תחקיר על רומני: מנהל מפוקפק, מסתיר מידע, ומתחמק ממסים

מגזין "ואניטי פייר" חושף קטעים נרחבים ובלתי מחמיאים מספר חדש על המועמד הרפובליקאי לנשיאות ארה"ב. איך הוא נהיה כל כך עשיר?

נטשה מוזגוביה
כתבת "הארץ" בארה"ב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נטשה מוזגוביה
כתבת "הארץ" בארה"ב

בגיליון חודש אוגוסט של המגזין "ואניטי פייר" מתפרסמים קטעים נרחבים מספר חדש על המועמד הרפובליקאי לנשיאות, מיט רומני, ובו פרטים בלתי מחמיאים על התנהלותו הפיננסית והניהולית בעיקר כמנהל בכיר בחברת הייעוץ "ביין קאפיטל" בין השנים 1984- 1999. בספר, "רומני האמיתי" של צמד התחקירנים מייקל קרניש וסקוט הלמן, מצוטט בין היתר עובד לשעבר של רומני ב"ביין" שחשף כי המועמד לנשיאות הפציר בעובדיו להתחזות לאנשים אחרים כדי לשאוב מידע עסקי על חברות מתחרות. לדברי העובד, רומני ביקש ממנו לפנות לחברות כסטודנט הרווארד שעורך מחקר. "הוא אמר לי משהו כמו: 'אני לא מבקש ממך לשקר, אך זו דרך ממש טובה להשיג את המידע'. זה השאיר לי טעם רע בפה".

גם קרן הפנסיה של רומני בחברת "ביין קאפיטל" צדה את עינם של עורכי התחקיר: היא מוערכת כיום ב-102 מיליון דולר, אך בשנים בהן עבד בחברה חויבו משלמי מסים להשקיע בחשבון הפנסיה שלהם סכום מקסימלי של 2,000 דולר, ו-30 אלף דולר בתוכניות אחרות. רומני אינו טורח להסביר כיצד ההשקעות בקרן הפנסיה שלו הגיעו לסכום כה גבוה, ואילו המחברים נאלצו להסתפק בהשערות מומחים שטענו כי רומני ככל הנראה השקיע את רווחיו מעסקאות מוצלחות במקלטי מס בינלאומיים.

הספר חושף לא מעט פעילות פיננסית של רומני באיי ברמודה, איי קיימן ואף חשבון בנק שפתח בבנק שווייצי ובו 3 מיליון דולרים. כמו כן נכתב על תאגיד שרומני ייסד בברמודה בשנת 1987 ונעדר מלא מעט רשימות נכסים של רומני במשך השנים וזאת למרות שהתאגיד לא עמד בתקן קרנות ההשקעות הפטורים מדיווח. רק בשנת 2010 טרח רומני לכלול את התאגיד בדיווח לרשות המיסים האמריקאית. כיום יש לחברת "ביין קאפיטל" לפחות 138 קרנות באיי קיימן, ורומני עדיין מחזיק בהן השקעות בשווי 30 מיליון דולר, שוב, בחסות העמימות.

רומני ורעייתו לוקחים פסק זמן מהקמפיין, שלשוםצילום: אי-פי

רומני אוהב להשוות את הניסיון העסקי שלו להעדר הניסיון של ברק אובמה בתחום. אך לפי הספר ו"ואניטי פייר", טענותיו של רומני בדבר יצירת מקומות עבודה ושגשוג כלכלי הן מעט מוגזמות. ניתוח עסקאות של רומני ב"ביין" מצביע בעיקר על השתלטות על חברות, תהליך ייעול אכזרי שכלל פיטורים נרחבים וסגירת מפעלים, משיכת דיווידנדים נדיבים ביותר, והמשך פחות מוצלח לחברות שלעתים נסגרו וננטשו על ידי "ביין". כך, למשל, קרה עם חברת האבחון הרפואי "דייד אינטרנשיונל", שמייד לאחר שנרכשה על ידי ביין נסגרו מפעליה בפורטו ריקו ומיאמי. בעוד רומני ושותפיו בגולדמן סאקס משכו רווחי ענק, מצוטטת בספר עובדת בכירה של "דייד" על "יחס קשה במיוחד לעובדים". כפי ש"דייד" נסגרה לאחר שנים ספורות, ללא ש"ביין" תגבה אותה, כך נסגרו לפחות חמש חברות נוספות שנחשבו "בריאות" לפני הרכישה, אך אז רוששו וקרסו.

עוד מתמקד הספר בדיווחי המסים של רומני. למרות שאביו, ג'ורג' רומני, מושל מישיגן שרץ לנשיאות בשנות ה-60 והפסיד, יצר תקדים שנבחר ציבור צריך לחשוף דו"חות מסים של תריסר שנים לאחור, סירב מיט רומני לפרסם דו"חות מסים שלוש פעמים כשהתמודד למשרה ציבורית בכירה: במרוץ לסנאט ב-1994 (כשהפסיד), במרוץ למשרת מושל מסצ'וסטס ב-2002 (כשזכה), ובמרוץ לראשות המפלגה הרפובליקאית ב-2008 כשהפסיד לג'ון מקיין, שאף ביקר אותו על אי הדיווח ועל חשבון הבנק בשווייץ. גם ממשל אובמה תקף את רומני לאחרונה כשטען כי הוא ורעייתו אן רומני שילמו שיעור מס נמוך במיוחד - 15% מההכנסות שלהם - במקום 35%.

מיט רומני באסיפת בחירות בווירג'יניה החודש. קרן הפנסיה שלו מוערכת ב 102- מיליון דולר כשהיה מותר לצבור 30 אלף דולר בלבדצילום: אי-אף-פי

הפרסום ב"ואניטי פייר" אף הוא יצר אתמול התרגשות במחנה אובמה, ששלח לינק לכתבת הענק למיליוני תומכים של הנשיא המכהן.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ