בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הבלש המשפטי" שכותב מחדש את ההיסטוריה של אירופה

ז'אן דארק וריצ'רד לב הארי הם רק חלק מהמטופלים של פיליפ שארלייה, פתולוג-היסטוריון שחוקר את נסיבות מותם של מחוללי ההיסטוריה הצרפתית

20תגובות

מבחנת הפלסטיק הפקוקה באדום היא של אנרי ה‑4. זאת שבכחול, של המלך שמעולם לא הוכתר, לואי ה‑17. דיאן דה פואטייה, פילגשו המועדפת של אנרי ה‑2 יושבת במבחנה שקופה למחצה במרחק סנטימטרים ספורים, ואילו שארל ה‑3, בן לשושלת הקרולינגית, נעול בארון עץ שחור. השרידים המדוברים הם מושא התשוקה או שמא הדיבוק, של פיליפ שארלייה ה"בלש משפטי" המפורסם ביותר בצרפת.

הרופא-אנתרופולוג בן ה‑34 מבצע בשעות הבוקר נתיחות בגופות המובאות לבית החולים האוניברסיטאי רמון פואנקרה בגארש שליד פאריס, ומלמד באוניברסיטת דקארט שבבירה בשעות אחר הצהריים. בין לבין הוא חוקר את מחלותיהם ונסיבות מותם של בעלי השררה והכסף שעשו את ההיסטוריה הצרפתית.

הוא מתייחס לכולם כאל חוליו, וגאה בעובדה שאותן שיטות משמשות אותו בכל המקרים. "לא משנה אם מדובר בז'אן דארק או בזרוע שהמשטרה משתה מהסן, החשיבות של שתיהן שווה", אמר.

ניו יורק טיימס

אולם שארלייה אינו ספון רק במעבדת בית החולים. הוא כותב ספרים, מפיק סרטים תיעודיים לטלוויזיה ומופיע בתוכניות רדיו במטרה לפרסם ברבים את ממצאיו, שהקנו לו את הכינוי "אינדיאנה ג'ונס של בתי הקברות".

הוא פרסם השנה שני ספרים, אחד על סודות הפשעים הגדולים בהיסטוריה, והשני על מחלות ומוות באמנות הפרימיטיווית. אישיותו מעוררת ביקורת שלפיה הוא מעוניין בפרסום באותה המידה שהוא מתעניין במדע. לדבריו, רדיפת הפרסום שלו מלאה בכוונות טובות. "אני רוצה לחלוק את הידע שלי עם מה שיותר אנשים. מה שאני עושה זה לא חובבני ושטחי. זו וולגריזציה אינטלקטואלית".

במאי החל שארלייה לעבוד על חלקיקי עפר זעירים שנלקחו מלבו של ריצ'רד לב הארי, שמוחזק במוזיאון לעתיקות ברואן שבצפון צרפת. ריצ'רד, המלך האנגלי בן המאה ה‑12, מת בגיל 42 מפציעת חץ שהזדהמה בעת מצור על טירה צרפתית.

שארלייה מבצע ניסוים כימיים במטרה לקבוע איזה חיידק גרם למותו של ריצ'רד, וכדי ללמוד על החניטות במאה ה‑12, שבדרך כלל נעשו בידי ספרים וטבחים (בחניטת ריצ'רד נעשה שימוש בכספית).

אולם, שארלייה לא הורשה לבצע בדיקות דנ"א, זאת כדי לרפות את ידיהם של בריטים שמנסים לגלות קשר דם בינם לבין ריצ'רד. התעניינותו של שארלייה בשרידים היסטוריים החלה בילדותו בפרבר פריזאי, כשהשתתף בחפירות ארכיאולוגיות בבית קברות מרובינגי (השושלת המרובינגית שלטה בצרפת בין המאה ה-5 למאה ה‑8). בנוסף למד הילד לאהוב ארכיאולוגיה בזכות כתבי הומרוס, שאמו הקריאה לו ולאחותו לפני השינה.

ניו יורק טיימס

במהלך השנים זכה שארלייה לכותרות בזכות ממצאיו. ב‑2007 הוא עמד בראש צוות חוקרים שקבעו כי פיסות עצם שלפי החלטת הכנסייה הקתולית היו של ז'אן דארק ­ הבתולה, הלוחמת והקדושה המעונה, היו בעצם עצמות חתול ומומיה מצרית.

ז'אן, שלטענתה הונחתה ביד האל כשהובילה את צבא צרפת לניצחון על האנגלים באורליאן וסייעה בחזרתו של שארל ה‑7 לכס המלכות, נדונה למוות ככופרת, והועלתה למוקד בידי האנגלים ברואן ב‑1431. ב‑1867 התגלתה בעליית גג של בית מרקחת בפאריס צנצנת שעל פי הפתק שהיה דבוק עליה, הכילה "שרידים שנמצאו תחת המוקד של ז'אן דארק, הבתולה מאורליאן". הצנצנת נשמרה במוזיאון בעיר שינון שבמערב צרפת.

צוותו של שארלייה בדק את תכולת הצנצנת, שהכילה צלע אדם, פיסות עץ חרוך, קרעי בד ועצם ירך של חתול. תיארוך פחמן קבע כי מדובר בשרידים מתקופה רחוקה יותר, בין המאה השישית לשלישית לפני הספירה.

בשמים (עושי בשמים) ממפעלי ז'אן פאטו וגרלאן הוזמנו כדי שינסו לזהות ריחות שהדיפה הצנצנת. בדיקות כימיות גילו משקע של אבקת פרחי אורן, שמקורם ככל הנראה בשרף ששימש לחניטה. הכתמים השחורים שעל הצלע ועצם הירך נוצרו מתערובת חומרים אורגנים ומינרלים, ולא כתוצאה משריפה. להערכת שארלייה, השרידים היו זיוף שנעשה במאה ה‑19, ככל הנראה במסגרת התמיכה בתהליך "בירוכה" של ז'אן, השלב הראשון בדרך לקדושה.

"הרוקח שיקר. הכל היה מזויף. הצנצנת, הפתק", אמר. ב‑2009 התגלה כי דיאן דה פואטייה, שעור החרסינה שלה ועיניה הכחולות הקנו לה את תואר האישה היפה ביותר באירופה במאה ה‑16, הרעילה את עצמה ככל הנראה כששתתה שיקוי שהיה אמור לשמר את יופיה.

בימי שלטון האימים לאחר המהפיכה הצרפתית חולל קברה של דה פואטייה, ועצמותיה הועברו לקבר אחים. אולם קווצת שיער שלה נמצאה והועברה למשמורת בטירת אנט, שם חיה בשנותיה האחרונות. שארלייה ואנשיו השוו בין דנ"א מהשיער לעצמות שנמצאו בקבר. החוקרים גילו שבמותה, בגיל 66, רמת הזהב בגופה היתה פי 500 מהנורמה.

מסקנת החוקרים היתה שדה פואטייה, שהיתה מבוגרת מאנרי ב‑20 שנה, נהגה לשתות שיקוי שהכיל זהב מדי יום כיוון שהאמינה שבזכותו תישאר צעירה.

ב‑2010, לאחר תשעה חודשי בדיקות, קבעו שארלייה וחוקריו כי ראש כרות שחלק ממנו השתמר, שייך לאנרי ה‑4, שנרצח ב‑1610, הביא לסיום מלחמות הדת בצרפת, והבטיח "עוף לארוחת יום ראשון" לכל צרפתי שעובד. בנוסף דילג אנרי בין פילגשיו ודאג לבנייתן של אנדרטאות מרשימות. גם קברו חולל לאחר המהפיכה, כקבריהם של בני מלוכה אחרים בבזיליקת סן דני שליד פאריס. אחד הפורעים גנב את ראשו ושמר אותו למזכרת.

הראש, כולל שיער, זקן ותנוך ימין מנוקב, נרכש ב‑1919 על ידי סוחר עתיקות בבית המכירות דרואו תמורת שלושה פראנק. צרפתי בשנות ה‑80 לחייו, שקנה את הראש לפני עשרות שנים, הביא אותו לבדיקה ב‑2008.

החוקרים השתמשו בתוכנת מחשב כדי לשחזר את פניו של אנרי על פי גולגלתו, והשוו את התוצאה לדיוקנות שצוירו בתקופתו ולמסיכת המוות שלו. הם גילו שומה מעל נחירו הימני וצלקת שנותרה מפצע דקירה. בנוסף הצליחו החוקרים להתאים את שרידי השיער והזקן לאלו שנראים בתמונות.

שארלייה פותח במעבדה את המבחנה בעלת הפקק הכחול, שמספרה R01131, וחושף גרגירים בגון אדום-כתום, דגימות משרירי הצוואר של אנרי ה‑4. "זה נראה כמו זעפרן, לא"? אמר.

אחד מצאצאיו של אנרי ה‑4, לואי דה בורבון, קיבל משמורת על הראש, שנמצא כיום בכספת בנק בפאריס. בחקירות אחרות השתמשו אנשי צוותו של שארלייה בהדמיה תלת ממדית של גולגולת משומרת כדי לשחזר את פניה של אנייס סורל בת המאה ה‑15, מאהבתו של המלך שארל ה‑7 והאישה הראשונה בצרפת שקיבלה מעמד רשמי כ"פילגש מלכותית". צוות החוקרים קבע כי היא מתה מהרעלת כספית בגיל 28.

במעבדתו של שארלייה מוסתרים סודות נוספים. עצמותיו של לוחם קלטי בן זמנו של יוליוס קיסר, גולגולתו של בן המאה ה‑17 או ה‑18 שמת מסרטן הפה, כנגרם ככל הנראה מלעיסת טבק, וגולגולת אישה מהמאה ה‑18, שסבלה מצרעת ועגבת.

במשרדו של שארלייה, בקומה שמתחת למעבדה, מגובבים ספרי היסטוריה של האמנות ליד פריטי אמנות שימושית. הקירות מכוסים במסכות שבטיות. צנצנת זכוכית ובה שרידי צואה שנאספו מתיאטרון גאלי-רומי ומסמר צליבה יווני מהמאה הרביעית לפני הספירה מונחים על מדף הספרים, לצד קופסה שבה שקיקי תה יסמין.

חלומו של שארלייה הוא לחפור בקבר האחים של בני האצולה שהועברו מקבריהם בסן דני ונטמנו בקבר משותף שנותר אטום מאז 1817.

"ביקשתי מהמדינה לסייע לי. נוכל ללמוד עליהם הרבה כל כך. כיצד הם חיו, חלו, מתו... ולעצמותיהם מגיעה מנוחה אחרונה", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו