בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחוות השמרנים

בשנים האחרונות פונים יותר ויותר סטודנטים מוסלמים, ובמיוחד נשים, ללמוד באוניברסיטאות ומכללות קתוליות ברחבי ארה”ב. דווקא כמיעוט דתי באוניברסיטאות הדתיות, הם מרגישים יותר נוח מאשר בשאר המוסדות החילוניים

5תגובות

כשמיי אל־חמד באה לארה”ב מכוויית כדי ללמוד במכללה, היא חששה כיצד תתקבל שם כמוסלמית, במיוחד לאור העובדה שהכיסוי שעל ראשה חושף מיד את זהותה הדתית. 


שאלת הדת לא היתה אמורה להיות בעיה, לפחות באופן תיאורטי, באוניברסיטאות החילוניות, שבהן היה באפשרותה ללמוד. ואולם, היא בחרה דווקא באוניברסיטה שעלולה להדגיש את מעמדה כחברה במיעוט דתי. אל־חמד נרשמה לאוניברסיטת דייטון באוהיו, מוסד קתולי, ולטענתה המקום מתאים לה מאוד. 


“כאן האנשים דתיים יותר, וגם אם הם לא מוסלמים, לי דווקא נוח”, אומרת אל־חמד, הלומדת תואר ראשון בהנדסה אזרחית. הסטודנטיות המוסלמיות האחרות, ששהו באותו זמן במועדון הסטודנטים, הנהנו בהסכמה. “אני מרגישה נוח יותר לדבר עם נוצרייה מאשר עם אתאיסטית”, היא אומרת.


ניו יורק טיימס

לפני עשור, למדו באוניברסיטת דייטון 11 אלף סטודנטים לתארים ראשון ושני, ורק 12 מהם באו ממדינות מוסלמיות. כולם היו גברים, מדגישה איימי אנדרסון, מנהלת המרכז לתוכניות לימודים בינלאומיות של המוסד. אשתקד, היא אומרת, למדו במוסד זה 78 סטודנטים מוסלמים, וכשליש מהם נשים.


המקרה של דייטון הוא אחד מני רבים. בשנים האחרונות מספר הסטודנטים מארצות מוסלמיות הלומדים במכללות ואוניברסיטאות אמריקאיות גדל מאוד. כך גם מספר הנשים, אף על פי שהן עדיין מיעוט בקרב הסטודנטים הזרים.


נתונים מדויקים אינם בנמצא, אולם מראיונות עם סטודנטים ומנהלים בכמה מוסדות קתוליים עולה כי חלה עלייה חדה במספר הסטודנטים המוסלמים הלומדים במוסדות. לפי הערכותיהם, מספרם הוכפל לעומת המצב לפני עשור, ושיעור הנשים הלומדות בהם הושלש.


הסטודנטים המוסלמים במוסדות אלה אומרים שהם מעדיפים ללמוד במקום שבו שיחה על אמונה ושמירה קפדנית על מנהגים דתיים הן דבר מקובל ומבורך, הן מבחינה חברתית והן מבחינה אקדמית. גם אם זה נכון או לא, רבים מהם חשים שהם מקובלים יותר במוסדות דתיים מאשר במוסדות חילוניים.


“אני אוהבת את העובדה שיש כאן אמונה, גם אם זו לא האמונה שלי”, אומרת מהא הארון, סטודנטית לרפואה באוניברסיטה הקתולית קרייטון באומהה שבנברסקה, שנולדה בפקיסטאן וגדלה בארה”ב. “אני מרגישה שמכבדים את האמונה שלי ולא צריכה להשאירה בבית כשאני באה ללמוד”.


היא ואחותה התאומה, זוהא, אומרות שהן בחרו בקרייטון בין היתר בגלל הפעילות הדתית הענפה של האוניברסיטה, הכוללת התנדבות בקהילה ושיעורי תיאולוגיה, השופכים אור על הגישות השונות של הדתות בכל הנוגע לשאלות ובעיות מוסריות.


רבים מהסטודנטים המוסלמים, ובמיוחד הנשים שבקרבם, אומרים כי בחירתם במוסד הלימודי הסתמכה חלקית על ההנחה שמוסדות קתוליים יהיו פחות מתירניים ממוסדות אחרים בארה”ב, זאת אף על פי שלדבריהם, ההתנהגות שהם עדים לה מעלה כמה סימני שאלה בעניין זה.


הסטודנטיות המוסלמיות מרוצות מהעובדה שיש במעונות קומות נפרדות לבנים ולבנות, ולעתים אפילו מעונות נפרדים לחלוטין. “המצב הזה מתאים לי יותר. המקום מסורתי ושמרני יותר” אומרת שאמלה אידריס, סטודנטית פקיסטאנית למינהל עסקים באוניברסיטה הקתולית מרימאונט בארלינגטון שבווירג’יניה, שבתחילת לימודיה גרה במעונות המיועדים אך ורק לנשים.


כמה מהן הגיעו לאוניברסיטאות הקתוליות די במקרה. כמה מהן נשואות והן פשוט נרשמו ללימודים באותו מוסד שבו לומדים בעליהן. במקרים אחרים, הממשלות במדינות השונות שמהן הן באות מכתיבות להן היכן ללמוד. ואולם, יש גם נשים שבוחרות באופן מודע ללמוד באוניברסיטאות הקתוליות. רבות מהן מתבססות על המלצות של חברים וקרובי משפחה, או על רשמים שהשתרשו בהם, שעה שגדלו במקומות שיש בהם מוסדות לימודים נוצריים רבים, כמו בלבנון. 


מרבית המכללות טוענות כי הן אינן פונות באופן מיוחד לסטודנטים מוסלמים. “אין מצדנו מאמץ מודע לגייסם”, אומר הכומר קייל אליס, סגן נשיא באוניברסיטה הפרטית וילנובה שליד פילדלפיה. “המידע על השם הטוב של המוסדות עבר מפה לאוזן”, הוא אומר. 


סטודנטים מוסלמים בדייטון מציינים לטובה את הסידורים המיוחדים שעשתה האוניברסיטה, בהם ארגון מקומות לתפילה, חדר קטן ליום־יום, שני חדרים גדולים יותר לתפילת יום השישי וחדר לנטילת הידיים והרגליים הטקסית הקודמת לתפילה.


האוניברסיטה גם מסייעת לסטודנטים לציין את חגיהם הדתיים ודואגת לאספקת בשר חלאל, המותר לאכילה למוסלמים, באירועים מיוחדים. מנאל אל־שארח, סטודנטית מסעודיה הלומדת תואר שני בהנדסה בדייטון, אומרת כי “לפני כן למדתי באוניברסיטה אחרת שלא כיבדה אותנו כל כך”.


עם זאת, ההסתגלות לאוניברסיטת אמריקאית אינה פשוטה, בעיקר לנשים. הן המיעוט שבמיעוט בקרב הסטודנטים המוסלמים. רבות מהן נשמעות להגבלות המוטלות על יצירת קשרים עם מי שאינם קרובי משפחה, וכיסוי הראש שמרביתן לובשות מקשה עליהן להיטמע.


מידת ההלם התרבותי שהסטודנטים חווים בזמן לימודיהם משתנה בהתאם למסורות השונות שמהן הם באים. יש סטודנטים שאוכלים את הבשר המוגש בקפטריות בקמפוס אף על פי שאינו חלאל. כמה אוכלים אותו רק לאחר שבירכו עליו ואחרים נמנעים לחלוטין מאכילת הבשר.


בהתכנסות בדייטון של נשים מוסלמיות שנולדו מחוץ לארה”ב, הלבוש המסורתי שלהן היה מגוון ביותר. בקצה אחד נמצאת עאישה קיילי, סטודנטית לתואר שני מטורקיה, שאינה מכסה את ראשה ולובשת מכנסיים קצרים וחולצה קצרה. בקצה השני נמצאת אל־שארח, שבציבור לובשת כיסוי גוף ורעלה שמסתירה את מרבית פניה. רוב הנשים מכסות את ראשן ולובשות בגדים מערביים אופנתיים אם כי שמרניים, המכסים את קרסוליהן ופרקי ידיהן.


הכניסה בשערי מוסד נוצרי מובהק בפעם הראשונה בחייהם היתה בשביל רבות מהן די מפחידה. “פחדתי שלא יחבבו אותי כי אני מוסלמי, או שירצו שאלך לכנסייה”, מספר פאלח נאסר גרוט, סטודנט סעודי למינהל עסקים באוניברסיטת קסבייר שבסינסינטי. “בהתחלה, כשראיתי את הצלבים שתלויים בכיתות היתה לי הרגשה מוזרה מאוד”. פטמה אל־בלושי, סטודנטית לתואר שני מבחריין הלומדת הנדסה בדייטון, אומרת כי בפעם הראשונה שהתעניינה בלימודים באוניברסיטה, “חשבתי שידרשו ממני להירשם לקורסים הקשורים לדת הקתולית”.


הסטודנטיות, שזהותן הדתית ברורה בזכות כיסוי הראש, נתקלות בשאלות רבות מהסביבה הלא מוסלמית. “אנשים זרים עוצרים אותי ושואלים על הרעלה שלי. הלבוש שלי מסקרן אותם”, מספרת הד’יל עיסא, סטודנטית פלסטינית שגדלה בארה”ב. ככל שהן מכסות יותר את גופן, כך הן נשאלות יותר אם לא חם להן בקיץ. סטודנטים המתכננים לבקר במזרח התיכון שואלים את הסטודנטיות המוסלמיות על כללי ההתנהגות, ולא אחת הם גם נשאלות מדוע בחרו ללמוד באוניברסיטה נוצרית. “אני עונה שהאווירה כאן נעימה מאוד ותומכת”, אומרת עיסא. “אני מרגישה שמקבלים אותי כאן, וזה מה שחשוב”. 




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו