בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הניצולה ממסכת ההתעללות בנשות אפגניסטאן

עוד לפני שמלאו לה 14 עברה סהאר גול מסכת התעללויות שהן מנת חלקן של רבות במדינתה, אך בשונה מאחרות הצליחה להינצל וזכתה להגנת החוק

14תגובות

כשסהאר גול סירבה למכור את גופה בתמורה לתשלום או לקיים יחסי מין עם הגבר שאולצה להינשא לו כשהיתה בת 13, בני משפחת הבעל עינו אותה, השליכו אותה למרתף מזוהם וחסר חלונות, וכלאו אותה בו חודשים רבים עד ששוטרים גילו אותה שוכבת בתוך ערימת חציר וצואת בעלי חיים. בית משפט לערעורים דחה את עתירתם של בני המשפחה, לאחר ששלושה מהם נדונו לעשר שנות מאסר כל אחד, בפסק דין שזכה לשבחים כהישג משפטי לזכויות הנשים.

סהאר גול נמצאת בימים אלה במקלט לנשים בקאבול שבו היא מחלימה מפצעיה הגופניים והנפשיים. ואולם, לרבים מהפעילים למען זכויות האדם, המקרה של סהאר, שעורר את תשומת לבם של נשיא אפגניסטאן חמיד קרזאי ושל התקשורת הבינלאומית, הוא יוצא מהכלל המוכיח את הכלל: ניצחון פעוט המסתיר תמונה של התעללות נרחבת בנשים שאיננה נראית לעיני איש.

יתרה מזו, ארגונים אלה חוששים שאפילו ההתקדמות המהוססת שהושגה בהגנה על כמה נשים תיפגע אם המערב יחדל להתמקד באפגניסטאן במקביל להוצאת חיילי נאט"ו, וכי הכספים הבינלאומיים הזורמים לכלכלתה יקטנו. "אם ייפסקו המימון והלחצים, אי אפשר יהיה להמשיך להגן על נשים", אמרה הת'ר בר, המתמחה בנושא אפגניסטאן בארגון Human Rights Watch.

ניו יורק טיימס

ככל שמתבהרים פרטים נוספים במקרה של סהאר גול, כולל העובדה שההתעללות נמשכה אפילו כששכנים, שוטרים ובני משפחתה חשדו שמשהו לא בסדר, ברור יותר ויותר עד כמה נשים ונערות עדיין פגיעות באפגניסטאן, בעיקר באזורים כפריים שבהם נפוצים נישואי קטינות, כולל נישואים כפויים.

סהאר גול, כעת בת 14, גדלה בבדחשאן, מחוז הררי עני בצפון אפגניסטאן. בילדותה, אחרי מות אביה, הועברה מקרוב משפחה אחד לשני עד שלבסוף, בהיותה בת תשע, עברה לרשות אחיה החורג מוחמד. היא עזרה בעבודות הקשות, טיפלה בפרות, בכבשים ובעצי האגוז והמשמש ויצרה לבנים להסקה מגללי פרות. אך אשת אחיה החורג שנאה אותה ולא רצתה להחזיק אותה בביתה ולחצה על בעלה להשיא אותה לגבר כבן 30 בשם גולאם סאחי, אף על פי שעדיין לא הגיעה לגיל הנישואים החוקי -­ 15 או 16 עם רשות מהאב.

למעשה, סאחי קנה אותה. לדברי התביעה ובכירים בממשלה שילם בעבורה 5,000 דולר על אף שהעסקה לא היתה חוקית. הוא לקח את סהאר גול לבית הוריו בבגלאן, מחוז צפוני אחר, במרחק קילומטרים רבים ממחוז הולדתה.

אשתו הראשונה של סאחי ברחה ממנו לאחר שהוא ואמו הכו אותה משום שלא ילדה ילדים, אמרו רחימה זאריפי, מנהלת המחלקה לענייני נשים, והמולה של המסגד בבגלאן. ייתכן שלסאחי היתה סיבה לחפש אשה חדשה במרחקים. משפחתו התכוונה להכריח אותה לעסוק בזנות, אומרת זאריפי שעקבה אחרי הפרשה.

בהגיעה לבגלאן, אולצה הילדה מיד לנקות ולבשל, אך הצליחה במשך שבועות אחדים להתנגד לקיים יחסי מין עם בעלה. היא נמלטה לבית אחד השכנים, שהזעיק גם את המשטרה וגם את משפחת הבעל. השכנים הזהירו את סאחי ואילצו אותו לחתום על מכתב שבו התחייב לא להתעלל בילדה אף על פי שהניחו לו לקחת אותה בחזרה.

האזהרה לא השפיעה במיוחד. באחד הימים, כשראשה כאב, ביקשה מחמותה תרופה נגד כאב ראש. ואולם, חמותה סיאמוי נתנה לה בעורמה סמי הרדמה, אמרה מושתארי דאקיק, המנהלת בפועל של קבוצת הסיוע "נשים למען נשים אפגניות", שהיא גם עורכת דינה של סהאר גול. "כשהיא התעוררה בבוקר, היא הבינה שבעלה ניצל אותה".

שכן בשם אחסנוללה סיפר כי באחד הערבים בקיץ שעבר, שעה שהוא ובני משפחתו אכלו ארוחת ערב, הם שמעו צעקות מהבית השכן. בבוקר המחרת הלכה אמו לבקר אצלם וכשחזרה סיפרה מה ראתה. "סהאר גול רזתה מאוד. ידיה היו מכוסות בחבלות ופצעים ואחת מהן היתה שבורה, אך חמותה אילצה אותה לכבס. היא לא הרימה את ראשה כל הזמן שאמי היתה שם", סיפר השכן. אחרי שכמה מזקני הכפר דיברו עם גולאם סאחי, פסקו הצעקות.

בני המשפחה, שהיו מתוסכלים מאי יכולתה של הנערה לעבוד כפי שציפו ממנה, השליכו אותה למרתף. היא ישנה על הרצפה, ללא מזרן, וידיה ורגליה קשורות בחבל. היא קיבלה רק לחם ומים והוכתה בקביעות. המתעלל הראשי היה אמאנוללה, אביו הקשיש של גולאם סאחי.

סהאר גול ועורך דינה תיארו כיצד אמאנוללה הכה אותה, נשך את חזה, תקע מוטות ברזל לוהטים באוזניה ובאיבר המין שלה ועקר שתיים מציפורניה. חוואג'ה, אחד מדודיה של סהאר גול, התגורר בקרבת מקום. הוא ואחיה מוחמד ניסו כמה פעמים לבקר אותה, אך משפחת סאחי הודיעה להם שהיא לא בבית. בני המשפחה אף איימו על מוחמד שילשינו עליו שמכר את אחותו. "הוא נאלץ לברוח בחזרה לבדחשאן ולא פגש את אחותו", אמר חוואג'ה.

רק בדצמבר, כשישה חודשים אחרי הנישואים, הם הצליחו סוף סוף לראות אותה כשבאו לבית משפחת סאחי עם שני שוטרים ושמעו קולות בוקעים מהמרתף. "לאור הפנסים שלנו ראינו את סהאר גול שוכבת על ערימת חציר", אמר שירוללה, אחד השוטרים.

היא היתה לבושה בסחבות, כמעט ללא הכרה, ולא יכלה לעמוד על רגליה אחרי שבועות בחשכה. "היא לא חדלה להיאנח", אמר שירוללה. "מצבה היה נורא. היא לא יכלה לזוז ונאלצנו לשאת אותה בזרועותינו לבית החולים". זאריפי ושלוש אחיות רחצו אותה ונתנו לה מרק ותמרים. "כשראתה את האוכל התרגשה מאוד", סיפרה זאריפי. המשטרה עצרה את החמות סיאמוי, את בתה מאחורד ולבסוף את אמאנוללה, שהסתתר בתוך בורקה ושמיכה. בני המשפחה סיפרו שגולאם סאחי גויס לצבא האפגני ונמצא בהלמאנד. מאוחר יותר התברר שזה היה שקר, אך עד שזה התגלה הוא הצליח להימלט מידי החוק יחד עם אחיו דרמאק. הם עדיין לא נעצרו.

מאחר שההתעללות בסהאר גול קיבלה פרסום רב בתקשורת האפגנית, קרזאי דרש שמערכת המשפט תפעל במהירות, וב‑1 במאי הכריז שופט בית המשפט המחוזי בקאבול, שניצב לפני סוללת מיקרופונים ומצלמות טלוויזיה, כי שלושת בני משפחת סאחי הורשעו בהתעללות. לדברי שכנים ואנשים שהיו בבית המשפט, בני המשפחה טענו שהם התנהגו כך כלפי סהאר גול משום שחשו מרומים. הם שילמו לדעתם סכום נכבד בעבור נערה שלדבריהם לא היתה יפה, שהתנהגה לא יפה, שסירבה לעבוד כפי שדרשו ממנה ושלא ילדה להם ילדים.

פרקליטי המשפחה טענו שהנערה לא הוכתה ולא סוממה וכי גרמה בעצמה לפצעים שלה. בני המשפחה הכחישו שכלאו אותה במרתף ואמרו שלא תכננו כלל להעסיק אותה בזנות. בסופו של דבר, האשמה זו לא הועלתה כלל בבית המשפט. עורכי הדין, שנשכרו על ידי "מגני החוק", ארגון הממומן על ידי הסיוע הבינלאומי, טענו כי הצעקה התקשורתית גרמה לכך שהמשפט נוהל בחיפזון וללא התחשבות בהליכים התקינים.

לדבריהם, במקום להראות שהחוק אינו מגן על נשים, המקרה של סהאר גול מדגיש את חולשתה של המערכת המשפטית האפגנית, משום שהיא מושפעת בקלות על ידי פוליטיקאים כמו קרזאי.

סיאמוי ומאחורד כלואות בבית סוהר לנשים בקאבול. לא מכבר, באחד הבקרים, הן טענו שהן חפות מפשע וגינו בתוקף את אלה שהאשימו אותן. "בית המשפט רימה אותנו. אם אתם חושבים שאני פושעת, למה לא תולים אותי מהאצבעות שלי?".

במרחק קילומטרים משם, בצד השני של קאבול, חיה סהאר גול במקלט לנשים מוכות. בפניה של חברתה החדשה בת ה-14, נערה גבוהה ורזה, עדיין ניכרות צלקות, אך המטפלות שלה אומרות שהיא מחלימה ולומדת בהדרגה להיות עצמאית. היא מספרת על השאיפות שלה. "אני רוצה להיות פוליטיקאית ולמנוע מנשים אחרות סבל כמו הסבל שאני סבלתי", היא אומרת. ארגונים למען זכויות אדם אומרים שהם חוששים שבתי ספר ומרפאות לנשים ונערות ייסגרו אחרי שלא יתקבלו יותר כספים מחו"ל. יתרה מזו, האדיקות והשמרנות גוברות במדינה וחותרות תחת המרקם השברירי של ארגוני הסיוע לנשים, ומרוקנות מתוכן את החוקים שנחקקו בשנים האחרונות כדי להגן עליהם.

אחד החוקים, משנת 2009 צוטט בפסק הדין של מעניה של סהאר גול, אך הוא כמעט אינו מיושם ואפילו לא אומץ רשמית מפני ששר המשפטים השמרן אינו מקדם בלשון המעטה את זכויות הנשים. באווירה כזו, גובר החשש שהצלת סהאר גול עלולה להיות חריג ולא נורמה חדשה וכי זה לא יסייע לנשים שסבלן עדיין לא התגלה. "יש לנו מקרים רבים שאולי חמורים יותר מהמקרה הזה. נשים נרצחות אך אף אחד לא שומע עליהן", אמרה זאריפי.

The New York Times



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו