בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארגנטינה, בירת הפסיכואנליזה העולמית

בארה"ב ובאירופה פוחת השימוש בפסיכואנליזה, כשרבים פונים לשיטות מהירות וזולות יותר לפתרון בעיות נפשיות. בארגנטינה, לעומת זאת, ביקור אצל פסיכואנליטיקאי פעמיים בשבוע עדיין נחשב לנגיש לחלק גדול מהציבור

50תגובות

בית הקפה הנמצא ברובע שרחובותיו מחופים עצים עתירי עלווה הקרוי "ויז'ה פרויד" (שכונת פרויד), עמד כמעט ריק. רוברטו אלברס לגם את האספרסו שלו, כיווץ את מצחו והתחיל לספור את שמות הפסיכולוגים שעבר טיפול אצלם בעשר השנים האחרונות. הוא הפסיק את הספירה רק כשלא נותרו לו די אצבעות בידיו. "אני אגלה לך משהו עלינו, הארגנטינאים", אמר אלברס, פועל בניין בן 51, "כשצריך לבחור מטפל, אנחנו כמו נשים שמחפשות את הבושם המושלם. אנחנו מנסים טיפה של זה וטיפה של זה, עד שלבסוף אנחנו מגיעים להתאמה הנכונה".

ואכן, הארגנטינאים לא אחת מחייכים כששומעים שהפסיכואנליזה נמצאת בירידה בארה"ב ובמדינות אירופה, בשל התחרות עם טיפולים קצרי מועד ואף זולים בהרבה מטיפול הדורש השקעה של שנים בחיטוטים בנפש. גם כשהארגנטינאים נאבקים באינפלציה גבוהה ובהאטה כלכלית, נדמה כי רבים יודעים בדיוק מה הם רוצים (לפחות בתחום אחד בחייהם): פסיכואנליזה, והרבה.

מספר הפסיכואנליטיקאים הפעילים בארגנטינה השנה הוא 196 לכל 100 אלף נפשות. ב-2008, היה היחס 145 פסיכולוגים ל-100 אלף נפשות. זאת לעומת 27 הפסיכולוגים לכל 100 אלף איש בארה"ב. מספרים אלו הופכים את ארגנטינה - מדינה שמבכה עדיין את מצבה הכלכלי - לשיאנית העולם בכל הנוגע לנכונות של תושביה לחשוף את צפונות נפשם. "אין כאן שום בושה לספר שאתה הולך לטיפול פעמיים או שלוש פעמים בשבוע", אומרת טיסיאנה פנוצ'יאטו, פסיכיאטרית מתמחה בת 29, שנמצאת בטיפול שמונה שנים, "להיפך, זה נחשב לשיק".

ניו-יורק טיימס

השם "ויז'ה פרויד" (שכונת פרויד) הוא לא רק אזכור של אבי הפסיכואנליזה, אלא גם התייחסות למספר הרב של פסיכואנליטיקאים הפועלים בבניינים שלאורך הרחובות האלגנטיים המקיפים את כיכר גובאמס בצפון בואנוס איירס. נסיעה קצרה במונית מביאה אותנו אל אזור התיאטראות באבנידה קוריינטס, היכן שמככבות שתי הצגות במקביל: "הפגישה הטיפולית האחרונה של פרויד" - דיון בשיחותיהם של פרויד וסי-אס לואיס - ו"טוק טוק", הצגה על הפרעה טורדנית-כפייתית. בחנויות הספרים תראו שפע של כותרים חדשים בנושאי פסיכולוגיה של מחברים ארגנטינאים, כולל "מתקן החלומות", ספר קומיקס שזכה בפרס ומערבב פסיכואנליזה עם סיפורה של עיר דיסטופית ושמה פולניה.

בארגנטינה הפסיכואנליזה לא נועדה אך ורק לבעלי יכולת, ומערכת הרפואה הציבורית מאפשרת פגישות טיפוליות חינם. ואף שביטוחי בריאות פרטיים אינם מכסים טיפול פסיכואנליטי, הרי שביטוחי בריאות של איגודי עובדים מכסים עשרות פגישות טיפוליות בשנה. "אנחנו אומרים לא לצדקה וכן להזדמנות שווה", אומרת אדריאנה אבלס, העומדת בראש הקרן לתחומי הפסיכואנליזה, העורכת מחקרים, מכשירה סטודנטים של פסיכואנליזה וגם מעניקה טיפול. כאשר המטופלים אינם מסוגלים לשלם, הם יכולים להתנדב ולתקן רהיטים, לבשל או לצבוע חדרים בתמורה לטיפול. הגידול במספר הפסיכואנליטיקאים במדינה פירושו גם שלצרכנים כוח מיקוח משמעותי. אמנם כמה מטובי הפסיכואנליטיקאים גובים שווה ערך למאות דולרים לפגישה, אך רבים גובים על פי ההכנסה של מטופליהם, לעתים אף 15 דולר לפגישה.

למרות השגשוג המתמשך של הפסיכואנליזה, ארגנטינה אינה אטומה למגמות העולמיות החדשות בטיפול הפסיכולוגי. טכניקות כגון טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT) המציע תוצאות בפרק זמן קצר יותר, זוכות כאן להצלחה. גם הטיפולים התרופתיים חדרו לשוק, ויש מטפלים המציעים טיפולים מקוונים באמצעות טכנולוגיות נוסח סקייפ.

אולם אנדרס רסקובסקי, נשיא האגודה הפסיכואנליטית הארגנטינית, גורס כי יש סיכוי קטן מאוד שהפסיכואנליזה תיעלם בארגנטינה, שכן ביקור אצל פסיכואנליטיקאי פעמיים בשבוע נחשב עדיין לדבר נגיש הנמצא במסגרת האפשרויות של חלק גדול מהאוכלוסייה.

מספר התיאוריות על שגשוג הפסיכואנליזה בארגנטינה גדל. כך למשל מרטין, הדמות הראשית בסדרת טלויזיה, שעוסקת בחיים בדירות הקטנטנות בבואנוס איירס, משמיע את התיאוריה שלו: "אפתיה, דיכאון, התאבדות, נברוזות, התקפי חרדה, משקל יתר, פחד גבהים, התכווצות שרירים, חוסר ביטחון, היפוכונדריה, חוסר פעילות גופנית - האדריכלים והקבלנים הם האשמים בכל אלה".אחרים פונים אל עברה של ארגנטינה בחיפוש אחרי ההסבר המתאים.

במשך שנים הייתה ארגנטינה מדינת הגירה. מרבית המהגרים הגיעו מאירופה, על כן היא מוצאת באירופה השראה למגמות אינטלקטואליות, ביניהן שגשוגה של הפסיכואנליזה הפרוידיאנית לפני מאה שנים. מהגרים מספרד, שביקשו להם הזדמנות הרחק משלטונו הפשיסטי של פרנסיסקו פרנקו, היו גורם מפתח בהפיכת הפסיכואנליזה למקצוע מכובד בארגנטינה של שנות ה-40. כיום חלק מצמרת הפסיכואנליטיקאים כאן הם יהודים, רובם צאצאים למהגרים ממזרח אירופהץ אחרים מבקשים לקשור את המשיכה לפסיכואנליזה דווקא למוזיקה המקומית, הטנגו, שעוסק בנושאים קודרים. טרנד במדינה הקרוי "פסיכוטנגו", בודק את השימוש בחשיבה פסיכואנליטית והמחול ככלי ל"שינוי עצמי".

אולם מריאנו פלוטקין, המחבר של "פרויד בפאמפס", ספר המתאר את צמיחת הפסיכואנליזה בארגנטינה, טוען כי הסיבות מורכבות בהרבה. "נכון, יש לנו טנגו, אבל לפורטוגלים יש פאדו", אומר פלוטקין, המתייחס למוזיקה העצובה של פורטוגל, מדינה עם הרבה פחות פסיכואנליטיקאים לאדם. במקום זאת, תולה פלוטקין, שעוד כילד נשלח לטיפול כמה פעמים בשבוע, את עליית הפסיכואנליזה בארגנטינה חלקית בקבלתה אצל מעמד בינוני הגדול והמשכיל יחסית בשנות ה-60.

למרות העלייה בסוגים אחרים של טיפול, פלוטקין אומר כי הוא נותר אופטימי אשר למעמד ההגמוני של הפסיכואנליזה בקהילת הפסיכואנליטיקאים בארגנטינה. בסופו של דבר, ארגנטינאים מהשורה משתמשים במונחים פסיכולוגיים, שבמדינות אחרות נחשבים ללחם חוקם של מומחים לפסיכואנליזה, והם מסוגלים לדון מתוך ידיעה בהבדלים בשיטות פרוידיאניות ויונגיאניות.

יחס של כבוד כלפי הפסיכואנליזה נמצא גם בתחומים אחרים. זה טבוע במוסדות ממלכתיים שונים. לדוגמה הורים של ילדים בבתי ספר ציבוריים, שמתבקשים לבוא לפגישה בגלל התנהגות ילדיהם, יופתעו לגלות כי אחת הפגישות הראשונות היא עם פסיכואנליטיקאי המועסק על ידי מערכת החינוך. והנה עוד סימן לקבלה הנרחבת של הפסיכואנליזה בציבור: הנשיאה כריסטינה קירשנר וראש לשכתה, פינו להם זמן ונפגשו עם ראשי האגודה לפסיכואנליזה העולמית, שהתכנסה בבואנוס איירס. כשמדפדפים בעיתון או במוסף תרבות לא אחת מרגישים כאילו מדפדפים במהדורות ישנות של הניו יורקר, כשהקריקטורות היו מלאות בעגה פסיכואנליטית.

דייגו שיינקמן, פסיכואנליטיקאי הכותב טור שבועי בעיתון לה נסיון, שבו הוא מתאר פגישות טיפוליות דמיוניות של פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית אומר: "בארגנטינה, אנחנו מוקסמים מיכולת ההצצה לתוך הסבל של האנשים שבשלטון. בעיקר לאלה שגורמים לנו סבל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו