בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יבוטלו כתבי האישום נגד 270 הכורים שהואשמו ברצח בדרום אפריקה

שלושה ימים לאחר שהתביעה השתמשה בחוק מימי האפרטהייד כדי להאשים את הכורים בתקרית האלימה שבה נהרגו 34 מחבריהם, נעתר הנשיא ג'ייקוב זומה ללחץ הציבורי ויבטל את ההאשמות

תגובות

שלושה ימים בלבד אחרי שהתביעה בדרום אפריקה הודיעה על הגשת כתבי אישום נגד 270 הכורים השובתים, החלטה שעוררה סערה בררב תושבי המדינה, הודיעו היום נציגי התביעה כי ההאשמות ככל הנראה יבוטלו בתום תהליך החקירה. בימים האחרונים מצוי נשיא דרא"פ, ג'ייקב זומה, ונציגי התביעה, תחת לחץ ציבורי כבד שלא להפעיל את חוק "המטרה המשותפת" שבגינו אמורים היו להיות מוגשים כתבי האישום ברצח. 

34 כורים נהרגו לפני כשבועיים כששוטרים ירו על 3,000 פועלים, ששבתו במכרה פלטינה ליד יוהנסבורג. זה היה סכסוך עבודה עקוב מדם, מהקשים ביותר שנראו בדרום אפריקה מאז תום האפרטהייד.

פרנק לסנייגו, דובר התביעה הכללית, אמר בשבוע שעבר כי "כתבי אישום ברצח הוגשו נגד 270 הנאשמים" בהריגת 34 הכורים ב-16 באוגוסט. הוא ציין שהם מובאים למשפט בהתאם לחוק בשם "המטרה המשותפת", לפיו אפשר להאשים בשותפות בפשע אנשים שהיו בקהל כשבוצע הפשע האמור. עיקרון "המטרה המשותפת", נוצל על ידי ממשלת האפרטהייד בימיה האחרונים. התביעה לא הגישה כתבי אישום נגד השוטרים שירו למוות בשובתים כשאלה רצו אליהם כשבידיהם מצ'טות.

רויטרס

אירועי הירי ומעצרם של מאות הכורים מהווה תפנית נוספת בפרשה המרתקת את דרום אפריקה, ומעוררת זעם הגובר והולך נגד חוסר השוויון, העוני והאבטלה המתעצמים ללא הרף. היריות מלבות בקרב רבים תחושה שמפלגת השלטון, הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC), בוגדת בעם, משום שרבים מראשיה הצטרפו לאליטה העשירה והם אינם שמים יותר לב להמונים המקופחים שהעלו אותם לשלטון ב-1994, בתום תקופת האפרטהייד. החלטת התביעה, להעמיד למשפט את הכורים באשמת רצח, מאיימת להגדיל את הקרע הזה.

פטריק קרייבן, דובר קוסאטו, ארגון הגג של איגודי העובדים, מתח ביקורת חריפה על כתבי האישום ברצח. "זו פשוט הפחדה, חד וחלק", אמר קרייבן. "עורכי הדין של התביעה ודאי טיפשים במיוחד אם הם חושבים שכתבי האישום האלה יעמדו במבחן. הרעיון, שהכורים האלה אחראים למות חבריהם, ממש מגוחך".

אי–פי

המקרה התחיל כאשר כמה אלפי כורים במכרה פלטינה בעיירה מריקאנה, צפונית-מערבית ליוהנסבורג, פתחו בחודש שעבר בשביתה בדרישה להעלאת שכרם. המכרה שייך לחברת לונמין, שמשרדה הראשי בלונדון. הכורים הם חברי ארגון רדיקלי, שפרש מהארגונים הרגילים וראשיו מנסים להגדיל את מספר החברים בו. כדי להגביר את התמיכה בהם, הם קראו לכורים לשבות כדי להשיג שכר גבוה יותר ותנאי עבודה טובים יותר.

הכורים השובתים השתלטו על גבעה, התחמשו במצ'טות, חניתות ואלות ושרו שירי מלחמה ושירים מתקופת המאבק נגד האפרטהייד. השלטונות צפו מהצד ימים רבים כיצד מספר השובתים גדל והלך. שני שוטרים נדקרו למוות ועוד שמונה אנשים נהרגו בהתנגשויות אלימות. ב-16 באוגוסט קיבלו השוטרים פקודה להתערב. המשטרה הודיעה שהשוטרים ניסו להניס את הכורים בירי בכדורי גומי וברימוני הלם, אך הם נאלצו להשתמש בתחמושת חיה כשהכורים התנפלו עליהם. בהודעה נאמר שהשוטרים מצאו במקום שישה אקדחים, שאחד מהם היה שייך לאחד השוטרים שנרצחו.

שפיכות הדמים, המזכירה כל כך את זוועות תקופת האפרטהייד, כששוטרים נהגו לירות על מפגינים, הדהימו את המדינה. הממשלה, איגודי העובדים והאופוזיציה גינו פה אחד את האלימות והנשיא ג'ייקוב זומה הקים ועדה עצמאית לחקירת ההריגות, והעניק לה סמכויות נרחבות לזימון עדים. לוועדת החקירה שהקים זומה יש סמכות להעביר תיקים לתביעה, והיא צפויה למסור את הדו"ח שלה בעוד חמישה חודשים. גם השוטרים שהיו מעורבים בירי עלולים לעמוד למשפט פלילי.

עיתונאים שהיו במקום האירוע צילמו את הירי והם ועדי ראיה אחרים מטילים ספק באמינות הדיווח המשטרתי, שהוגש לכלי התקשורת במיצג מולטימדיה יום לאחר התקרית. עדי הראיה האלה, שבדקו את המקום, הגיעו למסקנה כי לפחות כמה מהפועלים נהרגו בנסיבות הרבה יותר חשודות. יתרה מזו, בהתאם לדיווחי תקשורת מקומיים, אחדים מההרוגים ומ 78 הפצועים נפגעו הרחק ממקום השביתה או נורו בגבם, ומכאן ניתן להסיק שהם לא היו מעורבים ישירות בעימות או שהם נמלטו מהמקום.

עיקרון "המטרה המשותפת", המנוצל על ידי התביעה נגד הכורים, נוצר בתקופת השלטון האנגלי ושורשיו במשפט האנגלי, ואינו שונה מהחוקים המאפשרים להעמיד למשפט כשותפים לביצוע פשע כלשהו כל מי שקשור לאותו פשע, אפילו בעקיפין, ציין פרופסור דה ווס. אך בהסתמך על הפרטים שהתפרסמו בהקשר לפרשה הזו, הגשת כתבי האישום איננה הגיונית.

בימי האפרטהייד האחרונים, עיקרון "המטרה המשותפת" נוצל לרעה בהיקף נרחב לכליאת מפגינים והיו גם מקרים שבהם אנשים, שלא היו מעורבים ישירות בהריגה, נדונו למוות. המקרה המפורסם ביותר היה ב-1984, כששישה מפגינים נדונו למוות בתליה על רצח סגן ראש עיריית שארפוויל, למרות שלא לקחו חלק פעיל ברצח עצמו.

המקרה עורר גינויים ברחבי העולם והנאשמים לא הוצאו להורג, כי עונש המוות הושעה ב- 1990כשממשל האפרטהייד החל להיחלש. החוק אושר מחדש ב 2003, אך הוא מרשה להטיל עונש מוות רק במקרים מעטים ביותר, כולל מצב שבו נאשם יודע שיבוצע רצח או מתכוון לבצע רצח.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו