בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצתה מאוחרת: המהפכה הטכנולוגית הגיעה לטיבט

המהפכה הטכנולוגית והרשתות החברתיות חודרות גם לפינות הנידחות ביותר של האזורים הטיבטיים בסין. המודעות הפוליטית שנלווית להן מתגלמת גם בגל ההצתות העצמיות

9תגובות

הנזיר הבודהיסטי הצעיר שוחח בקול חרישי ועצבני על ההתאבדויות והמחאות, הסוחפות את האזורים הטיבטיים של סין, כשפתאום נשמעה מאחוריו קול נקישה עקשנית.

האורח שלו התכווץ מפחד, אולם הנזיר הצביע בשלווה על מחשב, שניצב ליד תשמישי הקדושה שמילאו את חדר השינה שלו בעיר המנזרים טונגרן שבמחוז צ'ינגהאי. קול הנקישה אותת שהגיעה הודעה בטנסנט (Tencent QQ), תוכנת המסרים הפופולארית בסין.

כיום אפשר לשמוע את הצלצולים המוכרים של מכשירי אייפון והצלצול המלודי של סקייפ במנזרים רבים באזור נידח זה שבצפון-מערב סין, שבו הפסגות מכוסות שלג והרמות עשירות בשטחי מרעה. אפילו הנוודים הטיבטים, שאינם מחוברים לאינטרנט, משתמשים בצלחות לוויין כדי לצפות בטלוויזיה הסינית, ולהאזין לשידורים מ"רדיו אסיה החופשית" ו"קול אמריקה".

"אנחנו אמנם חיים הרחק מהערים הגדולות, אבל אנחנו מקושרים היטב לשאר חלקי העולם", אמר הנזיר, בן 34, שבדומה לרוב הטיבטים שמשוחחים עם עיתונאים זרים, ביקש לא לחשוף את זהותו כדי להימנע מעונש קשה.

אף על פי שבאה לאזור באיחור, חודרת עתה המהפכה הטכנולוגית לרוב הפינות המרוחקות והנידחות של האזורים הטיבטיים. היא משנה את חיי היום יום וממלאת תפקיד, שחשיבותו גוברת והולכת, בהפצת קולות הזעם והתרעומת נגד המדיניות הסינית, שטיבטים רבים מתארים כ"חונקת".

המודעות הפוליטית הגוברת מתגלמת גם בהתאבדויות והצתות עצמיות, שהשלטונות אינם מצליחים למנוע. מאז מארס 2010 שרפו עצמם לפחות 34 בני אדם, רבים מהם צעירים וכוהני דת. למרות מאמצי הממשלה להגביל את שטף המידע, אוספים עיתונאים ונזירים מקומיים נתונים ותצלומים על ההתאבדויות, ומצליחים לשלוח אותם למרות "חומת האש הגדולה", מערכת הצנזורה וחסימת התקשרויות של המדינה.

אי-פי

בכמה מקרים מראות התמונות המטושטשות את רגעי הדליקה האחרונים או את גופות המתאבדים שאותם הם מצליחים לצלם לפני שכוחות הביטחון מסלקים את המפגינים הרחק מעיני הציבור. ארגוני זכויות אדם מרכזים את דיווחי החדשות ושולחים אותם באי-מייל לעיתונאים זרים. לעתים קרובות הם מצרפים גם את דרישות המפגינים: אוטונומיה נרחבת יותר והחזרת הדלאי לאמה, המנהיג הרוחני של טיבט, שחי בגלות מאז 1959.

"הטכנולוגיה מאפשרת העלאת מודעות, המתפשטת עתה במהירות רבה יותר מאשר אי פעם", אמרה קייט סונדרס, מנהלת התקשורת בארגון הפועל למען טיבט בלונדון. המודעות העולה משפיעה גם על דור שגדל בימי השלטון הסיני, המתחיל להתייחס בספקנות לתעמולה הרשמית המשמיצה את הדלאי לאמה או מכנה את המתאבדים "טרוריסטים". אפילו תלמידים בחטיבות הביניים, שאלפים מהם יצאו השנה להפגנות במחאה על ביטול ספרי הלימוד בשפה הטיבטית, מכירים היטב את שפת ההתנגדות.

דיקי צ'הויאנג, שרה בממשלת טיבט הגולה, אומרת שרבים מהמתאבדים משקפים קבוצה שמשכילה יותר מהדור הקודם ומקושרת יותר ויותר לעולם החיצון. "זה דור הרבה יותר נועז ויש לו מודעות פוליטית גבוהה", מציינת צ'הויאנג, המתגוררת בדרמסאלה שבהודו. "הם רוצים לשלוח מסר חד-משמעי המציג את תחושותיהם הנחרצות על אודות המצב בשטחים הטיבטיים".

לדברי מומחים ופרשנים, ההבדל בין המתרחש כיום למהומות האלימות שהתרחשו לפני ארבע שנים בולט במיוחד. לדבריהם, קשה עדיין לדעת מה בדיוק קרה בזמן המהומות של 2008, שהחלו בלאסה, בירת המחוז הטיבטי האוטונומי, או אחריהן. ארגוני זכויות אדם טוענים כי מאות בני אדם באזור נהרגו בידי המשטרה. הממשלה מודה כי נהרגו 25 בני אדם, אולם טוענת שרובם היו סינים בני האן שנהרגו בידי המתפרעים. לדברי המשטרה, נהרגו גם קומץ של מפגינים טיבטים, שהורשעו והוצאו להורג בשל השתתפותם במחאות האלימות.

אי-פי

"אין לנו שמץ של מושג כמה טיבטים מתו ב-2008, אולם כעת, תוך זמן קצר אנחנו מקבלים תמונות של כל מי שמתאבד בהצתה", כך אומר רוברט בארנט, מנהל התוכנית ללימודי טיבט המודרנית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

לדברי גולים טיבטים וארגונים למען טיבט, כאשר נערכות הפגנות רחוב מאולתרות, הם מקבלים שיחות טלפון, שמספרן הולך וגדל. התקשורת בין הצדדים היא דו-כיוונית: בזמן הפגנה שנערכה מול שגרירות סין בלונדון, שלח אחד המשתתפים בה תמונות מההפגנה בזמן אמת באמצעות סקייפ.

דורג'ה, נזיר בן 23, ממנזר קומבום שבצ'ינגהאי, הוא דוגמה אופיינית לדור המחובר יותר ויותר לעולם ויודע מה מתרחש בו. בחדרו תלויה גיטרה אקוסטית, שעליה הוא פורט לפעמים בשעות לילה מאוחרות. על קירות חדרו תלוי פוסטר של שחקן הכדורסל, קובי בריאנט.

ואולם, רכושו היקר ביותר הוא המחשב, שבו הוא משתמש פעמים רבות כדי להוריד שירים של סלין דיון או דיווחי חדשות שמשדרים ארגונים למען טיבט. "כולנו יודעים איך לקפוץ מעל לקיר", הוא אומר בערמומיות, ורומז בכך לתוכנה שעוקפת את ההגבלות שהסינים מטילים על האינטרנט. "אני חושב שכולנו מודעים לזהות הטיבטית שלנו יותר מתמיד", הוא אומר.

ואולם, פעילות מסוג זה עלולה להיות מסוכנת. דורג'ה טוען שבחודש מארס נלקח אחד הנזירים בידי שוטרים, כמה ימים לאחר שחברו במחוז סצ'ואן התקשר כדי לדווח על ההתאבדות האחרונה. טעותו של הנזיר, מסביר דורג'ה, היתה שהוא סיפר על כך לבני אדם רבים מדי. "המשטרה נמצאת בכל מקום", הוא אומר.

לטענת קבוצות של גולים, מאמצי הממשלה למנוע דליפה של מידע זוכים להצלחה רבה בעיקר ברוב חלקי המחוז האוטונומי של טיבט, שבהם אמצעי הביטחון הם דרקוניים והכניסה לעיתונאים זרים אסורה.

חסימה של שידורים מונעת מרוב תושבי לאסה, למשל, להאזין ל"רדיו אסיה החופשית", אומר מנהל הרדיו, דן סאותרלנד.

ואולם במזרח, ובעיקר באזורים הטיבטיים שבהם השלטון אינו מחמיר במיוחד, הפחד מנקמה עדיין אינו מונע את השיתוף במידע. אזורים אלה, שהיו בעבר חלק מטיבט הגדולה ונקראו בשמות ההיסטוריים "אמדו" ו"קאם", הם עשירים יחסית ומהווים זה זמן רב חממה לתסיסה אינטלקטואלית והתנגדות עממית. כאן, בצ'ינגהאי, התרחשו התאבדויות והפגנות המוניות למרות נוכחות צבאית גדולה.

בימים אלה, דורשים השלטונות מטיבטים שרוצים לצלם מסמכים, מכתבי דת ועד ספרי הדרכה חקלאיים, לקבל אישור מהמשטרה המקומית. לקוחות של בתי קפה, שבהם יש חיבור לאינטרנט חייבים להציג תעודות מיוחדות שמנפיקה המדינה. לדברי תושבים מקומיים, לאחר הצתה עצמית, שאירעה השנה במחוז גנסו, ריכזה המשטרה את עדי הראייה באחד השווקים, החרימה את הטלפונים הסלולריים שלהם ומחקה מהם תמונות.

נזירים בלבראנג, מנזר ענק שבו מבקרים תיירים רבים, טוענים שמגדל שנבנה לאחרונה, המתנשא מעל למתחם המקודש, יכול להפריע לשיחות של טלפונים סלולריים או אפילו לחסום אותן לחלוטין. לדבריהם, קציני ביטחון בכירים השתמשו במגדל בקיץ שעבר במהלך ביקורו של הפנצ'ן לאמה, המנהיג הדתי שנבחר על ידי בייג'ין, שבעיני טיבטים רבים אינו נתפש כמנהיג חוקי. "במשך חמישה ימים, כל הטלפונים שלנו לא עבדו", אמר אחד הנזירים.

לוסאנג, נזיר בלבראנג, אומר ששיטות כאלה יעילות רק לזמן קצר משום שהשלטונות נאלצים בסופו של דבר להחזיר את השירות על כנו כדי לא לפגוע בכלכלה המקומית. באחד הערבים האחרונים, נעל לוסאנג, גבר בשנות ה-40 לחייו ובעל לשון חדה, את דלת ביתו והציג את המידע ששמר במחשב שלו: תצלום של פסטיבל דתי שנערך לאחרונה, צווים ממשלתיים שסרק, ותמונות אסורות של הדלאי לאמה.

אחרי שהתעכב לזמן מה למראה תמונתו של נזיר בן 21, שהתאבדותו בשנה שעברה עוררה את גל ההתאבדויות האחרון, הוא נשאל אם הוא חושב שתצלומים כאלה נותנים השראה לחקיינים. הוא הניד בראשו ואמר שההגבלות הממשלתיות, ולא תמונות המתים, גורמות לצעירים להתאבד. "כשאתה חונק מישהו, אל תתפלא אם הוא יבעט בחזרה", הוסיף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו