בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אותו זה מצחיק

הקומיקאי הצרפתי דיידונה משך אלפים להופעותיו, אך כשהחל להשתלח ביהודים ספגה הקריירה שלו מכה קשה. למרות זאת, הוא אינו מסתיר את עמדותיו האנטישמיות

45תגובות

הקומיקאי והשחקן דיידונה נהג בעבר למשוך אלפי מעריצים נלהבים להופעותיו. הוא התפרסם בגילום דמותו של מהגר ממערב אפריקה, גס רוח במידת-מה, המדבר בצרפתית מיושנת ובו-בעת מלגלג על ידידו העצבני והנמוך, שותפו להצגה. דיידונה גם שיחק תפקידים פרובוקטיביים רבים אחרים כגון משתף פעולה עם הנאצים בתקופת משטר וישי, בעל מוסך חמדן ומושחת וקצב הומוסקסואלי.

ואולם, הקריירה של דיידונה ירדה מהפסים. אחרי שהשתלח ביהודים, המעיט מערך השואה בהצגות ובראיונות והשתתף בצורה פעילה במאבק נגד הציונות, הוא נודה בצרפת. כיום הוא נאבק למכור כרטיסים למופעי הסטנד-אפ שלו, אשר נערכים באולמות קטנים, על במות מאולתרות בחוות ואפילו באוטובוסים. קשרו האמנותי עם הקומיקאי היהודי אלי סמון, ששיחק את ידידו כשהשניים הופיעו בהצלחה יחד - נותק.

בחודש שעבר שב דיידונה לאור הזרקורים ברחבי העולם, ושוב מסיבות שליליות. הקרנת סרטו הראשון כבמאי, "האנטישמי", בוטלה ב‑Marche du Film, "שוק" הסרטים שנערך לצד פסטיבל קאן. שבועות ספורים לפני כן בוטלו ארבע הופעות שלו במונטריאול אחרי מחאה של ארגונים יהודיים. אך דיידונה, בן 47, אינו נשבר וטוען שהוא ממלא תפקיד חיוני בחברה הצרפתית הגזענית והמדושנת. "הורשה לי לצחוק על כל דבר פרט ליהודים. הבנתי שאסור לצחוק עליהם", אמר החודש בראיון.

קורנטין פולן, ניו יורק טיימס

"בצרפת יש גרסאות רשמיות של ההיסטוריה שאי אפשר לחלוק עליהן. קחו למשל את תאי הגזים. האם מישהו מתכוון לשאול: 'סליחה, האם אפשר לראות את התוכניות?", הוא אומר לקהלו הצעיר והגברי ברובו, בתוכניתו הנוכחית הנקראת "תחזירו לנו את ישו". התיאבון שלו למה שהוא מכנה "התקפות הומוריסטיות" אינו יודע שובע בצרפת, שבה חופש הביטוי הוא זכות בסיסית אך עידוד אפליה גזעית והכחשת רצח עם שהוכר רשמית, הם פשע. "אני מלך הליצנים", הוא אומר, "וליצן הוא זה שמניח את אצבעו על אמיתות מסוימות שהחצר לא רוצה לשמוע".

בצרפת יש היסטוריה ארוכה של קומיקאים שנוגעים בגבולות הטעם הטוב בכל הנוגע לעיסוק בגזע ובדת. הקומיקאי המפורסם פייר דפרוז', שמת ב‑1988, סיפר לקהלו שנתיים קודם לכן כי "היהודים התנהגו בעוינות כלפי המשטר הנאצי בתקופת מלחמת העולם השניה". קולוש, שגם הוא הלך בינתיים לעולמו, אמר בשנות ה‑80 בתוכנית טלוויזיה כי ישו היה יהודי משום ש"חי 33 שנים עם אמו".

למרות שדיידונה הופיע פעם בשידור טלוויזיוני כשהוא מחופש לרב שלובש מדי צבא וקרא בסרקסטיות לצעירים להצטרף "לציר האמריקאי-ציוני" (וגרם להלם בכל צרפת), הוא איננו סאטיריקן בנוסח סשה ברון-כהן. המסר שלו פוליטי ובוטה יותר. הוא מיודד עם מנהיגים קיצוניים כמו אלן סוראן וז'אן מרי לה פן, מייסד מפלגת "החזית הלאומית". הוא גם התחרה על מושב באסיפה הלאומית וקיבל קצת יותר מאחוז מהקולות במחוז ההצבעה הסמוך לפאריס שבו התחרה.

תיאטרון La main d'or ("יד הזהב"), שבו אפשר לראות פוסטרים ותקליטורים שלו, והבר שלו הנקרא "מועדון החיזבאללה" היו במשך זמן-מה, המטה הבלתי רשמי של ארגון בשם Egalite et Reconciliation ("שוויון ופיוס") המקורב למפלגות הימין הקיצוני בצרפת. בתיאטרון זה מוצגים בעיקר המופעים של דיידונה, אך מופיעים בו גם קומיקאים צעירים אחרים שהופעותיהם לא תמיד פוגעות ביהודים.

רישאר פראסקייה, נשיא קרי"ף, ארגון הגג של הקהילות היהודיות בצרפת, כתב בעבר כי דיידונה הוא "שכיר חרב שמקדם השפלות" וכי הוא "הראשון באירופה שגורם לאנשים לצחוק על קורבנות השואה", אך לקומיקאי הצרפתי זה לא מפריע. הוא כבר הועמד למשפט פעמים רבות והואשם בהטחת עלבונות גזעניים. באחת הפעמים הזמין את רובר פוריסון, היסטוריון ומכחיש שואה, אל הבמה וביקש מהקהל למחוא כפיים. במקרה אחר הופיע אחד מעוזריו של דיידונה כשהוא לבוש בבגדי אסיר במחנה ריכוז, ונתן לפוריסון פרס מדומה - פרס "האיש שאף אחד לא רוצה להיות קשור אליו". בפעם אחרת תיאר דיידונה את השואה כ"הנצחה פורנוגרפית" והורשע בהשמצה בפומבי. בניגוד לקולוש ודפרוז', דיידונה נקנס בסכום של כ‑7,000 אירו.

דיידונה הוא בנם של אב מקמרון ואם צרפתייה לבנה, ציירת וסוציולוגית בגמלאות. שמו המלא הוא דיידונה ("ניתן על ידי אלוהים") מבאלה מבאלה. הוא גדל במשפחה קתולית צנועה ליד פאריס, היה נשוי פעמיים ויש לו שבעה ילדים. בעבר תיאר עצמו כ"לא יהודי, לא מוסלמי, לא ממש שחור וממש לא לבן". בחלק מהזמן הוא מתגורר בקמרון ואומר שהוא אפריקאי "שמגן על הקולוניות מפני הקולוניאליסטים". "כשאתה בנו של עבד, אתה יכול לצחוק על הכל", הוא מוסיף.

דיידונה עבד כמוכר מכוניות עד שפגש את אלי סמון. יחד הקימו השניים את צוות הבידור "אלי ודיידונה". אלא שהפרובוקציות החוזרות ונשנות של דיידונה נגד יהודים ודברי השבח שחלק ל"כריזמה" של אוסמה בן לאדן ול"היעדר היומרנות" של נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד (שאותו פגש ב‑2010 בנסיעה לאיראן), עוררו את חמתם של רבים בצרפת. הרשימה כוללת כמה ראשי עיריות שביטלו את הופעותיו מחשש לזעם הציבור. דיידונה וסמון עבדו יחד שבע שנים עד לפרידתם ב‑1997. כיום אומר השותף לשעבר כי דיידונה עבר מזמן את גבול ערכי המוסר, ועל אחת כמה וכמה את גבול הטעם הטוב. "כשהיינו על הבמה שכחתי שאני יהודי והוא שחור", אומר סמון, "התנגדנו בחריפות לגזענות. היינו סמל ההתנגדות לגזענות".

אי-פי

לאחר פרידתם החל דיידונה להופיע לבדו. הוא כתב 13 הצגות שבהן הופיע, והשתתף ביותר מ‑20 סרטים, כולל הלהיט הצרפתי מ‑2002 "אסטריקס ואובליקס פוגשים את קליאופטרה". בסרט הראשון שהוא מביים, ששמו כאמור "האנטישמי", הוא מלגלג על אושוויץ באמצעות הצגת תמונות בשחור לבן בהן נראה חייל אמריקאי המתבונן בתא גזים ולועג לכלים, כמו ראשי המקלחות, שבהם השתמשו הנאצים להרוג יהודים.

הסרט קיבל ביקורת קטלנית ב"נובל אובזרווטר", ומנהל שוק הסרטים בפסטיבל קאן, ז'רום פאיאר, אמר כי סרטו של דיידונה לא יוקרן כי "אנחנו אוסרים הקרנת כל סרט שפוגע בסדר הציבורי ובאמונות דתיות". אלא שלדיידונה הכריזמטי והמרשים בטבעותיו הגדולות ובזקנו הארוך, לא אכפת. ההומור שלו נובע מאכזבה מחברה שמשקרת "ומגינה על האינטרסים שלה". עם זאת, לשאלות העוסקות בהשקפותיו הוא עונה בצורה מעורפלת. "הכינוי 'יהודי מלוכלך' הוא בלתי נסבל כמו 'ערבי מלוכלך'", אמר ב‑2004 לעיתון השווייצי "לה טאמפ". "אבל כשאתה מחפש עבודה, קשה יותר להיות שחור מאשר להיות יהודי".

דיידונה מגנה את מה שהוא מכנה "השליטה הציונית" על החברות המערביות, ואת הדגש המופרז על זוועות השואה לעומת ההתעלמות מפשעים אחרים, כמו עבדות וגזענות. "הכניעה שלנו לשואה הגיעה לדרגה כזו שהיא הפכה לדת חדשה", הוא אומר ומציין כי בהשוואה לסבל אחר, כמו העבדות, "אין היא ללא תקדים בקנה המידה האנושי". הקומיקאי השנוי במחלוקת גם אינו מחבב במיוחד את ארה"ב, ופעם אף כינה את הנשיא אובמה "משרת שעושה יותר ממה שהתבקש לעשות".

בקרב המעצרים הדעות חלוקות, אך רובם סבורים שדיידונה הוא לא יותר מפרובוקטור מקצועי המנותק מהמציאות. "מעל לכל, הוא מצחיק מאוד", אומר ז'אן פרנסואה סאקה, בן 31, מכונאי שראה החודש את הופעתו של דיידונה לראשונה. "מה שמדאיג אותי זה כשמתחילים להתייחס ברצינות למה שאומר קומיקאי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו