בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קניונים מפוארים בסגנון אמריקאי משגשגים בבגדאד

הכנסות הנפט מחזקים את כוח הקנייה בעיראק, אך שחיתות והוצאות עתק במגזר הציבורי מונעים מהמגזר העסקי והתשתיות להתפתח

4תגובות

ברחבי בירת עיראק צצים היום קניונים חדשים. באחד מהם יש מתחם המיועד לתפילה; באחר מזמינים את הלקוחות החמושים להפקיד את אקדחיהם בכניסה, כמו היו מעילים במסעדת יוקרה; לקניון נוסף מגיעה מדי יום משאית עמוסת ביג-מקים מסניף מקדונלדס מעמאן שבירדן. הקניון המפואר ביותר שבנייתו טרם הושלמה, יכלול מלון של חמישה כוכבים ובית חולים. כולם משמשים מקלט נעים מחום המדבר, ובתרבות האיסלאמית השמרנית הם גם הפכו לאחד המקומות המעטים שבהם זוגות צעירים מפלרטטים בגלוי, או שבהם נשים מעשנות בפומבי.

קניונים בסגנון אמריקאי המשגשגים במרבית שכנותיה של עיראק במפרץ הפרסי, הגיעו באיחור לבגדאד שסועת המלחמה; אבל עם צמיחתה של חברה צרכנית, המתרחבת בקצב רווחי הנפט הנערמים קופת המדינה, החלו העיראקים לזרום אליהם בהמוניהם.
תנופת הבנייה נתפשת לרוב כעדות לשגשוגה של עיראק ולשיבתה לנורמליות, תשע שנים ויותר לאחר פלישת ארה"ב למדינה, ושישה חודשים אחרי שאחרון חייליה הקרביים עזב את אדמתה.

אלא שכלכלנים ומומחים אחרים מתריעים מפני התופעה ומצביעים על פן בעייתי שלה. תרבות הצריכה הצומחת, לטענתם, מסתירה כשלים בסיסיים בכלכלה. בדומה למדינות עתירות נפט אחרות, דוגמת סעודיה או קטאר, היא למעשה חונקת יוזמות יצרניות אחרות כיוון שהיא נשענת על רווחי הנפט בלבד ועל מגנון ממשלתי המקדם מקורבים ומעניק מיליונים במשכורות ממשלתיות. "בעיקרון, עיראק מנסה לבנות חברה צרכנית, לא על עקרון של קפיטליזם בחסות המדינה כמו בסין, אלא על עקרון הסוציאליזם", מציינת מארי-הלן בריקנל, נציגת הבנק העולמי בעיראק.

רויטרס

אחת ממטרותיה המרכזיות של וושינגטון היתה לפתח בעיראק כלכלת שוק; ואולם למרות שפע הנפט במדינה, מנהיגיה נקטו רק צעדים מעטים לפתח את המגזר הפרטי. יותר מ-90% מהכנסות ממשלת עיראק נובעות מהנפט, ועם גידולה המהיר של התעשייה, עשויות הכנסותיה השנתיות לשלש עצמן בחמש השנים הקרובות ולהגיע ליותר מ-300 מיליארד דולר.

השאלה המהותית היא מה תעשה בגדאד כשכל ההון הזה יהיה בידיה. על רקע המנטליות המקובעת של מרבית ראשי המדינה והשחיתות הפושה בה, מביעים דיפלומטים הנמצאים בעיראק פסימיות באשר לאפשרות שהכנסות הענק מנפט יוזרמו לפיתוח המגזר הפרטי; וגם לא למימון תשתיות ציבוריות, הכרח במדינה שבה ל-40% מהתושבים אין גישה למי שתיים נקיים. במקום זה, חוששים המומחים, ימשיכו הכספים לממן את מה שכבר יש בעיראק למכביר: שחיתות ומנגנון ממשלתי אדיר מימדים.

מנתונים סטטיסטיים של המשרד לתכנון העיראקי, עולה שכמעט שליש מכוח העבודה, יותר מחמישה מיליון בני אדם, מועסק על ידי הממשלה. על רק ניסיונותיהן של המפלגות השונות העומדות בראשי המשרדים הממשלתיים להבטיח ולהגדיל את השפעתן, דומה שהמספרים רק יגדלו. "המדינה הפכה לאמצעי להבטחת נאמנות מפלגתית", אמר לא מכבר טובי דודג', מרצה בלונדון סקול אוף אקונומיקס בדיון בלונדון.

היות שהמשכורות הממשלתיות גבוהות בהרבה מהמשכורות במגזר הפרטי, העסקים העצמאיים מתקשים להעסיק את העובדים המיומנים ביותר; הבנק העולמי דירג את עיראק במקום ה-153 מתוך 183 ברשימת המדינות שקל לנהל בהן עסקים. "בניית חברה צרכנית על גבי לא כלום, זה כמו ליצור בועה שתתפוצץ בעתיד", מתריעה בריקנל מהבנק העולמי. "הקמת הקניונים היא כמו מריחת טיח על קיר מעופש". אבל במקום שסבל כה רבות, הטיח הזה נראה בינתיים יפה למדי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו