בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחיר השגשוג בדרום קוריאה

העושר גדל, אך שיעור ההתאבדויות בעלייה

המדיניות הכלכלית הנוקשה ומערכת החינוך התחרותית של הרודן פארק צ'ונג-הי שיפרו את מצב המדינה שחלק מצעיריה לומדים תלמוד ומשתלמים בקיבוצים

5תגובות

בשעה ששגרירי ישראל בבירות אירופה הנחשקות התפתלו מול מצלמות הטלוויזיה בניסיון לתרץ את תקרית המשט, ביקש כתב הטלוויזיה הדרום קוריאנית מהשגריר בסיאול, טוביה ישראלי, לספר על נפלאות מערכת החינוך הישראלית. הסכסוך במזרח התיכון, ההתנחלויות ועוולות הכיבוש כמעט שאינם מגיעים לעמודי החדשות. אינטרס אחד בלבד - חזק יותר מהזיקה הדתית של הקוריאנים הפרוטסטנטים לארץ התנ"ך - גובר על רגשי ההערצה שלהם למדינה הקטנה שגברה על כל אויביה, וקודם לקירבה המשותפת לארצות הברית: זהו, כמובן, האינטרס הכלכלי.

אין כמו הסיפור ששמעתי מפי אשר נעים כדי להמחיש את הקשר בין כלכלה לדיפלומטיה הקוריאנית. נעים, שכני לטיסה מסיאול לתל אביב, נשלח ב-1992 לפתוח מחדש את שגרירות ישראל בסיאול, ששר החוץ משה דיין סגר ב-1978 "מסיבות תקציביות". כאשר ממשלת ישראל ביקשה לתקן את הטעות, קוריאה הפנתה לה עורף. יחסיה עם מדינות ערב היו בשיא פריחתם. רק לאחר שנות תחינה ארוכות, בעקבות תהליך השלום, ניאותה המעצמה הכלכלית החשובה בדרום מזרח אסיה לפתוח שוב את שערי השגרירות הישראלית בסיאול. נעים לא הסתפק בכך וביקש לשכנע את מארחיו לפתוח שגרירות בישראל. "ידידים אמרו לי, שהדרך הקצרה ביותר, אם לא היחידה, ללבם של מקבלי ההחלטות בממשלת סיאול עוברת דרך לשכתו של יו"ר תאגיד יונדאי", סיפר.

לאחר חיזור ממושך התקבל נעים אצל הוד מעלתו על כיסא נמוך. היו"ר הפתיע את האורח בהצהרת אהבה לישראל, אך התנצל והסביר, שזה עתה חתמה יונדאי על חוזה בן שבע ספרות עם לוב לביצוע מיזם תשתית, והוא חושש שאם "המשוגע קדאפי" ישמע שקוריאה פתחה שגרירות בישראל, הוא יבטל את החוזה.

נעים טען, שהחרם הערבי המשני עבר מן העולם והציע שיונדאי תבחן זאת על ידי ביצוע מיזם גדול באזור ים המלח. ואמנם, ביונדאי נוכחו לדעת, שהערבים לא עשו עניין משיתוף הפעולה שלהם עם ישראל. שר החוץ הקוריאני הזמין את נעים לארוחת בוקר והודיע לו שישראל מועמדת לזכות לשגריר חדש. ד"ר ריו ואה-יונג, נשיא אגודת הידידות קוריאה-ישראל, סיפר לי בעברית רהוטה, כי (גם) השנה האגודה שולחת עשרות צעירים להשתלמות בקיבוצים.

אי–פי

צרות של עשירים

השמועה על מחאת הצדק החברתי בישראל הגיעה לאוזני הכתבת הצעירה, שעמה הפגישו אותי בסיאול המארחים מקרן קוריאה. כיצד ייתכן, שאלה, שמדינה קטנה כל כך שזוכה בכל כך הרבה פרסי נובל אינה מצליחה לספק את צורכי אזרחיה.

כמעט 50 מיליון תושבים חיים בדרום קוריאה. התוצר הלאומי לנפש (תל"ג) קרוב ל-32 אלף דולר לשנה, והמשבר הכלכלי העולמי כמעט לא הורגש במדינה זו. שיעור האבטלה הרשמי נמוך מ-3.5%, ואף על פי כן, בכל שנות דרום קוריאה, גם היא ילידת 1948, איש ממדעניה לא נמצא ראוי לפרס הגדול.

הסבר, חלקי מן הסתם, לפער בין נתוני היצירתיות לבין נתוני הייצור של ארץ תאגידי הענק (נכסי סמסונג, התאגיד המשפחתי הגדול במדינה, נאמדים ב-280 מיליארד דולר) אפשר למצוא במצלמות הגבוהות המותקנות על גבי המעקות הגבוהים התוחמים את הגשרים שמעל הנהר האן החוצה את העיר, ובטלפונים המחוברים למרכזים למניעת התאבדות. על פי סקר רשמי שפורסם לפני שנתיים, התאבדות היא סיבת המוות העיקרית של צעירים (גילאי 15-24). כמעט 9% דיווחו על מחשבות אובדניות. הגורם העיקרי הוא החרדה מפני כישלון בלימודים ובמציאת מקום עבודה.

את הגידול העצום של העושר, במידה לא קטנה על חשבון האושר, חייבים הקוריאנים לרודן פארק צ'ונג-הי, ששלט בהם ביד רמה במשך 18 שנה (1961-1979). השילוב של מדיניות כלכלית נוקשה ומערכת חינוך תחרותית שהנהיג פארק הפכו את ההון האנושי לתחליף לאוצרות הטבע הדלים של המדינה. בתו, פארק ג'ן-הייאה, שהכריזה בשבוע שעבר על החלטתה להתמודד (בפעם הרביעית) על הנהגת מפלגת השלטון בפריימריס שיתקיימו בחודש הבא, מנסה להציג דמות אמהית, הדואגת לבנים ולבנות הצעירים של דרום קוריאה. לשם כך יהיה עליה להציע לי', רווקה בת 35, בעלת תואר שני בשפות, המתגוררת עם שני אחיה בדירה קטנה, דיור ציבורי בר השגה.

אי–פי

אם תזכה פארק בבחירות לנשיאות שיתקיימו בסוף השנה, כפי שמלמדים הסקרים, יהיה עליה להבטיח לי' ולבן זוגה, שהמדינה תתמוך בחינוך הפרטי של ילדיהם.

אין מדובר בחינוך לעשירים; י' וחבריה לבית הספר היסודי והתיכון דילגו בשעות הצהריים לבית ספר פרטי, שם שקדו על לימודיהם עד שעות הלילה המאוחרות. החשש שלא יהיה בידיהם לממן חינוך פרטי לילדיהם ובכך ידונו אותם לכישלון העלה את גיל הנישואים והוריד את דרום קוריאה למקום ה-215 בעולם במספר הלידות לנפש.

מתברר שסמסונג לכל ילד ויונדאי לכל פועל זה לא הכל. אפרופו פרסי נובל - בדרום קוריאה יש רבים הלומדים תלמוד (שתורגם לקוריאנית), מתוך אמונה כי סוד החוכמה היהודית טמון בישיבות, ולא במחנות הצבא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו