בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנוחת עולמים, לא כולל קידוחים

מרבצי הגז החדשים בארה"ב נמצאים בשטחי בתי קברות, מתחת למקום מנוחתם האחרונה של רבבות. עסק כלכלי לגיטימי או בעיה מוסרית?

7תגובות

הנרי דונלד יאנג האב קבור לצד הוריו תחת עץ עתיק בבית קברות קטן שגילו 134 שנה, סמוך לאזור תעשייה בפאתי פורת וורת, אחת הערים הגדולות בטקסס. ואולם קרובי משפחתו של יאנג תוהים בעת האחרונה אם הוא אכן נח על משכבו בשלווה, כבעבר. אלפי מטרים מתחת לבית הקברות מבצעת חברת חיפושי גז קידוחים בטכניקה שנויה במחלוקת, סדיקה תת קרקעית של פצלי שמן באמצעות מים, המכונה "פראקינג".

"אין בליבי ספק שהרעד והתנודות הנגרמים על ידי הקידוח והפראקינג גורם לנזקים", אומר דון, בנו של יאנג, "אבל מי ילך להוציא את קרובי משפחתו מהקבר, כדי לבדוק אם ארון הקבורה שלהם נסדק? מה שמעוללים לעיר פורט וורת, למתים ולחיים כאחד, הוא בלתי מוסרי".

יאנג בן ה-60 מתנגד זו תקופה ארוכה לתהליך הפראקינג. הוא ממייסדי ארגון תושבי פורט וורת נגד פעולות הקידוח בסביבה. תושבים רבים באזורים כפריים ועירוניים בטקסס, כמו גם פנסילבניה ואוהיו, שותפים לחששותיו. במדינות אלה מתבצעים קידוחים לחיפוש גז טבעי מתחת לבתי מגורים, פארקים, כנסיות, בתי ספרים ואפילו בתי קברות.

אי–פי

תהליך הפראקינג כולל הזרמה בלחץ גבוה של חול, מים וכימיקלים כדי לסדוק את הסלעים ולשרר גז טבעי הכלוא בהם, נתון לביקורת חריפה מצידם של פעילי איכות הסביבה, החוששים לאיכות מי התהום ולבריאות האוכלוסייה. מי שמאפשר את התהליך הם בעלי בתי הקברות, שמחכירים את זכויות המינרלים בשטחם לחברות לחיפוש נפט וגז. חלקם מממנים בעזרת דמי השכירות את שיפוץ ואחזקת השטח, בניית גדרות ותחזוקת כבישים.

מנהלי בתי קברות וגורמים בחברות לחיפוש גז ונפט טוענים כי תהליך הפראקינג, המתבצע בעומק של כ-2,100-2,400 מ' מתחת לפני האדמה, אינו גורם נזק לקברים. לדבריהם, הודות לפיתוחים בתהליך הקידוח האופקי, ניתן למקם את הבארות ואת ציוד הקידוח במרחק גדול מ-1.5 ק"מ מהמקום, על מנת שלא להפר את אווירת השלווה בבתי הקברות.

"אני משוכנע שבתי קברות רבים בארה"ב מחכירים את זכויות המינרלים שלהם, בדיוק כשם שאנשים מחכירים זכויות מינרלים בקרקע חקלאית, או בשטחי מגורים", אומר ג'ון סטיבנסון, מזכיר איגוד בתי הקברות בטקסס, אשר הודיע בשבוע שעבר על תמיכתו בבעלי בתי הקברות. "הקידוח עצמו לא יתבצע במרכזו של בית קברות פעיל, אלא במרחק מה מהמקום. עושים זאת כדי לנצל פוטנציאל כלכלי, כמו בכל תחום אחר".

רויטרס

ואולם, מתנגדים לתהליך הפראקינג, עורכי דין ומומחים לחקר הסביבה סבורים כי אף שאין מניעה חוקית לפראקינג מתחת לבתי קברות, יש בכך טעם לפגם. לטענתם, הסוגיה נוגעת לשאלות רוחניות ומוסריות. יש קשיות לב, לדבריהם, בלהט לקדוח ולחפש גז טבעי בכל מקום ובכל תנאי.

בשנת 2010 היתה פיסטבורג העיר הראשונה בפנסילבניה שאסרה לבצע קידוחים לחיפוש גז בתחומה, בין היתר בעקבות זעקה שקמה אחרי שאיגוד בתי הקברות הקתוליים החליט להחכיר את זכויות המינרלים מתחת לכתריסר בתי קברות, ובהם בית קברות שבו קבורים שלושה ראשי עירייה קודמים. 

"אני יכול להבין מדוע זה פוגע ברגשותיהם של התושבים, אף שהקידוח אינו גורם נזק", אמר רוברט ג'קסון, מרצה למדעי הסביבה באוניברסיטת דיוק, מומחה לפראקינג ומנהל המרכז לשינויים גלובליים באוניברסיטה. "אין דין נזק שייגרם לשדה של חקלאי בפנסילבניה כדין נזק לבית קברות. יש לקבוע סייגים. אני כבר רואה את השלטים בעיני רוחי: "מנוחת עולמים, ללא הפרעת קידוחים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו