אחרי מסע של תשעה חודשים בחלל

גשושית מחקר של נאס"א תנחת מחר על פני מאדים

אחרי הינתקות מחללית האם ושורה של תמרונים מורכבים, אמורה הגשושית Curiosity להניח את גלגליה על הכוכב ולהתחיל לחקור אם היו עליו חיים

קנת צ'אנג, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קנת צ'אנג, ניו יורק טיימס

הגשושית Curiosity (סקרנות), שגודלה כגודל מכונית ומופעלת בכוח אטומי, נמצאת כעת בשלבים האחרונים במסעה למאדים. הגשושית, שהחלה את מסעה בחודש נובמבר ומאז נעה במהירות של 13 אלף קמ"ש, צפויה לנחות על הכוכב האדום מחר (שני, 8:30 שעון ישראל). עקב הקיצוצים בתקציבה של נאס"א מדובר ככל הנראה בפרויקט הפלנטרי האחרון של סוכנות החלל האמריקאית בשנים הקרובות.

המכשירים החדישים והמתוחכמים המוטענים על הגשושית מבטיחים שהבדיקות המדעיות שהיא תבצע יהיו הטובות ביותר שנערכו אי פעם על קרקע מאדים, מאז החלו הנחיתות על הכוכב האדום בשנות ה-70. אחת השאלות המרכזיות שבכוונת המדענים לפצח היא האם היו בעבר הרחוק חיים על פני מאדים.

מחר אמורה הגשושית להתחיל לבצע תמרונים מורכבים שיובילו אותה לנחיתה על כוכב הלכת. אתר הנחיתה נמצא דרומית לקו המשווה, בסדרת תמרונים מכתש גייל שנוצר על ידי פגיעת מטאור לפני יותר מ-3.5 מיליארד שנים. מדובר באחד המקומות הנמוכים ביותר במאדים, דבר העשוי לסייע למשימה, שעלותה נאמדת כ-2.5 מיליארד דולר.

7 מתוך 7 |
גודלה של הגשושית כשל מכונית
1 מתוך 7 |
הדמיה של הגשושית
2 מתוך 7 |
הדמיה של תהליך הורדת הגשושית אל הקרקע

"מים זורמים במורד ההר, ולשם אנחנו הולכים", אומר ג'ון גרוצינג'ר, פרופסור לגאולוגיה במכון הטכנולוגי של קליפורניה ומדען בתוכנית Curiosity. לדבריו, אחת התקוות היא למצוא חלקים מעברו של הכוכב בסלעים המונחים בקרקעית המכתש. תקווה זו מבוססת על ראיות משכנעות שמצאו משימות קודמות של נאס"א ולפיהן היו במאדים, לפני מיליארדי שנים, התנאים הנחוצים לקיום חיים. מים זרמו בו לפחות פעם אחת. משימה אחרת של הגשושית היא לאתר מולקולות המבוססות על פחמן וסימני מים קפואים מתחת לפני הקרקע. גילויים של סימני מים הם קריטיים כשמדובר בפוטנציאל ההתיישבות במאדים בעתיד. 

בחדר הבקרה של המעבדה להנעה סילונית של נאס"א בפסדינה, קליפורניה, תתחיל הספירה לאחור לקראת הנחיתה של הגשושית כבר היום בשעות הערב. בתחילה צפויה להגיע הידיעה שהחללית, הנושאת את Curiosity נכנסה לאטמוספרה של מאדים, ו-7 דקות בלבד לאחר מכן יתבצעו תמרוני הנחיתה. אם הכל יתנהל כמתוכנן, החיכוך באוויר הדליל של מאדים יאט את מהירות החללית ל-3,600 קמ"ש. מצנח ברוחב 15 מטר יפרוץ ממנה החוצה ויפעיל כוח גרירה של כ-33 ק"ג אשר יאט את החללית למהירות של 300 קמ"ש. בשלב הבא יפול מגן החום של החללית כדי שהמכ"ם יוכל לאתר את מקום הנחיתה והמצנח יתנתק. התנעת מנועי הנחיתה יאטו את החללית עוד יותר.

מערכות הנחיתה של שלושת הגשושיות האחרונות של נאס"א למאדים - Sojourner, spirit ו-opportunity - דומות לאלה של הגשושית הנוכחית, אך בניגוד אליהן Curiosity איננה עטופה בשקי אוויר. מאחר שהיא כבדה פי חמישה משתי הגשושיות האחרונות תרד Curiosity אל הקרקע בכבל המכונה "עגורן שמיים", ותנחת במהירות של 2.7 קמ"ש. ברגע שתיגע הגשושית בקרקע, הכבל יתנתק. "ההצלחה אינה מובטחת", אומר אחד ממדעני בתוכנית, "זו המשימה הרובוטית הקשה ביותר שנוסתה אי פעם".

אם הגשושית תישרוד, היא תשדר אותות אל החללית האם "אודיסי" שתחלוף מעליו וזו תעביר את ההודעה לכדור הארץ. אז תחל סדרת בדיקות שבסופן שתשדר הגשושית תמונות ראשונות ממשימתה. ראשית בשחור לבן ולאחר מכן בצבע.

"בעוד חודשיים נהיה בדרך להר שארפ, שנמצא באמצע מכתש גייל", אומר ד"ר גרוצינגר. הר זה עשוי משכבות מרבצים, ששקעו במשך מיליוני שנים, והמדענים מקווים שהגשושית תספק "ספר היסטוריה" על שנותיו הראשונות של הכוכב ועל הסיבה לכך שחלקו העליון "מקורצף" ושכבותיו נראות לעין.

המשימה של Curiosity אמורה להימשך שנתיים, אך אי אפשר לנבא כמה זמן היא תימשך בפועל. שתי הגשושיות האחרונות היו אמורות לפעול רק שלושה חודשים, אך spirit החזיק מעמד בסופו של דבר שש שנים ואילו opportunity עדיין פועל. הוא מופעל בפלוטוניום, היוצר חשמל מחום ההתנוונות הרדיואקטיבית , בדומה לחלליות וויאג'ר שיצאו לפני 35 שנים למסע אל מחוץ למערכת השמש. 

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ