טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכלא הגדול באפריקה

גיוס לכל החיים, עינויים ועבודות כפייה: כך נראים החיים באריתריאה

המדינה שזכתה לכינוי "צפון קוריאה של אפריקה" הרוויחה אותו ביושר. 21 המהגרים שהמתינו בין הגדרות על גבול מצרים ידעו ממה הם בורחים

תגובות

זה לא פשוט לקפוץ לשכנים לארוחת ערב באריתריאה. בהנחה שבארוחה יהיו נוכחים לפחות שלושה אורחים ממשפחות שונות - הרי שהאירוע נחשב להתקהלות הדורשת היתר מיוחד מהשלטונות. נסיעה לכפר שכן לא תצא לפועל בלי אישור דומה, וכתיבת שיר על פיסת נייר? זו עלולה להתפרש כתעמולה אנטי-ממשלתית שתגרור מאסר.

21 המהגרים שהמתינו בין הגדרות על גבול מצרים השבוע הם רק חלק מגל הגירה עולמי המתפזר לכל העולם ולו מטרה אחת: לברוח ממדינה שהרוויחה ביושר את כינוייה "צפון קוריאה של אפריקה".

מגבלות התנועה והפרות זכויות האזרח הן רק קצה הקרחון של הנעשה במדינה הידועה כאחת מהדיקטטורות האכזריות ביותר בעולם. ארגון "עיתונאים ללא גבולות" מציב את אריתריאה במקום ה-179 מתוך 179 במדד חופש הביטוי, כשהיא עוקפת את המשטר בפיונגיאנג.

האוניברסיטה היחידה במדינה נסגרה ב-2005, ומערכת המשפט מורכבת מבתי דין צבאיים בלבד. מפלגת השלטון, "החזית העממית לדמוקרטיה ולצדק", לא קיימה את ההבטחה הטמונה בשמה ושולטת ללא אופוזיציה כבר שני עשורים. מבחינה דתית, יש ארבע קטגוריות דתיות מורשות ורשומות - הכנסייה האריתריאית האורתודוקסית, הכנסייה הלותרנית האוונגליסטית, הכניסה הרומית-קתולית ואיסלאם. על פי דו"ח אמנסטי, כ-3,000 כמרים מכנסיות לא מורשות נמצאים כיום במעצר.

רויטרס

אם לא די בכך, ביולי הטילה ארה"ב סנקציות על ראש המודיעין האריתראי ופקיד נוסף בחשד שסייעו ל"אל-שבאב", ארגון איסלאמי קיצוני הפועל במשך שנים בסומליה. הממשלה באסמרה מכחישה זאת, וגם שגריר אריתריאה בישראל דחה את הטענות על הסף.

ואולם אחד הסממנים הבוטים ביותר ליד הברזל של אסמרה - ולמציאות ממנה נמלטים אזרחים כה רבים - הוא שירות החובה הצבאי, שנמשך בממוצע מגיל 18 עד גיל 55. "היות ותוחלת החיים הממוצעת באריתריאה היא 62-61 שנה", אומרת שרה רובינסון, רכזת קמפיין פליטים באמנסטי אינטרנשונל ישראל, "נוצר מצב שבו אנשים נמצאים בצבא כל חייהם". לדבריה, "אם אתה לא מתייצב למשימה או שואל את השאלה הלא נכונה, אתה תמצא את עצמך ברשימה שחורה. "זו בעצם עבדות ללא תאריך שחרור", מוסיפה סיגל רוזן, רכזת פעילות ציבורית במוקד הסיוע לעובדים זרים הפעילה בקרב הפליטים זה 14 שנים, "ובגלל זה כל מדינות העולם מכירות בכך שההימלטות מהשירות הצבאי היא, אפשר לומר, לגיטימית". השירות הצבאי, יש לציין, כולל עבודות כפייה ושכר זעום.

"מי שערק מצבא אריתריאה בעצם - וזה הוכר כבר בבתי משפט בעולם המערבי - הביע דעה פוליטית נגד המשטר", אומרת רוזן. אותו עריק, לדבריה, "לא צריך לומר 'אני מתנגד למשטר' - הוא הצביע ברגליו בעצם זה שהוא עזב את השירות הצבאי... אם יחזור לאריתריאה, הוא ייכלא במרתפים חשוכים ויעונה. הרבה מאוד אנשים נעלמים באותם מרתפים". בעבודתה פגשה רוזן גם נשים שנמלטו לאחר עשר שנות שירות בצבא מפני שהבינו שאם לא יעזבו את השירות - האוסר על נשים להביא ילדים - הן לעולם לא יהיו אמהות. חשוב להדגיש שלמפקדים בצבא אריתריאה, לעומת זאת, מותר לקיים יחסי מין עם חיילות שלהן, ולחיילות אין את הזכות לומר לא. "זה לא נחשב אונס", אומרת רוזן.

עמנואל, בן 33, ברח מאריתריאה לפני שלוש שנים וחצי. הוא בא לישראל עם אשתו, אך שני ילדיו נשארו מאחור. עמנואל שירת בצבא 12 שנה, ונשלח לכלא שלוש פעמים - פעם לחודשיים, פעם לשלושה חודשים - ולאחר ששאל את מפקדיו מדוע החיילים עוסקים בסלילת כבישים ובניית בתי מפקדים במקום לשמור על המדינה - נשלח לשנתיים מאסר. לדבריו, בכלא מוגשת ארוחה אחת ביום, ומקלחת היא מותרות של פעם בחודש. "הכלא מתחת לאדמה," הוא מספר ל"הארץ". "בשביל לדבר צריך אישור מהשומר - אם לא, מרביצים, קושרים, שופכים עליך מים עם סוכר ואז זורקים אותך בחוץ ובאים כל הג'וקים והנמלים". עמנואל מוכן לוותר על העבודה שמצא ולשבת בכלא הישראלי, רק לא להישלח בחזרה לאריתריאה. אתה מתאר גיהנום, הוא נשאל, ומשיב: "הגיהנום יותר טוב".

גם משפחות העריקים עלולות לשלם מחיר על בריחתם. לעתים קרובות הם נכלאים ונאלצים לשלם לממשלה כופר תמורת שחרורם. מיותר לומר שתנאי המעצר במדינה אינם עומדים באף סטנדרט בינלאומי. "מתקני מעצר הם דרך 'נחמדה' לתאר תאים תת-קרקעיים ומכולות מתכת המוצבות בחום המדברי ללא אוורור", מספרת רובינסון. "פליטים בישראל מתארים מגוון שיטות עינויים, כולל תלייה למשך ימים בחוץ". לדבריה, שיעור ההתאבדויות מרקיע שחקים ובמקרים רבים נמנעים מהאסירים שירותים בסיסיים כמו טיפול רפואי.

היום בצהריים יקיים ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ישראל אירוע בשדרות רוטשילד בתל אביב, שמטרתו לעורר מודעות בקרב ישראלים לגבי סוגיות אלה ושאר הפרות זכויות האדם באריתריאה. המארגנים בחרו שלושה תחומים בולטים - חופש תנועה, תנאי מעצר והיחס לקהילת הלהט"ב במדינה. "אם אתה רוצה להיפגש עם חברים או ללכת למכולת אתה צריך אישור מהשלטון", אומרת שני סוקול, דוברת אמנסטי אינטרנשיונל ישראל. "אם תופסים אותך בלי אישור עוצרים אותך וכולאים אותך".

בסוף יוני הופיע שגריר אריתריאה בישראל, טספאמרים טקסטה, לדיון בכנסת בעניין המצב באריתריאה ומצב המהגרים בישראל. "אף אחד לא ילמד אותי על זכויות אדם," אמר בדיון. טקסטה האשים את המערב ב"דמוניזציה" של אריתריאה, כינה מהגר שנשא דברים בוועדה "בוגד" והדגיש כי אין רדיפה פוליטית בארצו.

תשובה לדבריו ניתנה במכתב גלוי ששלחה הד"ר טרישה רדאקר הפנר, פרופסור עמית לאנתרופולגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, למדינת ישראל. "הצהרתו של שגריר אריתריאה בישראל ש'אין כאן עניין פוליטי או רדיפה פוליטית, זה רק עניין כלכלי', היא חלק מאסטרטגיה מחושבת שנועדה להתל בממשלות של המדינות הקולטות פליטים ולפגוע בהגנה הבינלאומית לפליטים", כתבה. הפנר, מומחית בענייני אריתריאה באמנסטי אינטרנשונל, נציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים ומנהלת המידע האחראית על אריתריאה ברשת הפליטים Fahamu, מוסיפה כי "המשטר האריתראי בז לעצם הרעיון של זכויות אדם, ואם קמפיין התעמולה הנוכחי יצליח, הוא יאפשר למשטר לבזות את המשפט הבינלאומי ההומניטרי והאמנות שישראל ומדינות אחרות חתומות עליהן".

בדיון בכנסת אמר אבי גרנות, סמנכ"ל אפריקה במשרד החוץ, כי "יש לנו יחסים עם אריתריאה ב-21 שנים האחרונות מאז היווסדה" - הצהרה שמעלה את השאלה - כיצד מצדיקה ישראל, והמערב בכלל, את היחסים עם משטר כה אוטוריטרי? "לא סתם הדיקטטורה הזו קיימת כבר 20 שנה בלי אפשרות לשנות את הסיטואציה", אומרת הד"ר אירית בק, מרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה וחוקרת במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. "ישראל משחקת משחק כפול", היא טוענת, "מצד אחד מגנים את אריתריאה, מצד שני יש הרבה מאוד אינטרסים ופעילות".

החשיבות האסטרטגית של אריתריאה יכולה להסביר את התמיכה - או לפחות את עצימת העין - של המערב לנעשה במדינה. אולם לדברי הד"ר בק, השינויים האזוריים המתחוללים בקרן אפריקה עשויים להשפיע על המאזן האסטרטגי, ואולי אף ישירות על השלטון באסמרה. מותו באחרונה של מלס זנאווי, נשיא אתיופיה, הוא אחד מהשינויים המשמעותיים ביותר בקרן אפריקה בעשורים האחרונים. "עד עכשיו (זנאווי) היה בן הברית הברור והמובהק של המערב באתיופיה", היא אומרת, "מאזן הכוחות השתנה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות