בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכלבים המשוטטים כובשים את הודו

מיליוני הודים ננשכים מדי שנה על ידי כלבים משוטטים ומספר התושבים המתים מכלבת, כ-20 אלף בשנה, גדול פי שלושה מקורבנות המחלה בכל העולם. חיסון למניעת התעברות אצל כלבות, שעדיין אינו זמין, הוא הפתרון היחיד

47תגובות

קורבנותיה של מתקפת פתע מדדים לתוך אחד מבתי החולים הציבוריים הגדולים בעיר. בין מאות בני האדם שהגיעו לשם באחרונה היו ילדים שהותקפו בבתיהם, סטודנטים שהותקפו מהמארב בדרכם לאוניברסיטה וזקנים שחזרו בהליכה אטית ממקום עבודתם. כולם סיפרו אותו סיפור מפחיד: כלבים משוטטים נשכו אותם.

דיפאק קומאר בן השש הגיע עם חתך דלקתי על גבו אחרי שכלב התפרץ לבקתת משפחתו. "בסוף הצלחנו לסגור את השער ולהכות את הכלב עד מוות", אמר אביו של דיפאק, ראג'ינדר.

באף ארץ בעולם אין כלבים משוטטים במספר שיש בהודו, ואין ארץ שסובלת מהם כמוה. מספרם מגיע לעשרות מיליונים והם נושכים מיליוני בני אדם מדי שנה בשנה, ובכלל זה מספר רב של ילדים. כ‑20,000 בני אדם מתים כל שנה מכלבת - יותר משליש מהמחיר שגובה מחלת הכלבת בעולם כולו.

כלבים משוטטים מסתובבים בפארקים ציבוריים בלהקות. הם אורבים בסמטאות ובקרנות רחוב ומייללים בכל לילה בשכונות ובכפרים. הרצים נושאים איתם מקלות במבוק כדי להבריח אותם, ורוכבי אופניים ממלאים את כיסיהם באבנים כדי להשליכם על הכלבים שרודפים אחריהם. טיול עם כלב בית בהודו שקול לשחייה עם כרישים. חוק משנת 2001 אוסר על הריגת כלבים, וגורמים רשמיים ברחבי הודו הביעו חשש מהגידול הרב שחל באוכלוסיית הכלבים המשוטטים.

ניו יורק טיימס

במומבאי, שבה דיווחו בשנה שעברה יותר מ‑80,000 איש על נשיכת כלב, מתכננת הממשלה לספור את הכלבים המשוטטים בעזרת אופנוענים שירדפו אחרי הכלבים וירססו דיו על פרוותם. אחד מחברי בית המחוקקים של פנג'אב הציע ביוני לשלוח כלבים משוטטים לסין, שבה נוהגים לפעמים לאכול כלבים, אחרי שבשנה שעברה יותר מ‑15,000 איש במדינה דיווחו שננשכו. בניו דלהי הכריזו באחרונה פרנסי העיר על מבצע לסירוס ועיקור כלבים.

הודו כמרכז עולמי של כלבים נגועים בכלבת אינו עניין חדש: קרוב לוודאי שהכלב הראשון שאי פעם נדבק בכלבת היה הודי, אומר צ'רלס רופרכט, מנהל תוכנית הכלבת במרכז לבקרה ומניעה של מחלות באטלנטה. נשיכות כלבים אחראיות ל‑99 אחוז מכלל מקרי המוות של בני אדם מכלבת.

ואכן הטיפול בכלבת בתת-היבשת הוא עניין מאתגר, שכן הקשר בין הכלבים ההודים לבני האדם הם עתיקים מאוד. כלבים מגזע פאריה, הגזע הנפוץ בהודו, הם כנראה צאצאים של מהגר סיני מוקדם, אומר פיטר סווליינן, מרצה לגנטיקה אבולוציונית במכון לטכנולוגיה בשטוקהולם. לכלבי פאריה אוזניים מחודדות, ראש משולש וזנב המתעקל מעל הגב, הוא דומה לכלבים פרה-היסטוריים אחרים כגון הדינגו האוסטרלי.

במשך אלפי שנים הקשר של הכלבים עם בני האדם היה זהה לקשר שבין הדג נווט לכריש, אומר ג'ון ברדשו, מנהל המכון לאנתרוזואולוגיה (חקר הקשר בין המין האנושי ליצורים חיים אחרים) בבריסטול. "הכלבים החלו את דרכם כאוכלי נבלות. הם התפתחו לבעלי חיים הנמצאים בקרבת בני אדם ולא כדי להביא להם תועלת", מסביר ברדשו.

בעולם המפותח הקשר הזה נעלם מזמן, אולם הוא עדיין שכיח מאוד בהודו, שבו כלבים משוטטים מתקיימים בזכות ערמות האשפה המצויות בכל מקום. יש בני אדם המאכילים אותם והמתקינים להם קולרים, הם מעריכים אותם כשומרים ובני לוויה, אם כי מרוחקים. ההודים מתנגדים להריגה של סוגים רבים של בעלי חיים.

מליני ג'דג'ה, המתגוררת בדלהי בחלק מהשנה, מספרת שטיילה עם כלבה האהוב פדג' קייק לפני כמה שנים לא הרחק מגני לודי, כאשר "שני כלבים הגיחו משום מקום ותקפו". פאדג' קייק היה קשור, לכן לא יכול היה לברוח.

"ניסיתי לתפוס את כלבי הרחוב ולמשוך אותם ממנו, אבל ברגע שתפסתי אחד, השני תקף, סיפרה. "הם הרגו את פאדג' קייק מול עיניי". היא מאשימה את עצמה במות כלבה ועד היום כלבים משוטטים מעוררים בה בעתה. "קשה מאוד להוציא כלב לטיול כאן בגלל תקיפות של כלבי הרחוב", אומר רדהי שארמה, נשיא אגודת הווטרינרים בהודו.

ולמרות הכול, המעמד הבינוני ההודי ההולך ומתברגן התחיל לאמץ מושגים מערביים ולהחזיק בחיות מחמד, לקנות כלבים גזעיים ולהכניס בעלי חיים אל תוך הבית. אך רבים מהכלבים הגזעיים מגיעים גם הם לרחוב, בין אם אלה כישלונות של המגדלים או של הבעלים שהתעייפו מהניסוי.

הכלבים המשוטטים מסוכנים לא רק בגלל שיניהם, אלא גם מפני שהם כר פורה לשגשוגם של הקרציות ושאר טפילים. אולם הפעילים למען רווחת בעלי החיים דוחים מכול וכול את האפשרות להמית אותם. יש המזהירים שצמצום מספר הכלבים השוטים, כשאין עושים דבר לטיפול במזבלות העצומות, עלול להיות מסוכן, מפני שכמות החולדות עלולה להאמיר עם סילוק הכלבים. "הדבר הראשון שצריך לעשות כדי לצמצם את אוכלוסיית הכלבים המשוטטים היא לטפל טוב יותר באשפה", סבור ארפאן שארמה, מנכ"ל הפדרציה ההודית של הארגונים להגנת בעלי החיים. "והדבר השני הוא מדיניות עיקור וסירוס נרחבת וחיסון של הכלבים".

העיר ג'ייפור הצליחה לצמצם את אוכלוסיית הכלבים המשוטטים, אבל היא היוצא מן הכלל בהודו. העיר לא רק התגברה על אתגרים לוגיסטיים וכלכליים עצומים, אלא גם תרבותיים. "האנשים לא ממש רוצים שנסלק את כלבי הרחוב, בעיקר בשכונות העוני", אומר ג'ק ריס, וטרינר מג'ייפור שהיה בין מובילי המבצע בעיר. "ברבעים אחרים, בעיקר באזורים מוסלמים, לא נתנו לנו לשחרר את הכלבים חזרה. המון אנשים הקיף אותי, צעירים זועמים אמרו שאסור לי לשחרר את הכלבים אצלם, אפילו שתפסנו אותם בדיוק באותו מקום יומיים קודם לכן".

ריאיינו יותר מעשרה מומחים, וכולם אמרו שבעיית הכלבים המשוטטים בהודו רק תחמיר כל עוד החיסון למניעת התעברות לכלבות, שעדיין לא יצא מהמעבדה, יהיה זמין ובר השגה מבחינה כלכלית. רוסריו מנזס, רופא ילדים מגואה, טוען שהודו אינה יכולה לחכות זמן רב כל כך. יש לסלק את הכלבים מהרחובות, גם אם זה ידרוש את המתתם. "אני בעד שבני אדם יוכלו ללכת ברחובות בלא חשש מפני תקיפת כלבים", הוא אומר.

ארשפריט קאור הייתה בת שלוש כאשר כלב שמוטט נכנס דרך דלת הבית שהייתה פתוחה ונשך אותה ואת סבה. בתוך שבוע החלה ארשפריט לסבול מכאבי ראש וחומה עלה. הוריה לקחו אותה לבית הולים, אך עד מהרה היא שקעה בתרדמת. היא נותרה במצב זה תשע שנים עד מותה. "יש כלבים משוטטים בכל מקום בדלהי", אומרת אמה של ארשפריט, ג'זמין גאור, בריאיון טלפוני. "אנחנו פוחדים מנשיכת כלבים יותר מכל דבר אחר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו