בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צרות של עשירים במינרלים

מאגרים עצומים של משאבים טבעיים לא מסייעים למונגוליה לתרגם את עושרה הגיאולוגי לעושר כלכלי. הסיבה העיקרית: אינטרסים סותרים של המעצמות המעורבות בכרייה

תגובות

"כדי להפעיל כאן מכרה כל שאתה זקוק לו זה את חפירה", אמר מנהל השקעות הודי מוכה הלם שעמד מאחורי גדר, לצד עשרות בכירים מתעשיית המכרות ומשקיעים להוטים אחרים, שבהו בבור הפחם הענק הפעור באדמה שצבעה כחלודה.

ייתכן שהפחם משך את הזרים לאזור זה של הגובי, אולם הפחם הוא רק חלק מהאוצרות הקבורים שאפשר למצוא כאן כעת, כאשר אומת הרועים הזאת החלה לחפור ברצינות. יש במונגוליה מספיק פחם לא רק כדי לענות על הדרישה הסינית העצומה ב‑50 השנה הבאות, אלא גם מאגרים עצומים של נחושת, זהב, אורניום ומינרלים שהעולם חומד.

בעוד שמונגוליה מבורכת גיאולוגית, היא מקוללת גיאוגרפית. שלושה מיליון תושביה השבויים בין סין לרוסיה, ניצבים מול אי ודאות פוליטית. כל דרך לשגשוג עוברת בשטחים השייכים לשכנות רבות העוצמה, ומוסקווה ובייג'ין מתכוונות לדרוש ממונגוליה לשלם על כך, וביוקר.

מציאות זו ברורה לחלוטין בטבאן טולגוי. מתחת לאדמה נמצא מאגר הפחם הגדול ביותר בעולם. רק 225 ק"מ מהגבול עם סין. מבחינה מסוימת, הפתרון המעשי ביותר יהיה לעבוד עם הסינים בלבד, כיוון שבכל מקרה רוב הפחם יישלח אליהם.

אולם במונגוליה חושבים אחרת. בשל החשש שלסין תהיה השפעה פוליטית רחבה מדי, בילתה הממשלה שנים בדילוגים דיפלומטיים כדי לקבוע מי יזכה לפתח את חלק המאגר שנאמד ב‑900 מיליון טונות, שרובו הוא פחם קוק משובח, הנחוץ בעיקר לייצור פלדה. שני המתחרים העיקריים שמעוניינים לזכות במכרז הם "שנהואה אנרג'י" חברה ממשלתית סינית, ו"פיבודי אנרג'י", ענקית כרייה רב-לאומית מסנט לואיס. בנוסף ניגשו למכרז תאגיד רוסי-מונגולי וחברות מיפאן ומדרום קוריאה.

ארה"ב, תורמת לאורך שנים ובעלת ברית דיפלומטית מהשורה הראשונה, תומכת בפיבודי, ולדעת משקיפים, עתיד יחסי ארה"ב ומונגוליה תלוי בעסקה הסופית. סין, העוקבת אחר תמרוני ממשל אובמה, מגבירה אף היא את הלחץ הדיפלומטי. אולם, גם בשעה שהמאבק על המשאבים מדגיש את היריבות הגואה בין וושינגטון לבייג'ין על ההשפעה באסיה, מלחמות הפנים בדמוקרטיה המונגולית הקשוחה, שהגיעו לנקודת רתיחה בבחירות לפרלמנט שנערכו ביום חמישי, פגעו במאמצים להשגת הסכם כרייה בינלאומי.

בבחירות זכתה המפלגה הדמוקרטית, באופוזיציה עד השבוע האחרון. אך מפלגת השלטון לשעבר, המפלגה העממית המהפכנית, ערערה על התוצאות בטענה כי הקלפיות האוטומטיות לא היו תקינות ולכן יש לערוך בחירות נוספות עם קלפיות רגילות. אך ספק אם לתוצאות הבחירות תהיה השפעה מהותית על הבעיה הרחבה של מונגוליה, שאינה מסוגלת לנצל את משאבי הטבע שלה.

"אנחנו מדינה קטנה שתקועה בין שני פילים", אמר פונצאג צאגאן, יועץ הנשיא לנושא מכרות. "איננו יכולים לצאת למלחמה, ולכן עלינו להבטיח את הצמיחה הכלכלית שלנו בדרכים דיפלומטיות".

אולם קשה למכור גישה זאת ללאומנים הקולניים של מונגוליה שהתחזקו בשני העשורים שחלפו מאז השתחררה ארצם מהמסלול הסובייטי. ויש להם על מה להתלונן. גון של שחיתות נראה בכל עסקה ממשלתית עם מעצמה עולמית כלשהי או תאגיד רב-לאומי. סיפורי אימה על כרי מרעה שהושחתו בשל הכרייה הפכו למרכיב העיקרי בעיתונות המונגולית, לצד סיפורים על רועים שנטשו את עדריהם כדי לעבוד במכרות. רוב המונגולים כמעט שלא נהנים מהשפע והעושר שנחצב מאדמתם.

זו הסיבה שבעלות זרה על מאגרי המינרלים שלהם מרגיזה את רוב המונגולים. רבים עדיין מוטרדים בגין עסקה מ‑2009, שהעניקה לחברת הכרייה "אייבנהו" הקנדית 66% מאויו טולגוי, המכרה הלא מנוצל שבו נמצא מאגר הנחושת והזהב הגדול בעולם. "אייבנהו", שבעל המניות הגדול בה הוא "ריו טינטו" מאוסטרליה, מקווה לפתוח את המכרה בשנה הבאה, לאחר שהשקיעה בפיתוחו יותר מארבעה מיליארד דולר.

המועמדים בבחירות לפרלמנט הפכו זאת לנושא מוביל, ומבטיחים שבעתיד חלק גדול יותר מהרווחים יישאר במונגוליה. המחוקקים הודיעו כבר שכל אזרח מונגולי יקבל מניות בהנפקה ציבורית בשווי מיליארדי דולרים של החברה הממשלתית המנהלת חלק אחר של מאגר הפחם בטבאן טולגוי.

אולם, ללא סיוע זר נוסף יישארו המכרות לא מנוצלים. בכירים מונגולים אמרו כי עסקת אויו טולגוי, שכדי להביאה לסיום נדרשו שש שנים של משא ומתן עם חברה אחת בלבד, היתה פשוטה, בהשוואה לטיפול בקן הצרעות של המתחרים הרבים על הפחם של טבאן טולגוי.

המונגולים מודעים למצבם הפגיע לנוכח המונופול הסיני על היצוא מארצם, ונאלצים לקבל בממוצע 30% פחות משווי סחורותיהם בשוק החופשי, אמרו פרשנים. "אם סין תסגור את גבולותיה, נגווע ברעב", אמר זולֽו בטאאה בן 34, מנהל חשבונות בחברת רב-לאומית לציוד בנייה, שמושבה בבירת מונגוליה אולן בטור.

בייג'ין כבר הפעילה בעבר כוח כדי לשגר למונגוליה מסר פוליטי. ב‑2002 סגרה סין את הגבול עם מונגוליה בעת ביקורו של הדלאי לאמה, המנהיג הרוחני הטיבטי. בשנה שעברה הפעילה בייג'ין לחץ על ממשלת מונגוליה לקצר ביקור נוסף. שיטות פעולה אלה מדאיגות את המונגולים, החוששים שסין מסוגלת לבלוע לא רק את כלכלתם, אלא גם את ריבונותם. "המונגולים רואים מה קורה בטיבט ובשינז'יאנג ויודעים שהסינים לא ממש רוצים בטובתם", "אמר מנהל בנק מקומי שביקש להישאר בעילום שם, כיוון שהוא עובד עם סין.

הדאגה הפכה באפריל לחרדה, כשנפוצו שמועות ולפיהן "אייבנהו" מתכוננת למכור את חלקה במכרה הפחם לחברת ייצור אלומיניום בבעלות ממשלת סין. הפרלמנט העביר חקיקה האוסרת על חברות ממשלתיות זרות להפוך לבעלי שליטה בחברות תעשייתיות מונגוליות, אלא אם קיבלו אישור ממשלתי קודם לכן. חוק זה מהווה צעד אחרון בכוריאוגרפיה פוליטית מסובכת שנועדה להרגיע את הלהט הלאומני הגואה ובמקביל, לעודד השקעות זרות במדינה העניה.

כדי לפצות על תלותה בסין ניסתה מונגוליה להרחיב את שיתוף הפעולה שלה עם ארה"ב, במה שהממשלה מכנה "מדיניות השכן השלישי". ארה"ב העבירה למונגוליה סיוע במאות מיליוני דולרים, על אף שעבודת הצוות הדו-צדדית רחבה יותר מאשר הצד הכספי. וושינגטון מעניקה אלפי אשרות לסטודנטים מונגולים, ומונגוליה מצדה שלחה חיילים לעיראק, לאפגניסטאן ולאלסקה, שם הם מתאמנים לצד כוחות המשמר הלאומי.

בשנה שעברה נפגש נשיא מונגוליה צאחייה אלבגדורג' עם הנשיא אובמה בבית הלבן. לאחר זמן ביקר סגן הנשיא ג'וזף ביידן במונגוליה, נפגש עם ראש הממשלה והגדיר את המדינה המארחת "דוגמה זוהרת לדמוקרטיה". ממשל אובמה מתמקד גם בפיתוח הכלכלי.

"אנו רוצים להיות חלק ממאזן הסחר" אמר שגריר ארה"ב ג'ונתן אדלטון, וציין כי ארצו הגדילה משמעותית את היצוא למונגוליה. אולם ארה"ב מצפה להחזר גדול יותר. המשתתפים בדיונים פנימיים טוענים כי וושינגטון מכירה בעובדה שמונגוליה תעניק ממשאביה למספר מעוניינים, אולם דורשת ש"פיבודי" תקבל את התפקיד הראשי בפיתוח החלק החדש של מכרה הפחם.

"טבאן טולגוי הוא הפרויקט היחיד במונגוליה שבו מתחרה גם ארה"ב", אמר מקור אמריקאי. "מה שהאמריקאים אומרים הוא ‘איננו יכולים להיות החבר הכי טוב והשכן השלישי והמועדף, אם סין תמשיך לקבל את כל הממתקים'".

הסיבה העיקרית שבגינה אולן בטור משתהה היא העובדה שכל החלטה תותיר חלק מהמשתתפים במשחק מאוכזבים. כשהשמועות על משא ומתן הודלפו בשנה שעברה, וחשפו כי פיבודי וסין הן שנועדו להיות המנצחות בטבאן טולגוי, הביעו רוסיה, יפאן ודרום קוריאה זעם.

כשהתלונות גברו, החליטה ממשלת מונגוליה שרצתה נואשות למנוע נזק גיאופוליטי, להפסיק את המשא ומתן עד לאחר הבחירות. "אנו מנסים לעשות עסקה עם המעצמות, שתתאים לאינטרס הלאומי שלנו" אמר אלבגדורג', שהוסיף כי "קשה להגיע להסכמה".

כדי להשתחרר מאחיזתה של בייג'ין הסכימה מונגוליה לקבל שבעה מיליארד דולר שנועדו להארכת מסילת הברזל המונגולית דרך רוסיה, דבר שיקנה לאולן בטור גישה ללקוחות חדשים. "אין ספק שמונגוליה זוכה ליותר כבוד ממעצמות העולם", אמר ג'ון ג'ונסון, בכיר בסניף בייג'ין של חברת הייעוץ למכרות CRU, שהוסיף, "זה בגלל שיש לה משהו שכולם רוצים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו