${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תשעה דולרים בעבור כל יום בגיהנום

ממשלת סרביה מוכנה להעניק רק סכום זעום לאלו שנכלאו באי גולי אוטוק, שמכונה "אלקטרז האדריאטי". הקורבנות זועמים ומאיימים בתביעה משפטית

2תגובות

האי הסלעי גולי אוטוק, בעל המראה המאיים שוכן מול חופי קרואטיה, ומוכר בכינוי "אלקטרז האדריאטי". כעת מוצע לאסירים פוליטיים לשעבר פיצוי בסך תשעה דולרים בעבור כל יום ששהו בגיהינום זה. הסכום הזעום שממשלת סרביה החליטה להעניק למי שנכלאו על ידי הדיקטטור היוגוסלווי יוסיפ ברוז טיטו, במחנה העבודה באי, אחד ממחנות העבודה הידועים ביותר לשמצה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, מעורר תגובות נזעמות של רבים, ואיומים להגיש תביעה משפטית. "זה עלוב", אומר בוזדר וולוביץ', אחד מהאסירים המעטים של גולי אוטוק שעודם בחיים.

המחנה הוקם ב‑1948. לפי ההערכות, קרוב ל‑600 אסירים מכל מדינות יוגוסלוויה לשעבר - סרבים, קרואטים, בוסנים, סלובנים, מקדונים, ואזרחי מונטנגרו ­- מתו באי מעינויים ומחלות; אלפים סבלו נזקים נפשיים משיטות הכליאה, שכללו שיסוי האסירים זה בזה לחיים ולמוות.

במחנה הוחזקו עד 16 אלף אסירים פוליטיים לאורך תקופה של שמונה שנים. הם נשלחו לשם לאחר שהואשמו על ידי המשטר של טיטו בגילויי אהדה כלפי יוזף סטאלין והדיקטטורה הסובייטית. טיטו, שדגל בקומוניזם ליברלי יותר, התנתק ממוסקווה ב‑1948, צעד שזיכה אותו בתמיכת המערב.

אי-פי

כמה אסירים לשעבר סרבים מאיימים כעת להגיש תביעה לבית הדין הבינלאומי לזכויות אדם בגין מה שבעיניהם הוא פיצוי זעום על הזוועות שסבלו. "לו הייתם בגילי ובמצב בריאותי גרוע כשלי, מה הייתם עושים?" שאלה סמיליה פיליפצ'ב, בת 91, שהוחזקה במחנה יותר משלוש שנים.

סרביה החליטה כעת באיחור לשקם את קורבנות המשטר הקומוניסטי של טיטו, בהם מתנגדי משטר, תומכי משטר מלוכני, ואסירי גולי אוטוק לשעבר. הרשויות אומרות שהגיעו לסכום של תשעה דולרים ליום משום שקרואטיה הציעה סכום דומה. אבל זה היה לפני עשר שנים, כאשר ערכו של הכסף היה גבוה בהרבה. קרואטיה גם העניקה למפוצים זכויות פנסיה מיוחדות שהסתכמו בחבילת פיצויים גדולה בהרבה מזאת שסרביה מציעה כעת.

המחלוקת בעניין מעלה זיכרונות כואבים מהמחנה באי, שקיומו נשמר בסוד עשרות שנים. במערב התעלמו מקיומו משום שאסיריו נחשבו לקומוניסטים קיצונים פרו-סובייטים, בניגוד למשל למתנגדי המשטר הסובייטי בגולאגים בסיביר, שזכו לאהדת המערב.

וולוביץ', בן 85 מספר על גולי אוטוק: "היינו צריכים לרגל זה על זה ולהכות אסירים אחרים כשהורו לנו לעשות כן. היכו אותנו כל הזמן, בעבודה, בדרך לארוחת הבוקר או לארוחת הצהריים". לדבריו, בתקופת שהותו בכלא מעולם לא ביקרו בו נציגי הצלב האדום הבינלאומי או אף ארגון הומניטרי אחר.

לדברי וולוביץ', אנשים נשלחו למחנה לעתים בגין מעשים פעוטים. לעתים קרובות השוו את גולי אוטוק לאי אלקטרז שמול חופי סן פרנסיסקו, מאחר שאיש מעולם לא הצליח לברוח ממנו.

"נעצרתי כשהייתי בן 17", אמר וולוביץ'. "הסיבה למעצרי היתה מטופשת. מישהו כתב בגיר ‘לעזאזל עם טיטו, יחי סטאלין' על קירות בשכונה שלי" בעיירה קוטור שלחופי הים במונטנגרו. "לפי ההיגיון שלהם באותו זמן הם חשבו שרק לתלמידי תיכון יש גישה לגיר. לכן עצרו שישה מאתנו מהשכונה, ואילצו אותנו במכות להודות שכתבנו את הדברים".

ב‑1956 חדל האי לשמש ככלא פוליטי ונהפך לכלא מאובטח לפושעים מסוכנים. שנים אחרי מות טיטו, ניסתה לשכת התיירות של קרואטיה לפתוח מחדש את האי ששטחו שלושה קמ"ר, לביקורי תיירים שירצו לשלם כדי להתנסות בחיי האסירים הפוליטיים ­ כולל עבודות כפייה, מזון דוחה, ולילות בבידוד. התוכנית שאף זכתה לתמיכת כמה מהאסירים לשעבר, שהציעו להדריך את התיירים, בוטלה בעקבות מחאת ארגונים של אסירי האי לשעבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#