בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אני יולדת! איפה הצלם?

יותר ויותר הורים בארה"ב מזמינים צלמים מקצועיים שינציחו את הלידה. העניין הגובר בתיעוד התהליך הופך אירוע שהתרחש בעבר רק בדלתיים סגורות לחוויה שחולקים עם חברים בפייסבוק

21תגובות

בכל פעם שלינזי סטון נכנסת למקלחת היא מניחה את הטלפון הנייד שלה בהישג יד כדי לא להחמיץ בשום אופן שיחה דחופה מאשה שכורעת ללדת. היא מתכננת את חופשותיה כמה חודשים מראש כדי שלא יתנגשו בתאריך לידה צפוי כלשהו. היא ובעלה יוצאים מביתם בגראנברי שבטקסס במכוניות נפרדות לכל בילוי משותף, זאת כהכנה מראש למצב שבו תיאלץ לנסוע במהירות לבית החולים.

סטון, בת 33, אינה רופאה, אחות, דולה או מיילדת. היא צלמת לידות, מקצוע צנוע ומתפתח שהחל לפרוח באחרונה ומוקדש לתיעוד התהליך, שאינו פחות משמעותי מטקס הנישואים אם כי מעט מסובך יותר לצילום.

"בהתחלה חשבתי שאנשים צוחקים עלי ושאלתי אם באמת ההורים רוצים שאבוא ללידה", אמרה סטון, שהחלה לצלם לידות לאחר שמכרה שלה שהתרשמה מתמונות משפחתיות שצילמה שאלה אותה אם תסכים לצלם את תהליך הלידה שלה.

ניו יורק טיימס

בעבר נחשבה הלידה לאירוע שמתרחש מאחורי דלתיים סגורות. אירוע מגואל בדם וכואב שבו לא האם ולא הרך הנולד נראים במיטבם. בהמשך נכנסו האבות לתמונה והחלו לצלם בידיים רועדות. ואולם, כיום מסתמן עניין הולך וגובר בחוויית הלידה, לא רק כאמצעי להבאת ילדים לעולם אלא כאירוע העומד בפני עצמו, שראוי להנצחה. יותר ויותר בני אדם שואפים להנציח את הלידה ולעתים אף לחלוק את התצלומים עם חברים בפייסבוק.

צילום לידות התפשט בכל רחבי ארה"ב, מלוס אנג'לס במערב ועד סולט לייק סיטי וסינסינטי. באגודה הבינלאומית של צלמי לידות מקצועיים, גוף שהוקם בידי צלמת מאוסטין שבטקסס שקיבלה אינספור הזמנות צילום מנשים במדינות אחרות בארה"ב שלא מצאו צלמי לידות בסביבתן, חברים כיום כ‑400 צלמים וצלמות.

הצלמים ולקוחותיהם התרגלו למבטים הבוחנים והמופתעים ולשאלות חטטניות ("מה בדיוק אתם מצלמים?"). ואולם, העיקרון המנחה שלהם הוא פשוט: אם יש כוונה לתעד כל בננה מעוכה שהילדים אוכלים כאילו מדובר באירוע היסטורי, האם לא הגיוני שרגע בואם לעולם יצולם במצלמה של איש מקצוע?

"אני רוצה לראות את רגע הלידה", אמרה ריזי הנטג'ס מלונג ביץ' שבקליפורניה, ששילמה 1,895 דולרים כדי שבריאנה קלאג'יאן, שותפה בחברת "צילומים וצחקוקים" (Shoots and Giggles Photography), תתעד את לידת תינוקה הראשון. "הרגע שבו בעלי ואני מגלים מהו מין התינוק זה רגע שאני רוצה לראות" (בסופו של דבר, ילדה הנטג'ס בניתוח קיסרי והצלמת לא הורשתה להיכנס לחדר הניתוח. עם זאת, הצליחה קלאג'יאן להפיק תצלומים אמנותיים רבים לפני הלידה ואחריה).

כמה צלמים מציעים חבילת לידה שכוללת מגוון רחב של תמונות המלוות את המשפחה בזמן ההיריון ואחרי הלידה. סטון מתמקדת בתהליך הלידה עצמו. היא התחילה בכך לפני שש שנים, לאחר שאם יולדת הפיצה את התמונות שצילמה בקרב חברותיה. כיום מצלמת סטון חמש לידות בממוצע בחודש וגובה מלקוחות חדשים יותר מ-700 דולרים. היא משתדלת להגיע לחדר בית החולים כאשר ליולדת יש פתיחה של שישה סנטימטרים במטרה לצלם את שלבי הלידה האחרונים.

בגלל נסיעותיה המהירות לבית החולים, קיבלה סטון אינספור דו"חות על עבירות תנועה. ואולם, מלבד זאת, קיימים עוד כמה סיכונים מקצועיים, במיוחד חוסר שביעות רצונן של הנשים שמתאכזבות בשעה שהלידה אינה מתנהלת לפי התוכנית ויש צורך בניתוח קיסרי. היולדות לעתים רבות גם מאוכזבות מהתצלומים שאינם עונים על ציפיותיהן.

"הן דיוות", אומר צלם לידות שהתייחס לדרישותיהן של כמה מהיולדות לצלם אותן רק בזוויות מחמיאות. בעיה אחרת מתעוררת בשעה שהלידה מהירה מדי. "היה תינוק אחד שנולד בחניון", סיפרה בצער קארן פנטון, צלמת לידות מאורטינג שבוושינגטון.

אי-פי

מלאני פייס וקלי סמית מחברת הצילומים "התחלות יפות" בסינסינטי הוזמנו להתחיל בצילומים ביום שבו קיבלה האם המיועדת את תוצאות בדיקת ההיריון. יש אמהות שהתקשרו אליהן בשבוע החמישי או השישי להריון. "אני שואלת לפעמים אם הן בטוחות שהן בהיריון ומציעה להן להיבדק אצל רופא", אומרת פייס.

כמה בתי חולים בארה"ב אוסרים לצלם בשעת הלידה. במקומות רבים אחרים הרופאים והאחיות שבמשמרת קובעים באופן לא רשמי את הכללים. כמה מהם אף מאשרים לצלמים להיות נוכחים בניתוחים קיסריים. לדברי כמה צלמים, בלידות בבתי חולים ההעדפה הרווחת היא לא להשתמש במצלמת וידיאו. לעומת זאת בלידות בבית האמהות קובעות כיצד תצולם הלידה.

"נוהלי בתי החולים ברורים למדי. אסור להשתמש במצלמות בחדרי ניתוח או לידה", כך אומר ז'אק מוריץ, מנהל המחלקה הגינקולוגית בבית החולים רוזוולט בניו יורק. עם זאת הוא מודה כי "המדיניות הרשמית והמדיניות בפועל הן שני דברים שונים לחלוטין".

רנדי האטר אפשטיין, מחברת הספר "תוציאו אותי: תולדות הלידה מגן העדן ועד בנק הזרע", אומרת כי "בתרבות שבה אנו חיים מתעורר לעתים הצורך של נשים להפוך את הלידות לאירוע מצולם".

לדבריה, יש לחץ רב לא רק להעריך ולטפח את חוויית הלידה אלא גם להציגה כמשהו יפה. "ואז האם לובשת בחזרה את הג'ינס הצמוד ומציגה צילום שלה ושל התינוק שבו הם נראים נינוחים ויפים, כמו כל הידוענים", היא מוסיפה.

עם זאת, אפשטיין מודה ש"כעת, כשבני כבר בן 18, היה יכול להיות נחמד לראות את תמונותיו ברגע הלידה". היא הוסיפה שלדעתה בנה מן הסתם לא היה מסכים אתה. "גם היום הוא לא מוכן להצטלם, ובוודאי שלא ירצה לראות תמונה שלו מגיח לאוויר העולם".

כל הצלמים נשאלים שאלה אחת קבועה. "סליחה", שואלים רבים, "איפה בדיוק אתם עומדים בשעה שהתינוק נולד?". התשובה היא "בדרך כלל ליד ראשה של האם, אלא אם היא מבקשת לצלם את הלידה מזווית אחרת". שאלה נפוצה אחרת היא "למה האב או בן הזוג לא מצלמים?".

התשובה טמונה ככל הנראה בתצלומים שפנטון, הצלמת מאורטינג שבוושינגטון, צילמה בשנה שעברה ובהם מככב אב שבנו נולד בניתוח קיסרי. הוא היה בלחץ ולא ידע כיצד להגיב. ואולם, בזכות התצלומים של פנטון גם זה יהיה רגע שלא יישכח. "הוא התעלף על הרצפה. צילמתי אותו יושב על כיסא אחר כך, שטוף זיעה ומחזיק בכוס משקה קל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו