בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

27 גוונים של ורוד

בצד מדיניות הגבולות הפתוחים, מדינות רבות באיחוד האירופי מסרבות להכיר בזוגות בני אותו המין. הנציבות מסרבת להתערב, והאזרחים נאלצים לנדוד לפי מידת הסובלנות

5תגובות

קירסי בסטטי בת השנה מעדה ונחתכה בשפתה כששהתה בבית סביה בקיץ שעבר. אמה, אליזה בסטטי, נבהלה מכל הדם והחישה אותה לחדר המיון. אך כשהגיעו לשם, הדבר שחששה ממנו יותר מכול הוא האפשרות שצוות בית החולים לא יסכים להכיר בה כאמה של הילדה.

בסטטי היא איטלקייה, אולם קירסי הבלונדינית היא פינית כמו אמה הביולוגית, אמי פיהליאניימי. שתי הנשים חיות כבר חמש שנים כזוג נשוי לכל דבר, וכל אחת מהן ילדה בת שבת זוגה אימצה באופן חוקי בארץ מגוריהן, פינלנד.

אך בניגוד לפינלנד, איטליה אינה מרשה מצב שבו לילד יש שתי אמהות. זוגות בני אותו מין אינם רשאים להינשא, להירשם כבני זוג, לאמץ ילד או להיעזר בשירותי פונדקאות. עניינים כאלה הנוגעים לחוקי המשפחה נשמרים בקנאות בכל אחת מ-27 מדינות האיחוד האירופי, הנבדלות זו מזו בהיסטוריה, בתרבות ובמסורת המשפטית שלהן.

ביבשת המתהדרת בגבולות פתוחים, בשוק משותף ובהיותה החלוצה באיסור אפליה על בסיס של נטייה מינית - ואפילו בבחירת פוליטיקאים הומוסקסואלים מוצהרים לתפקידים בכירים -­ יש סמליות רבה בהבדלים בעמדותיהן של המדינות השונות באיחוד האירופי. הקשיים המעשיים בתחומים שונים, כגון מסים, זכויות הורים וירושה, הולכים ומתרבים ככל שגוברת הניידות של אזרחי היבשת למטרות עבודה, זוגיות או אפילו חופשה.

אי–פי

עוד כתבות בנושא

"זה קצת כמו לאפות עוגה ואחר כך לאסור על כולם לאכול ממנה", אומר מייקל קשמן הבריטי, פעיל למען זכויות ההומואים וחבר ותיק בפרלמנט האירופי מטעם בריטניה. "אבל אם מאמינים בחופש התנועה - ‘אירופה ללא גבולות' -­ אזי צריך לטפל באי השוויון שאנשים סובלים ממנו בגלל דעותיהם".

במקרה של קירסי לא היו בעיות: החתך בשפתה לא היה חמור ובית החולים טיפל בה. שנה אחר כך וכבר אין אפילו צלקת. אבל החששות בנוגע למעמדה החוקי של המשפחה מחוץ לפינלנד לא גוועו. "אני לא יודעת אם אסע לבד עם קירסי", אמרה בסטטי, שחוזרת על הסיפור בזמן שקירסי מתנועעת באי שקט על ברכי אמה השנייה, במקום מוצל, סמוך לאסם בחוות משפחת בסטטי השוכנת מחוץ לבולוניה שבאיטליה. "בפינלנד המדינה מכירה בי כאמה, אבל כאן אני שום דבר".

המצב ביחס לנישואים דומה במובנים מסוימים לבליל של חוקי המדינות בארצות הברית. אולם בהבדל משמעותי אחד - החוק להגנה על הנישואים משנת 1996, המונע מהממשל הפדרלי להכיר בנישואים חד מיניים, ופוטר מדינות שאין בהם נישואים חד מיניים מהצורך להכיר בנישואים שנערכו במדינות הספורות המאפשרות אותן. (במועד כינוסו הבא אמור בית המשפט העליון להתמודד עם ערעור חוקתי על אותו חלק בחוק הדורש מהממשל הפדרלי למנוע הטבות מזוגות חד מיניים).

תביעות מעטות נגד המכשולים שמערימות מדינות שונות הובאו בפני בתי המשפט האירופיים, אולם ההחלטות שהתקבלו בהם היו מוגבלות בהיקפן. משקיפים בבית המשפט טוענים שהשופטים, שכל אחד מהם מייצג מדינה אחרת החברה באיחוד האירופי, מודעים היטב להעדר הקונצנזוס.

הנציבות האירופית, האחראית על קיום האמנות של האיחוד, מנסה, זה שנתיים, למצוא דרכים להקל על חייהם של בני אדם העוקרים ממדינה למדינה, ולאפשר העברה חופשית של מסמכי מעמד אישי, כמו תעודות לידה, מוות ונישואים. למרות הזמן שחלף, ההצעה עדיין מחכה לאישור. אין זה מן הנמנע שגם כשתובא התוכנית לאישור לקראת סוף השנה, לא ייכללו בה נישואים. "אני חושבת שלעת עתה צריך להתקדם צעד-צעד", כתבה ויויאן רדינג, שרת המשפטים האירופית, בדוא"ל שבו השיבה על שאלות.

המתנגדים לנישואים חד מיניים טוענים שכל ניסיון של בריסל לדרוש ממדינות להכיר בתעודות נישואים שהונפקו במדינה אחרת החברה באיחוד, יאלץ אותן לקבל נישואים חד מיניים בין שהן מעוניינות בכך ובין אם לאו.

"יישום גורף של החוק להכרה הדדית במסמכי מעמד אישי יביא למצב שבו מדינות מסוימות יכפו את העדפותיהן הפוליטיות והחברתיות על כל שאר המדינות", כתבה השדולה הנוצרית " CARE for Europe" במכתב שהפנתה לנציבות, וביטאה בזאת את רגשותיהם של רבים מהמתנגדים.

לעת עתה נאלצים זוגות של בני אותו מין ומשפחותיהם לנהל מאבקים משפטיים בכוחות עצמם, לעתים קרובות בהוצאה כספית ניכרת. בראד ברובייקר, יליד אוהיו שבארה"ב, פגש את בן זוגו הבריטי פול פיקס בקליפורניה בשנת 1995. ברובייקר עבר ללונדון ובהמשך זכה באזרחות בריטית. הם מיסדו את הקשר ביניהם בהסכם זוגיות אזרחי, המקביל, למעשה, לנישואין. לפני שלוש שנים עקרו לאיטליה ופתחו גלריית אמנות בעיר החוף פייטרסאנטה שבטוסקנה.

איטליה לא הכירה בקשר הפורמלי ביניהם. הרשויות לא אפשרו את רישום הגלריה על שם שניהם, כמקובל אצל זוגות נשואים, ולא היתה להם ברירה אלא לרשום את הגלריה על שמו של ברובייקר בלבד ואת פיקס כשכיר של העסק. הם נאלצו להפיק חוזה העסקה ותלושי משכורת ולממן את כל הכרוך בהחזקת עסק המעסיק עובדים.

"בשלב זה נוכחנו ביחס המפלה הנהוג באיטליה", מספר ברובייקר, "מקובל לחשוב שאירופה מתקדמת חברתית וייתכן שבתחומים מסוימים זה נכון, אבל לא בכולם". ברובייקר ופיקס החליטו שלא לפנות לבית המשפט. זוגות אחרים עשו זאת, במידות שונות של הצלחה.

תומש שיפולה, 32, יליד פולניה וחבר באיחוד האירופי, פגש את בן זוגו הספרדי, חוסה אנטוניו, בשנת 2002, בעת שלמד בקרקוב. הם התיישבו בוורשה וקנו דירה יחד. בשנת 2010, חמש שנים אחרי שספרד התירה לראשונה נישואים חד מיניים, החליטו השניים להינשא בעיר הולדתו של אנטוניו, ליד אליקנטה.

אי–פי

"לדעתי, הנישואין הם הצהרה הדדית של בני זוג שמבטיחים זה לזה לדבוק יחד בבריאות ובחולי", אומר שיפולה, "התחייבות בפני החברה: המשפחה, החברים, השכנים. לא מדובר בסוגיה משפטית בלבד, אלא בנושא שעומד במרכזה של סערה פוליטית. בית המשפט עושה ככל שביכולתו לעכב את ההליכים".

שנתיים עברו מאז והם עדיין מוגדרים רווקים. הרשויות בפולין סירבו להעניק לשיפולה תעודת רווקות, הנחוצה על מנת להינשא, משום שציין בטופס הבקשה שם של גבר במקום המיועד לבת זוג. לטענתם, בחוקת פולין מוגדרים נישואים כאיחוד של גבר ואישה, ולכן זהו תנאי הכרחי להנפקת התעודה. עד כה פעלו בתי המשפט בפולין בהתאם. שיפולה ואנטוניו ערערו על ההחלטה. ההכרעה בעניינם צפויה בהמשך השנה. הנציבות האירופית התערבה בנעשה בשנה שעברה, בטענה כי המדיניות הננקטת בפולין אינה מכבדת את זכויות הפרט והמשפחה. הרשויות בפולין הבטיחו שינוי. עד כה לא נעשה דבר. הנציבות האירופית מתכוונת להמשיך ולעקוב אחר הנעשה, ואולם לדברי ויויאן רדינג, לאיחוד האירופי אין את הסמכות לערוך שינויים מהותיים בחוקי המשפחה באירופה, והוא גם אינו מעוניין בכך.

אם לא לוקחים בחשבון את איטליה ומלטה (הנתונות להשפעת הוותיקן), את יוון ואת קפריסין, מתחלקות מדינות האיחוד, בכל הנוגע לחוקי המשפחה, לשני אזורים: המערב הליברלי והמזרח (המדינות הקומוניסטיות לשעבר) השמרן יותר, סבור רוברט וינטמוט מקינגס קולג' בלונדון. "בארצות הברית יש חלוקה דומה בין הצפון-מזרח והחוף המערבי המתקדמים, והדרום, שהוא מעין חלל עצום וריק", אמר והוסיף: "אירופה מתחלקת למזרח ולמערב".

דנמרק, שבה ניתן למסד קשר זוגי כאיחוד אזרחי מאז 1989, היא החברה האחרונה באיחוד האירופי שהפכה את חוקי הנישואין ל"ניטרלים מגדרית". בכך הצטרפה להולנד, לבלגיה, לספרד, לשוודיה ולפורטוגל. עשר מדינות נוספות מתירות סוג מסוים של שותפות רשומה או איחוד אזרחי, ובהן צרפת, שבה הכריזה הממשלה הסוציאליסטית החדשה על כוונתה להתיר לזוגות של בני אותו מין להינשא ולאמץ ילדים בשנה הבאה. בריטניה, לוקסמבורג ופינלנד הודיעו שינהיגו מדיניות דומה בקרוב.

11 חברות באיחוד האירופי אינן מכירות בנישואים או הסכמי זוגיות אזרחיים בין בני אותו מין. בפולין, בלטביה ובבולגריה קיימים איסורים חוקתיים על מיסוד קשרים אלה. במספר מדינות באירופה מתנהל דיון סוער בסוגיה. באיטליה הסתיימה ועידה של מפלגת המרכז-שמאל, המפלגה הדמוקרטית, בטונים צורמים, כאשר הנשיאה, רוזי בינדי, סירבה להתיר קיום הצבעה בדבר תמיכת המפלגה בנישואין בין בני אותו מין. לדבריה, מדובר במהלך לא חוקתי. לפני כשבוע כינה פיר פרדיננדו קאזיני, ראש מפלגת המרכז הנוצרית-דמוקרטית, נישואין אלה במלים "רעיון לחלוטין לא ראוי בחברה מתורבתת - מעשה תוקפני נגד טבע האדם".

בסטטי מעדיפה לחיות עם בנותיה ועם בת זוגה בהלסינקי, שבה, בניגוד לאיטליה, היא נהנית לביטחון הנובע מהכרת המדינה במעמדה החוקי כאימן. כמה פעמים בשנה מבקרת המשפחה אצל הקרובים והידידים בקסטל מג'ורה. הזוג מצפה לבן שלישי באוגוסט, ומחפש שם שיישמע טוב בפינית ובאיטלקית גם יחד.

הנשים תוהות כיצד יסבירו לבנות מדוע יש להם שני הורים במדינה אחת והורה אחד במדינה אחרת, ומדוע כמה מקרובי המשפחה באיטליה עדיין מכנים את פיהליאניימי "דודה" של הבנות. "אין לי מושג מה הן יחשבו", אומרת פיהליאניימי, "הילדים נתונים במצב אבסורדי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו