בית משפט בלי שיניים

בית הדין הפלילי בינלאומי לא מצליח להתגבר על מאבקי הכוח בין המעצמות, ובמבחן האמיתי שלו – הבאת רודני העולם הערבי למשפט - הוא נכשל

לידיה פולגרין, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לידיה פולגרין, ניו יורק טיימס

זה היה מקרה שנועד בדיוק לחקירת . מנהיגה האוטוקרטי של תימן נאחז בשלטון, והורה לכוחות הביטחון שלו לפתוח באש לעבר מפגינים לא חמושים. מאות נהרגו. רבים יותר נפצעו.

ואולם, כשכלת פרס נובל התימנייה טאווקול קארמן נסעה להאג כדי לבקש פתיחת חקירה בנדון, נאמר לה שבית המשפט נדרש קודם כל לקבל את אישור מועצת הביטחון של האו"ם. זה לא קרה. הנשיא לשעבר עלי עבדאללה סאלח עדיין רב השפעה, ומנהל חיי נוחות ועושר בבירת תימן. כעת, כמעשי זוועה בקנה מידה גדול יותר קורים בסוריה, נראה כי הנשיא בשאר אסד יחמוק גם הוא מתביעה, בדומה לסאלח.

אישים אלה לא הועמדו לדין כיוון שיש להם בעלי ברית חזקים המאיימים לקעקע את ההסכמה הבינלאומית השברירית שהובילה להקמת בית המשפט הבינלאומי ב-2002 ואשר לפיה מנהיגים אמורים להיות האחראים לפשעים המבוצעים נגד בני עמם.

פאטו בנסודה, עורכת דין מגמביה, מושבעת לבית המשפט הבינלאומי, בחודש שעברצילום: רויטרס

חוסר היכולת לפעול נגד כמה מהמנהיגים שפרשו או הודחו בעקבות האביב הערבי מחזקת את דברי המבקרים שרואים בבית המשפט תופעה החושפת את הסדר העולמי הלא-דמוקרטי. לדבריהם, הצדק לכאורה נועד למנהיגים מנודים, או לבכירים אפריקאים ממדינות חלשות, נטולות נותני חסות חזקים.

"נראה לנו שהמשפט הבינלאומי לא כפוף לחוק", אמר ראמי נחלה, פעיל סורי גולה וחבר המועצה הלאומית הסורית. "הוא כפוף לפוליטיקה. לנסיבות. הוא תלוי במצב, בחשיבותו של האדם. זה לא צדק אמיתי".

מאז הקמתו הצטרפו לבית המשפט הפלילי הבינלאומי 120 מדינות, רבות מהן כאלה שביצעו או ספגו את זוועות המאה ה 20, כמו גרמניה, פולין, יפאן, קמבודיה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, סיירה ליאון, ארגנטינה וקולומביה.

כיום, שלושה ראשי מדינה לשעבר נתונים במעצר, ואחד מהם, . בית המשפט פתח בחקירות רבות הנוגעות לאירועים החמורים ביותר בעשור האחרון, והרשיע נאשם אחד, איש מיליציה קונגולזי שהואשם בהפיכת ילדים לרוצחים. משפטו של הגנרל הבוסני סרבי ראטקו מלאדיץ' אמור להתחדש השבוע בבית המשפט לפושעי מלחמה מיוגוסלביה לשעבר.

במזרח התיכון, שרק מדינות בודדות בו הצטרפו לבית המשפט ולרבות אחרות יש בעלות ברית במועצת הביטחון, מנהיגים אוטוריטרים ממשיכים במעשיהם כשהם חסינים מעונש. תופעה זו פוגעת באמון שאמור להיות במערכת.

בית המשפט הפלילי הבינלאומי החל לפעול לפני עשר שנים. הציפיות היו נמוכות והתמיכה מצד המעצמות מועטה. שלוש מחמש בעלות זכות הווטו במועצת הביטחון, ארה"ב, רוסיה וסין, סירבו להכפיף את עצמן לשיפוט.

בפברואר 2011 הצביעה מועצת הביטחון פה אחד בעניין חקירת בית המשפט הפלילי הבינלאומי את ממשלת לוב בראשות קולונל מועמר קדאפי ובכירים אחרים. בית המשפט הגיש כתבי אישום נגד קדאפי ואחדים מבכירי ממשלתו, אולם הוא נהרג בטרם הועמד למשפט.

בית המשפט לא פעל במדינות ערביות אחרות בהן התחוללו מהפכות, בשל הקשרים בין המדינות המדוברות לבין מדינות בעלות זכות וטו במועצת הביטחון. בחריין ותימן הן בעלות בריתה של ארה"ב, שאינה חתומה על הסכם הקמת בית המשפט. רוסיה וסין, שגם הן אינן חתומות, מקורבות לממשלת סוריה, וסביר שיעצרו כל נסיון להעביר את הפרשה לבית המשפט.

לאורך השנים טענו מדינות אפריקניות כי בית המשפט הפלילי הבינלאומי התמקד בעיקר בסכסוכים אפריקניים. לא מדובר בפעולה מכוונת, כיוון שבית המשפט רשאי לחקור רק אירועים שהתרחשו לאחר הקמתו ב 2002, ובשנים אלה קרו רוב הסכסוכים העקובים מדם היו באפריקה.

אולם היו אירועים נוספים שחמקו מהישג ידו של בית המשפט. ב 2009 נלכדו 200 אלף אזרחי סרי לנקה על החוף, בין כוחות הממשלה לכוחות הטאמילים. ההנחה היא שעשרות אלפים נהרגו. בית המשפט לא בדק מעולם את הפרשה, כיוון שסרי לנקה היא בעלת ברית קרובה של סין. מומחים במשפט בינלאומי ציינו שגם האישומים בדבר פשעים בעזה לא ייחקרו לעולם, בגלל הקשרים בין ארה"ב לישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ