בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין המלחמה בטרור למאבק על הדמוקרטיה

ארה"ב מחפשת קרקע בטוחה אחרי האביב הערבי

הערכות מצב ישנות בוושינגטון על מי עומד לצדה ומי לא השתבשו בעקבות השינויים הפוליטיים במזרח התיכון ויצרו בלבול בקרב בכירים בממשל

15תגובות

בנאום המרכזי הראשון שנשא בחודש שעבר, התחייב נשיאה החדש של מצרים, מוחמד מורסי, לפעול לשחרורו של טרוריסט ידוע לשמצה מכלא בצפון קרוליינה שבארה"ב. זמן קצר קודם לכן, התקבל בוושינגטון חבר בארגון טרור, גמעה אל איסלאמיי, שנבחר באחרונה לפרלמנט המצרי, בביקורה של משלחת רשמית שהוזמנה בידי משרד החוץ האמריקאי.

אנשי ממשלו של נשיא ארה"ב ברק אובמה לא הגיבו רשמית על הכרזתו של מורסי והתקשו להסביר מדוע חבר הפרלמנט המצרי חני נור אלדין קיבל אשרת כניסה לארה"ב. רק אחרי שהסוגיה הגיעה לדיון בקונגרס, אמרה דוברת משרד החוץ, ויקטוריה נולנד, שהאשרה ניתנה לו אחרי שנקבע שאלדין אינו מסכן את ארה"ב. "זהו יום חדש למצרים", הוסיפה, "זהו יום חדש למדינות רבות במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

אך לממשל אובמה, המנסה לנווט את דרכו בתוך ההתפתחויות הסוערות של האביב הערבי, זהו גם יום מסובך. הערכות מצב ישנות על מי עומד לימינה של וושינגטון ומי לא השתבשו ויצרו בלבול בקרב אמריקאים רבים. "נכון לעכשיו, ארה"ב נמצאת בסוג של טרנס כשהיא מביטה אל המזרח התיכון", אומר אכבר אחמד, יו"ר המחלקה ללימודי איסלאם באוניברסיטה האמריקאית. "הכל השתנה".

רויטרס

הפלתם של רודנים בעולם הערבי ועליית כוחם או העפלתם של גורמים איסלאמיים לשלטון מאלצות את וושינגטון לעשות הערכה מחודשת של תפישות ישנות בנות עשרות שנים. המשמעותית ביותר מתייחסת למצרים, שבה מורסי, המייצג את התנועה האיסלאמית החזקה ביותר באזור, האחים המוסלמים, זכה בבחירות בהפרש קטן על פני יריבו החילוני.

בתוניסיה, מפלגת אנהדה האיסלאמית שהיתה זמן רב מחוץ לחוק זכתה במושבים רבים בפרלמנט בבחירות בשנה שעברה; גם בתימן קיבלו האיסלאמיסטים תמיכה נרחבת. בלוב, לעומת זאת, מצביעות תוצאות הבחירות שנערכו בה בשבת האחרונה על שינוי מגמה, עם ניצחונה המסתמן של קואליציה שבראשה מומחה למדע המדינה בעל עמדות מתונות על שתי מפלגות איסלאמיות.

אבל בהתאם לרוח הדתית הנושבת באזור, יצא המנצח, מחמוד ג'יבריל, מגדרו כדי להתנער מהתווית "החילונית" שדבקה במפלגתו וקרץ לעבר הגורמים האיסלאמיים. "אין קיצוניים" בלוב, הכריז. בעשור שחלף אחרי התקפות 11 בספטמבר, ראו האמריקאים את המזרח התיכון ואת האיסלאם בעיקר דרך עדשות של איומי הטרור. "או שאתם איתנו או שאתם עם הטרוריסטים", הכריז הנשיא ג'ורג' בוש תשעה ימים אחרי ההתקפות על ארה"ב.

חוקרים מוסלמים ממדינות זרות לא קיבלו אשרות כניסה לארה"ב משום שעמדותיהם המוצהרות לא עלו בקנה אחד עם המדיניות האמריקאית; פקידי ממשל לא ערכו תמיד הבחנה בין גורמים איסלאמיים המצדדים בתפקיד מרכזי לדת בממשלה לבין ג'יהאדיסטים אלימים, שמטרתם זהה אבל מטיפים לטרור כדי להשיגה.

עוינותה של ארה"ב לתנועות איסלאמיסטיות החלה למעשה הרבה לפני התקפות 11 בספטמבר ונבעה בין היתר מתמיכת הממשל ברודנים החילונים שעמדו בראש במדינות ערב. ב 30 שנות שלטונו של חוסני מובראק במצרים, היתה תנועת האחים המוסלמים מחוץ לחוק, ועל כן דיפלומטים אמריקאים בקהיר קיימו עמם רק קשרים שקטים ובלתי רשמיים. "לא יצרנו קשר עם האחים המוסלמים", הכריזה ב 2005 קונדוליזה רייס, שרת החוץ בממשל בוש, "וגם לא נעשה כן".

מומחים לענייני המזרח התיכון סבורים שהוויכוחים האחרונים על הצהרתו של מורסי או עניין האשרה לאל-א-דין הם רק תחילתו של תהליך ארוך ופתלתל של התאמת המדיניות האמריקאית, עם השלכות על הסיוע האמריקאי ויחסי מדינות ערב עם ישראל.
אבל לדבריהם, האמריקאים לא צריכים לצאת מתוך נקודת הנחה שעליית האיסלאמים תעמיד את ארה"ב בסכנה גדולה יותר מפני הטרוריסטים. ייתכן שהמצב יהיה דווקא הפוך, הם אומרים.

"אני חושב שאסור להילחץ יותר מדי מהרטוריקה האנטי-אמריקאית", אומר סטיבן מקאינרניי, מנהל מכון "פרויקט לדמוקרטיה במזרח התיכון" שבסיסו בוושינגטון. הקץ לשלטונו של מובראק במצרים בשנה שעברה, הוא אומר, הוא "צעד חשוב במלחמה בטרור באזור ובעמעום הזוהר שלו", כי עכשיו אפשר לפרוק תסכולים בחופשיות וללכת לקלפיות לבחור.

אף על פי כן, חברי קונגרס לא מעטים מוטרדים מהאירועים האחרונים באזור. פיטר קינג, חבר בית הנבחרים מניו יורק ויו"ר הוועדה לביטחון פנים, אומר שקריאת מורסי לשחרורו של עומר עבדל רחמן, שייח מצרי עיוור המרצה עונש מאסר עולם, היא מסוג הדברים הנשמעים מפי עוברי אורח ברחוב, לא מפי נשיא מדינה. "יש מקום לדאגה", הוא מוסיף.
בפנייה לג'נט נפוליטנו, השרה לביטחון פנים, ביקש ממנה להסביר מדוע קיבל אלדין אשרת כניסה לארה"ב. "אם אנו מחליטים לאפשר את כניסתו של אדם מארגון טרור ידוע לשמצה להיכנס למדינה, הדבר צריך להיעשות בתום תהליך פומבי ארוך של קבלת החלטות", מציין קינג.

מישל דיון, מומחית לענייני מצרים באטלנטיק קאונסל, מכון מחקר בוושינגטון, סבורה שקריאת מורסי בעניין שחרור השייח היא בבחינת מחווה פוליטית כלפי הסלפים, מוסלמים אולטרה-שמרנים שאליהם משתייך אלדין. צריך לחכות ולראות, היא מוסיפה, אם מורסי אמנם יפנה בעניין לגורמים אמריקאים רשמיים, שידחו בלי ספק כל בקשה לשחרור השייח.

טרוריסטים מצרים בכירים, בהם השייח העצור ומנהיג אל-קאעדה הנוכחי עיימאן אל-זווהירי, צברו עוצמה על רקע הזעם נגד משטרו הרודני של מובראק, אומרת דיון.
"תזוזתם של האיסלאמים לכיוון הפוליטיקה המקובלת אמורה לצמצם את איום הטרור", היא מוסיפה. בחודש שעבר, כשנדמה היה שהצבא המצרי עומד להתערב ולמנוע ממורסי לעלות לשלטון, המצב היה עלול לצאת משיווי משקל. "אם גורמים איסלאמיים כמו האחים המוסלמים יאבדו את אמונם בדמוקרטיה", היא סבורה, "עלולות להיות לכך השלכות חמורות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו