם אזרחים גרמנים ורובם באו מטורקיה בשנות ה-60 וה-70. לצדם, חיים בגרמניה כמאה אלף יהודים, מרביתם מהגרים מברית המועצות לשעבר שהיגרו לגרמניה אחרי נפילת החומה. מדי שנה נימולים כמה אלפי ילדים ברחבי גרמניה.

שיתוף פעולה בין הדתות

"באירופה חיים כ-70-60 מיליון מוסלמים לעומת שלושה מיליון יהודים", אומר מרגולין. "מתוך מאות מיליוני תושבים באירופה, הם מהווים חלק חשוב והפגיעה בזכויות הדת שלהם רחבה יותר". באחרונה נרשם שיתוף פעולה מוצלח בין מנהיגים משתי הדתות נגד חוק השחיטה הכשרה בהולנד. בשבוע שעבר דחה הבית העליון של הפרלמנט בהאג את הצעת החוק, שאושרה בבית התחתון לפני כשנה, וגררה ביקורת נוקבת. "כשהחלו הדיונים בחוק השחיטה, דאגנו ממה שקורה עכשיו: חששנו שזה יתחיל משם ויגיע במהרה גם לברית המילה", אומר מרגולין. אלא שבניגוד לפעילות נגד החלטות שמתקבלות בפרלמנט, פעילות נגד פסיקות של בתי המשפט מסובכת הרבה יותר. "אתה לא יכול לדבר עם שופט. זה לא חבר פרלמנט שאפשר להגיע אתו להסכם. לצד זאת, אנחנו לא רוצים לנהל מאבק משפטי, כי זה עשוי להתפרש כלגיטימציה שלנו לדיון בעניין".

מרגולין סבור כי הפסיקה "מדאיגה" וכי עשויות להיות לה השלכות נרחבות. לדבריו, "לעצם העובדה שבאירופה – ובגרמניה בפרט – ישללו מיהודים את חופש הדת, מכל מיני סיבות, יש משמעות אופרטיבית בעייתית. יש לנו ניסיון רע עם יוזמות שמתחילות בתור חקיקה ראשונית, מקומית או פופוליסטית ומתגלגלות לגל עכור. הסכנה היא שכל יהודי יהיה מעתה חשוף לתביעה".

בהתייחס לפסיקה בגרמניה, מרגולין סבור כי מדובר בשופט שלא שם לב שזו החלטה מאוד משמעותית, שתפגע בעשרות מיליוני אנשים. "החלטתו קשורה למנהג שמתקיים כבר 4,000 שנה. עד היום – למעט תקלות שקורות גם בניתוחים על ידי רופאים – כל מי שעבר מילה גדל בריא ושלם. ננסה לעורר את דעת הקהל העולמית ואני מניח שהרשויות הגבוהות בגרמניה ישנו בסופו של דבר את ההחלטה. אני לא מאמין שבגרמניה של היום תישאר החלטה כזו". הרב אריה גולדברג, סמנכ"ל מרכז רבני אירופה, סבור כי הפסיקה "משוללת כל יסוד רפואי ובוודאי שהיא מנוגדת לחוק הדת היהודית והמוסלמית כאחד". אליעזר שוחט, מוהל ראשי במרכז רפואי תל השומר ובית חולים בלינסון מסר כי "לא בגלל מחדל של רופא אחד נשים קץ למנהג שמלווה את העם היהודי דורות רבים. פסיקה כזו לא תגרום לנו להפסיק את מנהג המילה".

בגרמניה, סוגיית המילה בקרב מוסלמים היא נושא רגיש ביותר מבחינה פוליטית וחברתית. בשנים האחרונות היא ניצבה במרכזו של דיון סוער על האינטגרציה המוסלמית בחברה הגרמנית. הנשיא לשעבר, כריסטיאן וולף, עורר את הדיון באמירה עמומה שלפיה "האיסלאם שייך לגרמניה". יורשו, יואכים גאוק, סייג את הדברים וקבע כי "המוסלמים, שחיים פה, שייכים לגרמניה". לפני חודשיים הוסיף יושב ראש הקואליציה של מרקל שמן למדורה, כשאמר: כי "איסלאם אינו חלק מהמסורת ומהזהות הגרמנית. המוסלמים, לעומת זאת, שייכים לגרמניה, כאזרחי המדינה, ונהנים מזכויות מלאות". 

ילדים יוכלו להתלונן בפני האו"ם

"בית המשפט קבע שילדים, גם בני יומם, הם בני אדם וככאלה זכאים להגנה על זכויות האדם שלהם", אומר עו"ד נועם פלג, הכותב בימים אלה דוקטורט ביוניברסיטי קולג' בלונדון על זכויות ילדים במשפט הבינלאומי. לדבריו, בצד הזכות של ההורים לחופש דת והאחריות שלהם כלפי ילדיהם, "לילדים יש זכות לשלמות הגוף, לכבוד ולהתפתחות".

"מלאכתו של בית המשפט הגרמני היתה קלה יחסית, כיוון שקשה להתעלם מהנזק החמור שנגרם לילד במקרה הזה", ממשיך פלג. "העובדה שהתינוק הגיע מדמם לבית החולים מפריכה את אחת הטענות המרכזיות שתומכות בחוקיות ברית המילה – לפיה מדובר ‘בסך הכל' בפרוצדורה פשוטה. אחרי הכל, זו פעולה כירורגית, שגם אם מבצע אותה רופא ולא כהן דת, היא נעשית ללא כל צורך רפואי - בוודאי לא צורך רפואי מיידי".

פלג קושר בין פסיקת בית המשפט הגרמני לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד מ-1989, שקובעת זכויות פוליטיות, אזרחיות, כלכליות ותרבותיות של ילדים ומתבגרים. בין היתר, קוראת האמנה לביטול מנהגים מסורתיים שפוגעים בשלמות הגוף של ילדים. בעת ניסוחה, התעורר ויכוח חריף ביחס למשמעות המונח מנהג מסורתי. עיקר הדיון נסב סביב השאלה - אם לציין באופן מפורש טקסים ספציפיים או להשאיר את העניין עמום ונתון לפרשנות. בסופו של דבר, פירשה ועדת האו"ם לזכויות הילד את הסעיף ככזה שאוסר שורה ארוכה של טקסים – רובם ככולם פוגעניים כלפי ילדות, כולל טקס כריתת הדגדגן.

יתרה מכך, לאחרונה הרחיב האו"ם את האמנה כך שתאפשר לילדים להגיש תלונות אם זכויותיהם מופרות על ידי המדינה. גרמניה היתה בין הראשונות שחתמו על הרחבה זו. פלג מסביר כי "בעתיד קיימת אפשרות שילדים יוכלו להתלונן בפני האו"ם על כך שברית המילה הפרה את זכותם לשלמות הגוף והתפתחותו".

עם זאת, לדברי פלג, ישנה ספרות ענפה שדנה בשאלה מה ההבדל בין המנהג של כריתת  דגדגן לבין הסרת העורלה – כפי שהיא מתרחשת בברית המילה. "בשני המקרים מדובר בביצוע הליך כירורגי בעל השלכות אפשריות לטווח הארוך על בריאות הילד או הילדה – נפשית ופיזית כאחד", אומר פלג. לצד זאת, "ישנה השאלה העיונית: האם בשם חופש הדת של ההורים מותר לפגוע בגופם של הילדים. עד היום, בתי המשפט בעולם נזהרו מלפסוק בסוגיה הזו, ולו בגלל המרכזיות של ברית מילה לגברים בתרבות המערבית. מדובר לא רק במנהג דתי של מוסלמים ויהודים, אלא גם בפרקטיקה נפוצה בעיקר בצפון אמריקה, ובשיעור מעט נמוך יותר באירופה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו