בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצוענים - אויבי הרפובליקה הצרפתית?

פרנסואה הולנד הבטיח לשלב את בני הרומה בשוק העבודה, אך חודשים ספורים אחרי בחירתו, מתברר שגישתו דומה לזו של קודמו סרקוזי

15תגובות

כרזת בחירות לפרנסואה הולנד מוסתרת למחצה מאחורי גרוטאות מתכת, כלי בית חבוטים ואשפה, תלויה על קיר הצריף של אדריאנה דרגוי במחנה העלוב של הצוענים בני רומה, השוכן באחד מפרברי העוני מצפון לפאריס.

דרגוי, בת 19, נולדה ברומניה אך היא חיה בצרפת מאז היתה בת תשע. היא אוספת ומוכרת גרוטאות מתכת, עוברת מאזור עוני אחד למשנהו, מגורשת, כך היא אומרת, על ידי שלטונות צרפת הנדרשים לשמור על הסדר הציבורי. ובכל זאת, היא אומרת, "טוב כאן", טוב יותר מאשר ברומניה.

"אם מוצאים מתכת, יש כסף", אומרת דרגוי בצרפתית מגומגמת. גם הנשיא הולנד עודד אותה, היא אומרת, עם הבטחת הבחירות שישפר את שילוב המהגרים בני רומה בחברה הצרפתית. קודמו, ניקולא סרקוזי, הורה להרוס את מחנות הרומה ולגרש אלפי צוענים רומנים ובולגרים שנשארו ללא רישיונות עבודה מעבר לשלושה חודשים - שהותם החוקית. אולם כאזרחי מדינות האיחוד האירופי הם זכאים לחזור לאחר מכן מיד לצרפת ורבים עשו זאת, לרבות דרגוי.

אולם ממשלתו של הולנד מתכוונת עתה להרוס את המחנות האלה - מצבור של אבנים ובקתות שנבנו מפסולת וחיים בהם כ-2,000 גברים, נשים וילדים מבני רומה. אולי, תוהה דרגוי בקול רם, יבוטל צו הגירוש. "אנחנו מקווים", אמרה. "אנחנו עוד לא יודעים איך הוא, הולנד".

רויטרס

במערכת הבחירות הבטיח הולנד שמחנות הרומה ייהרסו רק אם יימצאו "פתרונות חלופיים". "לא נוכל להסכים לגירושן של משפחות ממקום מסוים בלי למצוא להן פתרון", כתב הולנד במכתב לארגונים הומניטריים שביקרו את גישתו התוקפנית של מר סרקוזי כלפי המחנות. אך חודשים ספורים בלבד אחרי תחילת כהונתו, התברר שגישתו של הולנד דומה מאוד לזו של קודמו, שנתקל בביקורת רחבה - בעיקר מצד המפלגה הסוציאליסטית שבראשות הולנד - על המערכה שניהל נגד מחנות רומה, שכינה "מקורות של זוהמה ופשע".

בקיץ מחו הרשויות בבולדוזרים כמה מהמחנות והשאירו כ-2,000 איש ללא קורת גג. אמנם הממשלה ביטלה באחרונה כמה ממגבלות התעסוקה שהיו מוטלות על רומנים ובולגרים - רוב בני רומה הזרים מקורם משתי המדינות האלה - אולם המבקרים אומרים שעדיין נעשה מעט מדי כדי לשלב את בני רומה בחברה הצרפתית.

ארגוני סיוע, אחדים מכלי התקשורת ומחוקקים צרפתים קיבלו בתדהמה את הרס המחנות מחוץ לפאריס, בליל ובליון. מבצעי ההריסה רק העמיקו את סבלה של האוכלוסייה הזאת שהיא חסרת כל ממילא. "כל זה בעיקר מאכזב כי כמובן לגישה שנקטה ממשלתו של הנשיא הקודם, ניקולא סרקוזי, היו השלכות עצומות בנושא הפרת זכויות אדם", אומרת טארה בדאר, מנהלת התוכניות ב"מרכז האירופי לזכויות הרומה".

ריטה איזאק, המומחית העצמאית לסוגיות של מיעוטים באומות המאוחדות, אמרה ש"בני רומה הם אזרחי האיחוד האירופי והמיעוט שיותר מכל מיעוט אחר באירופה נדחק לשוליים". היא גינתה את היחס המפלה שהם ממשיכים לקבל בצרפת.

ההערכה היא שהיום חיים בצרפת בין 15 ל-20 אלף בני רומה המאכלסים כמה מאות מחנות לא חוקיים, מספר שלא השתנה בהרבה מאז נפילת מסך הברזל. פעמים רבות הם חוזרים אחרי שהם מגורשים, נמלטים מהאפליה והעוני ברומניה ובולגריה.

מסקרים עולה שהגירוש מקובל מאוד על ציבור הבוחרים הצרפתי, ובכלל זה על בוחריו של הולנד משמאל, והנשיא עצמו להוט להדוף את האשמות הימין שהסוציאליסטים מתייחסים בסלחנות לפשע.

"לא רק כעס מניע את השמאל בשלטון אלא הצורך לפעול נגד המחנות האלה", אמר שר הפנים מנואל ואלס לתחנת הרדיו פרנס אינטר. צווי בית משפט המאשרים את הריסת המחנות, אשר בדרך כלל מתקבלים לבקשת השלטון המקומי שהפשע והקבצנות היוצאים מהמחנות מדאיג אותו, יבוצעו, הוסיף מר ואלס.

אולם לצד את הבטיח שר הפנים כי "פעולות לשיבוץ והטמעת אנשי הרומה בחברה" ייושמו בהדרגה. "זו המדיניות של השמאל", הסביר. "לאכוף את החוק ובה בעת להבטיח ששילוב וצדק - באמצעות חינוך, הכשרה ועבודה - יהפכו למציאות".

בהנחיה שהוציאה השבוע ביקשה הממשלה מאנשי השלטון המקומי ברחבי צרפת להציע פתרונות בשביל בני רומה והודיעה שתבחן יוזמות מקומיות מוצלחות. ולמרות כל זאת, פתרון אמיתי נמצא בארצות המוצא, אומר ואלס. הן צריכות לעשות יותר כדי לשלב את אזרחיהן בחברה והן גם קיבלו מהאיחוד האירופי מימון רב כדי לעשות זאת. הוא והשר לעניינים אירופיים, ברנאר קזנוב, אמורים להיוועד בקרוב עם גורמים רשמיים ברומניה ובבולגריה ולדון בבעיית בני רומה.

ארגונים לזכויות אדם בצרפת קוראים זמן מה להסיר את מגבלות העבודה והתנועה המוטלות על בני רומה. המגבלות שנקבעו בצרפת ובמקומות אחרים בשנת 2007, עם הצטרפותן של רומניה ובולגריה לאיחוד האירופי, קובעות שרומנים ובולגרים צריכים לקבל רישיונות עבודה - דרישה כזאת אינה מופנית כלפי אזרחים אירופים אחרים - והם יכולים לעסוק רק בתחומים מסוימים. הממשלה שינתה השבוע את החוק, אך לפני השינוי נדרשו המעסיקים לשלם מס של כ-900 דולר על כל אדם שקיבלו לעבודה.

אולם כשהכלכלה מקרטעת, שיעור האבטלה עומד על יותר מעשרה אחוזים ושאר ההגבלות על התעסוקה והתנועה אמורות להתבטל בשנת 2014, ניתן לשער כי גם בעתיד יהיה קשה מאוד לבני הרומה למצוא משרות. "יש להם שנה וחצי לפתוח לגמרי את שוק העבודה לאזרחי רומניה ובולגריה", אומרת טארה בדאר מהמרכז האירופי לזכויות הרומה. "אני באמת לא מבינה מה הטעם לנקוט חצאי צעדים בשלב זה. היינו רוצים שממשלת צרפת תבין שהדרך שבה טופל המצב עד כה לא הניבה תוצאות חיוביות רבות", מוסיפה בדאר ומציינת כי רוב בני רומה הזרים בצרפת עדיין חיים בשולי החברה.

בלה קורנב, פרבר נוסף של פאריס, חי אאורל בידאי בשיכון של קרוואנים רעועים בצבעי לבן ובז', מצופפים על חלקת סלע ולכלוך, לא רחוק מגשר עילי בכביש מהיר. הוא הגיע הנה עם משפחתו לפני חודש. "לא הייתי בא לצרפת אילו הצלחתי להתפרנס ברומניה", אומר בידאי בן ה-32. הוא יושב על מיטת אמו בקרוואן הזעיר שבו הוא חי עמה, עם אביו, עם אשתו ושני בניו הקטנים.

הוא אוסף גרוטאות מתכת ברחובות ועורם אותן לתוך עגלת סופרמרקט גנובה כדי למכור אותן להתכה בעיירה הסמוכה לה בורז'ה. בדרך הוא מוצא נעליים ובגדים למשפחתו בפח הזבל. הוא לא משתכר יותר מ-25 דולר ליום עבודה, הוא אומר. זה לא קל, הוא מוסיף בעזרת המתורגמן, אבל זה יותר טוב מאשר ברומניה, שבה עבד זמן מה כמנקה רחובות ולפעמים לא היה לו כסף לאכול. "אנחנו מקווים שהוא יהיה יותר טוב, שהוא יעשה מקום לרומה", אומר בידאי על נשיא צרפת. אלא שבינתיים כבר הוצא צו גירוש לאמצע ספטמבר לאנשים שחיים פה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו