בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכלב עם חוש הריח המפותח שמציל את הלווייתנים

טאקר הוא הכלב היחיד בעולם שמסוגל לגלות את הפרשותיהם של הקטלנים (יונקים ימיים מסדרת הלווייתנאים), ולעזור לביולוגים ימיים לאתר אותם

11תגובות

טאקר, בעברו כלב רחוב שנמצא משוטט ברחובות סיאטל, הוא כוכב עולה בקרב כלבנים הפועלים בשירות המדע. זהו הכלב היחיד בעולם, לדברי ביולוגים ימיים, שמסוגל לגלות בלב ים את שיירי הפרשותיהם של הקטלנים (יונק ימי מסדרת הלווייתנאים) גם ממרחק של יותר מקילומטר וגם כשמדובר בשיירים זערוריים ביותר.

בזכות העבודה הקשה, ובשל אובססיית הכדור הכתום שהוא מורשה לשחק בו - כגמול על מבצע חיפוש מוצלח, הפך טאקר לאלוף במציאת מה שרוב בני האדם, ומן הסתם גם רוב הכלבים, יעדיפו להתעלם ממנו.

לא מדובר במשימה קלה. השיירים המדוברים שוקעים או מתפרקים תוך חצי שעה, וחשיבותם רבה כשצריך לעקוב אחר מצבם הבריאותי של הקטלנים באזור, הנחשבים למין בסכנת הכחדה. הרוב מכ-85 או יותר הקטלנים שחיים באזור סן חואן צפונית מערבית לסיאטל, קוטלגו גנטית, נמצאים במעקב זה עשרות שנים ומוכרים על פי תאריכי הלידה שלהם ומספר הצאצאים שהעמידו.

הכלב טאקר בפעולה:

כל זה לא היה קורה ללא טאקר וחוטמו השחור והלח, או התכסיסים שלימד את המדענים. "לפעמים הוא פשוט יושב ובוהה בי, מחכה שאבין אותו", אמרה דברה ג'יילס, שחוקרת את השפעת תיירות הלווייתנים על הקטלנים. "הוא פיקח מאוד", הוסיפה.

אולם, שלא ככלבי הרחרוח שיכולים להוביל את האדם שלהם ברצועה אל סוחר סמים, סירת המחקר היא למעשה הרגליים שבעזרתם הוא רודף אחר הריח. הוא אינו יכול להגיע פיזית לדוגמית, ולכן חייב להבהיר היכן נמצאות ההפרשות, ולאן יש להוביל את הסירה.

טאקר עשוי לנוע לעבר צד אחד של הסירה, לעבור לשני, ולפתע ליפול על המזרן הירוק שלו כשראשו בין כפותיו. אפו מורה את הכיוון וכולם אמורים להתקדם בעקבותיו. "תנודת האוזן הקלה ביותר שלו חשובה", אמרה אליזבת סילי, המאלפת שעבדה עם טאקר ארבע שנים בארגון ללא כוונות רווח "למען הכלביים", שמתמחה בניהול מחקרים על מינים בסכנת הכחדה, בעזרת כלבים.

במים האלה נראה שכל יצור לומד משהו חדש. דגי הסלמון מסתתרים מפני הקטלנים תחת אוניות התיירים. האוניות עמוסות בתיירים (קרוב ל 500 אלף בשיא העונה, בין מאי לאוקטובר) ששילמו כדי לצפות בלווייתנים, ושבדרך כלל חוזרים הביתה מלאי רצון לעזור לבעלי החיים האלה בדרך כלשהי.

באופן מוזר, הלווייתנים התאימו את עצמם לקצב הגעת הצופים האנושיים. הם נחים פחות בשעות היום ויותר בלילה, זאת בהשוואה לסדר היום שלהם בשנות ה-80 וה-90. ג'יילס בוחנת כיום את האפשרות שהצטמקות כמויות המזון והתגברות התנועה בים עשויות להיות הסיבות לתופעה.

עבור טאקר, כך נראה, מה שחשוב הוא הכדור שבו הוא משחק במרץ בלתי נדלה. כשנמצאת דוגמית הפרשות החוקרים מקרבים אותה לחוטמו, ומחליפים אותה בכדור, כדי לחזק את הקשר בין העבודה לתגמול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו