בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החיסול בסוריה

מכה מוראלית, אבל יש עוד הרבה גנרלים

אסד ממשיך לשלוט בחטיבות המשוריינות וחיה"א עדיין לא נכנס לפעילות מלאה. גם ייתכן והחיסול הרחיק עוד יותר מבצע צבאי של המערב

6תגובות

״נגדע את ידו של מי שאפילו רק חושב לפגוע בביטחון הלאומי של סוריה״, הודיעה אתמול מפקדת כוחות הצבא הסורי. זמן קצר לאחר מכן פרסמה לשכת נשיא סוריה, בשאר אסד, את החלטתו למנות את הגנרל פהד ג׳אסם אל-פרייג׳ לתפקיד שר ההגנה וסגן הנשיא, במקום הגנרל דאוד אל-ראג׳יחה, שנהרג בפיצוץ שחיסל את הצמרת הביטחונית של סוריה. שתי תגובות הללו, לצד המשך הירי המסיבי על הערים בסוריה, מיועדות לשדר התעשתות מהירה של המשטר הסורי אחרי חיסול השורה הראשונה של מקורביו. 

ואולם, חיסולם של הקצינים הבכירים, ועמם ההצלחה המבצעית העצומה של כוחות האופוזיציה, אינם משאירים את ההנהגה ללא שדרה פיקודית בצבא ובמודיעין. האיש החזק, שמקבל אישית את כל ההחלטות נוסף על אסד עצמו, הוא אחיו מאהר אל-אסד. הוא מופקד על תכנון וניהול המערכה בסוריה, ולצדו פועלים עוד עשרות גנרלים שעדיין נאמנים לשלטון. גם חיל האוויר עדיין לא נכנס לפעילות מלאה, ואסד ממשיך לשלוט בחטיבות משוריינות שרק מעטים ממפקדיהם ערקו מהצבא. לפיכך, יותר משזו מהלומה צבאית, חיסול הבכירים החברים בועדת ניהול המשבר, שמונתה אחרי פרוץ המהומות לפני כ-17 חודשים, הוא מכה מוראלית המעידה על כשל מודיעיני אדיר, המנפץ את אגדת השליטה המוחלטת של המודיעין הסורי בנעשה מתחת לאפו: זוהי בגידה פנימית במעגל הקרוב ביותר, המעיד על יכולת מבצעית ומודיעינית של כוחות האופוזיציה. 

ועדת ניהול המשבר, שבה חברים שמונה מפקדי הזרועות הצבאיות והמודיעיניות, אינה עשויה מקשה אחת. יש בה חילוקי דעות עמוקים, שהתפתחו ליריבויות אישיות ואף לתחרות מבצעית, המקשה על ניהול יעיל של המערכה נגד המורדים. כך, למשל, ידועה היריבות ההיסטורית בין מאהר אל-אסד לבין אסף שווכאת, גיסו של אסד, שהיה נשוי לאחותו בושרה, שנהרג אתמול בפיגוע. באסל אל-אסד, האח השלישי שיועד לרשת את השלטון, אך נהרג בתאונה, התנגד לנישואי אחותו לשווכאת וגרם למעצרו מספר פעמים כדי למנוע את החתונה. אך דווקא האב, חאפז אל-אסד, תמך בו ואף קידם אותו בסולם הדרגות.

מאהר ירש את האיבה לשווכאת, אבל הנשיא בשאר המשיך לטפח את שווכאת, מינה אותו לראש המודיעין ומאוחר יותר העביר אותו לתפקיד יועץ מיוחד. שווכאת, שתפקידו האחרון היה סגן שר ההגנה, חשוד שהפעיל טרור נגד מתנגדי המשטר בחו״ל. שמו עלה גם כחשוד בתכנון רצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי ב-2005. 

מחלוקות חריפות התגלעו גם בין אסף שווכאת לבין שר ההגנה שנהרג, דאוד אל-ראג׳חה. האחרון מונה לתפקידו באוגוסט 2011 בחילופי הגברי שהנהיג אסד בעקבות פריצת המהומות בערים. בנוסף על כך, הסתכסך שווכאת עם עלי ממלוכ, שהיה יועץ לענייני מודיעין, ונהרג אף הוא. לאל-ראג׳יחה, בן 65 הנחשב במערב אחראי לאסטרטגיה האלימה שפעיל הצבא נגד המתנגדים, היתה תיאוריה מובנית וקשוחה שלפיה המהומות פרצו משום שהמערב, יחד עם כוחות האופוזיציה, מנסים להפיל את השלטון. האסטרטגיה שהגה נשענה על דיכוי אלים במיוחד, שאינו יודע פשרות. הגישה הזאת גרמה לקצינים רבים לחלוק על הוראותיו, וחלקם מצאו עצמם בכלא או במעצר בית. אחד מהם היה תת-אלוף מנאף טלאל, בנו של שר ההגנה לשעבר מוסטפא טלאס, שערק לצרפת וכנראה ממתין לתפקיד בכיר אחרי שמשטר אסד ייפול.

הבכיר השלישי שנהרג, ואולי החשוב מכולם - הוא הגנרל הוותיק חסן טורקמני, בן 77 שליווה את משטרו של חאפז אל-אסד, לחם בגולן במלחמת יום כיפור, מונה לתפקיד שר ההגנה ובאחרונה עמד בראש ועדת ניהול המשבר. הוא החליף בתפקיד את מוחמד חסן בחיתאן, שהיה מזכ״ל בפועל של מפלגת הבעת׳. טורקמני היה מעין שר חוץ, על אף שלא נשא בתואר הרשמי. הוא קידם את יחסיה של סוריה עם טורקיה ואף דחף לנהל מדיניות כפולת פנים עם ישראל. מצד אחד תמך בשיחות שלום עם ישראל, אך ללא התחייבות לנורמליזציה שתקלע את המשטר לעמדות סותרות. 

טורקמני היה ככל הנראה האיש המקורב ביותר לאסד, למעט בני משפחתו, ואחד האסטרטגים החשובים של השלטון. אולם, במצב שנוצר בסוריה, זקוק אסד יותר לקציני שדה נאמנים מאשר לאסטרטגים. שכן המחלוקות בצמרת הפיקוד חוללו סתירות על אופן הפעולה בשטח, היעדר תיאום בין הכוחות, מניעת העברתו של מידע מודיעיני בין זרועות הצבא השונות ויצירת נאמנויות פיקודיות פרטיות בין הקצונה הבכירה בשטח לבין חברי ועדת ניהול המשבר. 

חילופי התפקידים ושיטת ההרחקה והקירוב של הקצינים הבכירים נועדו בדרך כלל למנוע גיבוש מוקדי כוח, העלולים לפעול נגד המשטר. במקרים קיצוניים, השתמש המשטר בשיטת ההתאבדות כדי לבלום יריבים של ממש או חשודים, כולל אישים שהיו מקורבים מאוד למשטר. כך, למשל, סולק הגנרל חיכמת שיהאבי; סגן הנשיא עבד אל-חלים חדאם ערק לפני שנעצר; ראזי כנעאן "קפץ "מהחלון; וגם חלק מן הקצינים שנהרגו אתמול שימשו לעתים כלי משחק בפאזל המתחלף של הצמרת בדמשק.

הדילמה הפיקודית שנוצרה בעקבות הפיגוע אינה עוסקת בשאלה מי ימלא את השורות, אלא מי יישאר נאמן ולא יחשוש לחייו. אסד נהנה בינתיים ממטריה רוסית, המונעת מכוחות המערב לתקוף, ועל פי כל ההערכות תטיל רוסיה שוב וטו על הצעת החלטה נגד סוריה שאולי תונח במועצת הביטחון ביום חמישי או שישי. הצעה כזאת לא תקרא אפילו להפעיל כוח נגד אסד, ולכל היותר תבקש להטיל עליו עוד סנקציות או להפעיל את סעיף 7 באמנת האו״ם, המתירה שימוש בכוח כדי להשליט סדר.

הצהרתו של שר החוץ של רוסיה, סרגיי לוורוב, שלפיה ״אסד לא יסולק בכוח״, מותירה בינתיים בידיו מרחב זמן שבו עליו להחליט אם לנקוט שיטת אדמה חרוכה, להכניס את חיל האוויר לפעולה אינטנסיבית כדי להפציץ ערים ולהטיל עוד חטיבות משוריינות אל הערים, או להתחיל לתכנן נסיגה שתבטיח לפחות את עתידם האישי שלו ושל בני משפחתו. הדיווחים מסוריה על כך שחיל האוויר הסורי תקף אתמול מטרות בפרוורי דמשק מלמדים אולי שאסד כבר קיבל החלטה לא להשאיר את סוריה ליריביו.

השאלה הבאה תונח לפתחן של המעצמות: האם זה הזמן להתערבות צבאית או שמוטב להניח לצדדים להמשיך להתכתש, כל עוד צבא סוריה החופשית מפגין יכולת מבצעית טובה. נראה כי ההצלחה לפגוע בפיקוד הסורי דווקא תעכב את ההתערבות החיצונית הישירה כל עוד הזירה האזורית, כלומר איראן וחיזבאללה, ממשיכה לשמור על שקט. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו