בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממלחמת אזרחים למלחמת קיום

דרום סודאן, המדינה הצעירה בעולם, חוגגת יום הולדת שנה. מאבק עם השכנה מצפון, סכסוכים אתניים וקשיים כלכליים אמנם מעיבים על השמחה, אך אזרחיה כבר שבים מכל רחבי העולם, ויש שמזכירים שמדינה אף פעם לא נבנית ביום

6תגובות

בדיוק לפני שנה הכריזה דרום סודאן - המדינה הצעירה בעולם - על עצמאותה. המדינה הצעירה נהנית מתמיכה בינלאומית, מהשקעות מרחבי העולם (כולל ישראל) ומקבלת אל חיקה זרם הולך וגובר של אזרחים חדשים. אבל על יום חג זה מעיבים גם לא מעט עננים.

דרום סודאן - מדינה ללא מוצא לים, ששטחה כ-650 אלף קילומטרים רבועים, ואוכלוסייתה למעלה מ-10 מיליון תושבים (נכון ליולי 2012) - קמה בעקבות משאל עם, שבו הצביעו 98% מהתושבים בעד התנתקות מחרטום. כמה שנים קודם לכן, ב-2005, נחתם הסכם שלום בין הצפון לדרום, ששם קץ לאחת ממלחמות האזרחים הממושכות ביותר באפריקה, בה נהרגו כשני מיליון בני אדם.

לדברי פרופ' גליה צבר, ראש התוכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב, שני האתגרים העיקריים העומדים לפתחה של דרום סודאן הם המאבק עם סודאן, בעיקר על מאגרי הנפט, והסכסוכים האתניים בתוך המדינה. לדידה, דווקא הראשון קל יותר לפתרון. "זה אתגר שבאופן יחסי הפתרון שלו הוא לא בלתי אפשרי", אמרה צבר ל"הארץ". לגבי המתיחות הפנימית, מסבירה צבר כי "המאבקים האלה לאין ערוך יותר מורכבים לפתרון ממאבקים אחרים. המאבקים בין הקבוצות האתניות והיריבות הגדולה הם אלה שאותי מאוד מטרידים - חוסר היכולת להתעלות מעל וליצור שיח אזרחי לאומי חדש".

במחוז ג'ונגליי, לדוגמה, סכסוכים בין שבטים - שכללו חטיפות נשים וילדים - גבו את חייהם של למעלה מאלף בני אדם בשנה שעברה. בינואר האחרון פשטו על פי הדיווחים בין 6,000 ל-8,000 צעירים חמושים משבט הלואו נואר על בתיהם של בני שבט המורלה, כנקמה, לדבריהם, למעשי אלימות קודמים. עם זאת כוח האו"ם שמוצב במחוז והמושל המקומי טענו באחרונה כי המצב הביטחוני השתפר משמעותית, כחלק מיוזמה חדשה של הנשיא.

בשנים האחרונות התמקדה תשומת הלב העולמית במערב סודאן - ליתר דיוק, בחבל דארפור. אך בעוד שבדארפור הסכסוך ניטש בין מיליציות ערביות שנהנו מתמיכת הממשלה לבין התושבים השחורים במערב, המאבק בין ג'ובה לחרטום התנהל בין הצפון המוסלמי ברובו לבין תושבי הדרום הנוצריים והאנימיסטים (סודאנים שמאמינים בדתות מסורתיות מקומיות).

גם מבחינת כלכלה, בריאות ותשתיות, מצבה של דרום סודאן בכי רע. המלחמה עם הצפון גבתה מחיר גבוה מהאזרחים, שרובם מתפרנסים מחקלאות קיום, ולמרות שלמעלה מ-90% מהכנסות הממשלה מגיעים מהפקת נפט, רוב התושבים ייאלצו להמתין לפירות המשאב היקר. הנשיא סאלווה קייר, שלמדינתו עתודות נפט גדולות בהרבה מהשכנה בצפון, החליט להשעות את הסכם חלוקת הנפט עם סודאן, עד שלא תבנה הממשלה תשתית עצמאית להעברתו. שתי המדינות עדיין מסוכסכות בגלל מחוז אביי העשיר בזהב השחור ושוכן על הגבול ביניהן.

זאת ועוד, על פי הערכות, כמיליון כלי נשק טרם נתפסו בידי הרשויות. נתונים מדכדכים נוספים כוללים את שיעור תמותת האמהות הגבוה בעולם (לפי האו"ם), סגירתה של האוניברסיטה היחידה במדינה בעקבות התנגשויות אתניות במשחק כדורגל, והעובדה שבמדינה שגודלה פי שניים מגרמניה, יש רק 60 ק"מ של כבישים סלולים.

אך יש גם קולות הקוראים למידה של סבלנות. "לחשוב שבתוך שנה כל המערכות (בדרום סודאן) תתפקדנה, זאת איוולת, זו אי-הכרה במציאויות פוליטיות", אמרה צבר ל"הארץ". "אנחנו התרגלנו לתוצאות מיידיות בכל דבר, ואנחנו שוכחים שבנייה של מדינה חדשה זה תהליך ארוך ומייגע". לדבריה, "כשאנחנו מסתכלים על דרום סודאן, מדינה שכמעט מיום קבלת העצמאות של סודאן מבריטניה נמצאת בסוג של לחימה עם הצפון, הרי שכל התפישה של מדינה שמתנהלת עם מוסדות שמנהלים אותה, עם תשתיות אזרחיות, מביוב ומים ועד תשתיות אחרות כמו מערכת בריאות ומערכת חינוך - לחשוב שכל זה יכול להיות מוקם בשנה, זה לא נכון".

כמו בכל מדינה חדשה, קליטת אזרחים ופליטים מהנכר היא אתגר מורכב. "הסוכנות הבינלאומית להגירה צופה כי כ-2.5 מיליון מהדרומיים ישובו מהצפון, עוד כחצי מיליון מאוגנדה, מיליון מקניה, ועשרות אלפים ממקומות רבים - מאתיופיה ועד ישראל, ארצות הברית וקנדה", כתבה ב"הארץ" דנה הרמן בעת ביקורה בבירה ג'ובה, לרגל הכרזת העצמאות. אבל במדינה צעירה, הצעירים לא אומרים נואש - להיפך. מבריטניה ועד אוסטרליה הם עושים את דרכם למולדת שזה עתה נולדה. "גדלתי עם התחושה שיום אחד יהיה לי מקום שאוכל לקרוא לו בית", אמרה ניינואיר ג'וזף איום לבי-בי-סי, עם שובה מפרת, אוסטרליה. "מי שיעשה את השינוי זה הדור שלנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו